איך מדפיסים שלולית?

אם עברתם בין בניין 3 לבניין 5, אולי תהיתם לעצמכם מה קורה בסדנאות המזח. לפני שנתיים הוקמה סדנת הדפס בניצוחו של המאייר דקל חברוני. במסגרת תרגיל בסדנה, עיצבו הסטודנטים כרזות ללהקת Pond האוסטרלית והכרזה הזוכה של דנה דושקין נמכרה במהדורה מוגבלת בהופעה. ב בר ברינג בק אלביס.

דקל חברוני, מנהל סדנת ההדפס

נתקלתי לראשונה בדפוס רשת בשנה ג׳ במסגרת לימודי התואר במחלקה לתקשורת, חזותית בבצלאל, ירושלים. מהר מאוד הבנתי שהתהליך בעבודה בסדנה ממלא צורך שקצת נעלם בעבודה מול המחשב והיה חסר לי. מדובר בתהליך פיזי, בעבודה עם צבע, ובתמצות הדימוי למספר שכבות בודדות, שמחדד לדעתי את תהליך קבלת ההחלטות העיצובי. בנוסף, החוויה בעבודה בהנחה של צבע על גבי הנייר והגילוי הפתאומי של הדימוי על הדף מספקת מאוד. וגם כיף להתלכלך בסדנה.

שני השקפים לפני העברת הדימוי לרשת אחד על השני

מבחינת התהליך ההדפסה, קצת בדומה לתהליך צילום, רוב העבודה היא ההכנות לשלב ההדפסה ושלב ההדפסה הוא האחרון והמהיר ביותר. השלב הראשון הוא יצירת דימוי ופירוקו למספר מצומצם של שכבות צבע. במסגרת הקורס שלנו 2 או 3 שכבות צבע בלבד.

הכנת הרשת

השלב השני הוא הכנת הרשתות (מכאן – דפוס רשת) על-ידי מריחת חומר רגיש לאור על גבי רשת ניילון שמתוחה על מסגרת. בשלב השלישי חושפים את הרשת המרוחה לאור, דרך הדימוי שקודם לכן פירקנו. כל שכבת צבע מקבלת רשת נפרדת.

מריחת הצבע הראשון על הרשת

בשלב הרביעי והאחרון ובו מדפיסים את הדימוי. שכבה על גבי שכבה, כשכל שכבה הכוונה לצבע אחר בפוסטר. בדרך כלל משתמשים ב- 2 עד 4 צבעים.

ממד הזמן בסדנה הוא שונה מהזמן שבחוץ. כשעובדים פה, צריך סבלנות, ולאמץ את הטעויות שבדרך, שהן חלק מתהליך ההדפסה ומהקסם של הטכניקה. הסטודנטים עובדים בסדנה בתהליך הדרגתי: מתחילים בהדפסות כמעט אקראיות, כדי לראות את המפגש של צבע על דף ולהבין איך מדפיסים. משם ממשיכים לפירוק והדפסה של דימוי מתוכנן, שכבה אחר שכבה, תוך כדי הקפדה על התאמה של צבעים ודיוק בהדפסות.

התוצאה של השכבה הראשונה

התרגיל המסכם היה הזדמנות חד פעמית לעצב ולהדפיס פוסטר בעולם האמיתי.

ההרכב האוסטרלי POND הגיע לארץ להופעה באמצע חודש יוני. בתום תהליך של כמה שבועות הלהקה קיבלה 20 עיצובים של הסטודנטים בסדנה. מתוכם היא בחרה עיצוב אחד, שהודפס במהדורה מוגבלת של 40 עותקים, ונמכר בהופעה בבארבי כפוסטר הרשמי של ההופעה. העיצוב הנבחר הוא של דנה דושקין, סטודנטית במחלקה לתקשורת חזותית, שנה ג'.

דנה דושקין מספרת על החוויה בעיצוב הפוסטר הזוכה:

הפוסטרים במכירה בדוכן מחוץ להופעה

מדובר בלהקה שלא הכרתי ובסגנון רוק-פסיכדאלי שאני לא שומעת בדרך כלל. במקרה כזה, קשה שלא ליפול לקלישאות הידועות של סגנון הפסיכדאלי כמו מערבולות, הזיות ופונטים לא קריאים. תיארתי לעצמי שפוסטרים כאלה כבר היה להם בכמויות ורציתי לעצב משהו שונה שיעניק להם נקודת מבט חדשה על ישראל, בשילוב עם אווירת שיגעון, כי בכל זאת מדובר בלהקה יוצאת דופן. התחלתי בסיעור מוחות – מה ישראלי בעיניי ואיך מעבירים תחושת טירוף. עלה במוחי דימוי שמשלב ישראליות עם אווירת שיגעון – נחמנים.

דנה דושקין ומנחה הסדנת הדפס משי דקל חברוני


יצרתי דימוי של ברסלבים על גג משאית נ נח נחמ נחמן מאומן (את המשפט החלפתי לשורה מתוך שיר של הלהקה – Bring back Elvis). בנוסף, כדי להוסיף פן פסיכדלי בחרתי צבעים משלימים ונועזים – סגול וצהוב. במהלך ההדפסה החלטנו לשלב גם צבעים זוהרים ומעברי צבעים (גרדייאנט). כטאצ’ אחרון הוספתי אלמנטים הזויים ומשעשעים לכל דמות כמו כנפיים וקרניים.

אחרי שבועיים קיבלתי את הבשורה המשמחת – הלהקה האוסטרלית בחרו בנחמנים שלי.

כל התמונות צולמו על-ידי אריאלה מרטינז, למעט צילומים מההופעה על-ידי דנה דושקין

תגיות

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *