אוסף התלבושות של קיוטו

בגדים מגדירים אנשים. מלתחה של אדם, בין אם היא מורכבת מסארי, קימונו או חליפת עסקים, חיונית לאישיות, תרבות ואפילו לדת של אותו אדם. "מכון תלבושות קיוטו" מכיר בחשיבות של ניתוח הבגדים מבחינה סוציולוגית, היסטורית ואמנותית. על "אוסף הבגדים האולטימטיבי" בספר Fashion

הדי גינת, תקשורת חזותית

מכון התלבושות של קיוטו (KCI) נוסד בשנת 1978 ומכיל את אחד האוספים הנרחבים ביותר של בגדים בעולם, הכולל מגוון רחב של בגדים היסטוריים, תחתונים, נעליים, ואביזרי אופנה החל מהמאה ה-18 ועד היום. מכון התלבושות של קיוטו רואה את האופנה כחלק בלתי נפרד של התרבות האנושית, הלבוש והמסמכים מתקופות שונות יכולות לספר לנו על המאפיינים הייחודיים של כל תקופה, האופן שבו פעלה החברה, והשינויים באופנה ובטעם. הלבוש מסמל את מצב האנושות בצומת מסוים בזמן, ובכך גם מאירים על הקיום שלנו כיום.

תמונות שער Issey Miyke ,Coat ,spring summer 1995

הספר מציג מבחר צילומי פריטי אופנה שנלקחו מארכיון המכון, שלוקחים את הקורא למסע מרתק של מגמות האופנה בשלוש מאות שנים האחרונות. הקורא יכול ללמוד על התפתחות אופנת הנשים, ולראות באיזה אופן התלבשו במאות הקודמות, החל ממחוך ברזל מסוף המאה ה-17 ועד ההישגים הטכנולוגיים של האופנה העכשווית.

 

סגנון אופנת רוקוקו. משמאל: ג'קט 1790, צרפת. משי כחול עם עיטורי פרחים של חוטי משי, אפודה מכופתרת, בגב סגירת קשירה בחוט. מימן: ג'קט 1790, צרפת. משי ורוד, צווארון קשירה עם חוט, חגורת מותן עם סגירת קשירה בחוט במרכז הגב

 

אחרי מותו של לואי ה-14 והכתרתו של לואי ה-15 בשנת 1715, החל לצמוח סגנון אלגנטי ומכובד שנקרא "רוקוקו". הסגנון העלה את מעמדה של צרפת כמובילת דעה של אופנת הנשים באותה התקופה. עבור הנשים, אופנת הרוקוקו הייתה אלגנטית ומאופקת, יחד עם אלמנטים של ראוותנות. המאה ה-18 הייתה תקופת מעבר מ"רוקוקו" אל סגנון אופנה חדש הנוצר מתהפוכות כלכליות ותרבותיות.

חליפת גברים, 1790. מעיל פסים כחול ירוק. עשוי משי וסאטן. צוורון עומד מקופל אחורה, אפודת משי רקומה, עם מכנסי משי וסאטן

 

לאחר הרוקוקו התפלגה באופנה לשני כוונים מנוגדים: האחד התאפיין בעדינות ואלגנטיות והשני, ברצון לחזור אל הטבע. בד המשי המועדף הוחלף בכותנה, זאת בעקבות התמוטטות הכלכלה, מחלוקות בין מעמד האצולה והמעמד הנמוך ומחסור במזון. מי שלבשה בתקופה זו בגדי משי מרהיבים נחשבה לאנטי מהפכנית.

 

דוגמאות לבוש במאה ה-19. משמאל: שמלת ערב, משי כחול בהיר טפטה עם פאטרן סאטן משי ועיטור על חזית המחוך. חצאית חצובה משולשת עם קצוות בצורת צדפה. מימין: שמלת יום, חצאית שכבות כפולה עשויה משי טפטה אפורה כסופה עם עיטורי תחרה כסופה של פאטרן פרחים, עיטורים המלווים את מכפלת המותן ושכבה כפולה של שרוולי פגודה עם פרינג'ים, וסיומת תחרה לבנה פנימית ותחרה לבנה בצוואר

אופנה במאה ה-19 הושפעה רבות מהסגנון הרומנטי, אשר ראתה נשים כדמויות עדינות ומלנכוליות. דמות מלאה ופעילה נחשבה לוולגרית ואישה כחושה וחיוורת הייתה מושא להערצה. קו המותן הגבוה של הסגנון האימפריאלי נזנח, והשימוש שימוש במחוכים חזר לאופנה. החצאיות קיבלו צורת פעמון וקוצרו לאורך הקרסוליים. באמצע המאה ה-19 צורת החצאיות נעשתה אפילו עגולה יותר ויותר. בשנת 1850 החל טרנד לנערות ונשים ללבוש חצאיות בעלות שכבות מרובות של פאטרני פרחים בצרה מאוזנת אשר הדגיש את גזרת הפעמון של החצאיות.

שנות ה-50-60 של המאה ה-20, Roger Viver. בשנת 1950 רוג'ר וויור יצרה נעליים מרשימות שיוצרות הרמוניה מושלמת עם המראה הקלסי האלגנטי של ווג באותם ימים. בשנות ה-60 כאשר עיצובים "pret-a porter"היו בדרישה הוא במהרה קרא את הטרנד ויצר, נעל ליום יום עם בוהן ועקבים רחבים. השימוש בזמש ומראות בתוך הנעל התכתב עם הבגדים שנלבשו באותה תקופה

 

בשנות ה-60 של המאה ה-20 לאחר מלחמת העולם השנייה, עברה החברה לתקופה של צריכה המונית. נשים החלו לצרוך בגדי עבודה ולבוש יום יומי. היה ביקוש רב יותר לבגדים, ובד בבד יכולות טכניות גדולות יותר בתחום הטקסטיל. שינויים אלו יצרו את הזרם "Pret-a porter" מוכן ללבוש (Ready to wear) שפתח את הדלת לחדשנות וגיוון בתעשיית האופנה. שנות העשרים הפכו את הסגנון מבגדים זולים העשוי בצורה ירודה לאופנה איכותית, מעצבי "Pret-a porter" החלו להוציא קולקציות פעמיים בשנה בפאריז בדומה למעצבי ה"Haute couture". שנות ה-20 גם אפשרו העברה של סחורות בצורה מהירה ונוחה יותר ותוך זמן קצר קולקציות אלו החלו לצוץ גם במילאנו, ניו-יורק, לונדון וטוקיו.

 

דוגמאות לאופנת Power dress. משמאל: Cristian Dior, Haute couture AH97 Paris 29374, ג'ון גליאנו וכריסטיין דיור, John Galliano/Cristian Dior , סתיו/חורף 1997, סט של חצאית וג'קט מצמר אפור, בגזרה צרה וארוכה, קולר 35 טבעות כסף. מימין: Alala Paris, אזדין אליה, Azzedine Alaia, שמלה, 1985-1989, לייקרה כחול נייבי, מחשוף V בגב עם כפלים מאונכים בקצה השמלה

 

בשנת 1979 מרגרט תאצ'ר הפכה לראש הממשלה הראשונה של אנגליה, ובמקביל אופנה שיווניות בין המינים תפסה תאוצה. נשים פעילות בתחום העסקיים והפוליטיקה החלו ללבוש סגנון שנקרא "Power dressing" שהדגישו סמכותיות יחד עם נשיות. בתי אופנה פריזאים מסורתיים החלו לפרוח שוב, לדוגמת 'הרמס' ו'שאנל'. בתקופה זו הייתה חזרה לסגנון המסורתי אך בשנות ה-90 שוב החלו לדון במהי אופנה וכיצד היא מתפתחת תחת השפעות יפניות, אורגניות ופיתוח טכנולוגי.

 

עור וטכנולוגיות יפניות. משמאל: spring/summer 1992 ,Maurizio Galante – שמלת משי ירוק עם צינורות בד לכל אורכה. כאשר נראים כמו זרועות של אורגניזם בכל פעם שזזים. מימין: Autumn/winter 1994 ,Maurizio Galante – בגד המשתמש ב"סבורי" על מנת לתת חושת מגע חדשה. (Shibori –טכניקת צביעת בד משי המגיעה מיפן ומשאירה אותו מעוות ובעל טקסטורה)

 

בסוף המאה ה-20 ניתן לראות מגוון תוצרים שחקרו את מהות העור והופיע בסצנות האופנה. מאוריציו גלגנטה (Maurizio Galante) פרץ קדימה במילאנו בשנת 1978 ובפריז ב- 1991 וידוע בהצגת סגנון מודרני המעביר תחושות של חום וחוזק של החיים.

 

אופנה יפנית, Issey Miyke ,Coat. איסי מיאקי, שמלת אביב/קיץ 1995, בד פוליאסטר סינטטי ורוד שקוף מקופל ביחד עם חתיכות אדום, כחול וירוק. השמלה מזכירה בצורתה לבוש במה של תיאטרון No יפני עם טכנולוגיה חדשה

 

עוד מסופר על העיצוב היפני במאה בסוף המאה ה-20. עם ההצלחה של המעצב קנזו טקדה (Kenzo Takada) בפריז בשנת 1970 עיצוב אופנה יפני נכנס לתצוגות האופנה. ב- 1976 איסי מיאקי (Issey Miyke) הציג את עיצוב "פיסת בד" ("A piece of cloth") שהשראתו מגיעה מהעיצוב היפני של שנות ה-80. תפיסתו היא שעיצוב של בגד אחד המדגיש תחושת שטיחות יוצרת מרחב מעניין בין הבגד לגוף. מיאקי תופר קודם את התלבושת כולה ולאחר מכן מוסיף לה את הקיפולים על ניצול של כל תכונות הפוליאסטר.

 

אופנה היא חלק בלתי נפרד מהתרבות וההיסטוריה, היא המשפיעה על האופן שבו אנו חיים ומשתנה עם כל תקופה, יד ביד עם תגליות חדשות. הספר מהווה מסע בזמן וחווית הדפדוף וההתרשמות מהתמונות היא מרהיבה ומומלצת.

 

כל התמונות צולמו על-ידי הדי גינת

 

שם הכותר : FASHION – The collection of the KYOTO COSTUME INSTITUTE, a History from the 18th to the 20th Century

עורך: Akiko Fukai

הוצאת : Toschen Bibliotheca Universalis

שנת הוצאה: 2015

בספריית המכון הטכנולוגי חולון:
745:687.01FAS

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *