אנה ים | Olympus


Deprecated: Function create_function() is deprecated in /home/hitacil/public_html/wp-content/plugins/wp-spamshield/wp-spamshield.php on line 2033

"Olympus", תערוכת היחיד של הצלמת אנה ים, מוצגת בימים אלו במוזיאון אשדוד לאמנות. התערוכה מזמינה את המבקרים למסע צילומי המורכב מאוסף מורחב של צילומי אלבומי משפחה של מהגרים מברית המועצות לשעבר. ים מציעה מבט אישי וקולקטיבי על שנות העלייה של שנות ה-90, מעין "דיווח מתוך ההתרחשות" על מרכיבים סוציולוגיים ותרבותיים שלא מוזכרים בנרטיב ההיסטורי הרווח.

ברטה שפירו, תקשורת חזותית

השיטוט בתערוכת "Olympus" במוזיאון אשדוד לאמנות דומה לטיול בתוך אלבום צילום משפחתי, מהסוג שלאט לאט נעלם מהעולם. האמנית, אנה ים, עלתה לארץ בגיל 12 במסגרת גל העליה של שנות ה-90 של המאה ה-20.  בתערוכה זו מוצגים הדימויים שאספה ים בעקבות מסע חיפוש של זהות אישית וקולקטיבית. התערוכה מורכבת מצילומים מתוך אלבומי משפחה של עולים מברית המועצות לשעבר בשילוב דימויים שצילמה האמנית. הקיטלוג והמיון המאפיין את אותם אלבומי משפחות מתבטא בתערוכה בחלוקת החדרים לפי נושאים מרכזיים.

אנה ים, מתוך Olympus. הדימוי באדיבות מוזיאון אשדוד לאמנות

מרבית הצילומים מאותה התקופה צולמו במצלמות כיס אנלוגיות, מהסוג שהיה מאד נפוץ בזמנו. ים עצמה מצלמת במצלמה אנאלוגית 35 מ"מ המזוהה עם צילום חובבני ביתי. הצילום האנאלוגי בו בוחרת האמנית מחייב אותה לזמן שהייה וריחוק מרגע הצילום, כמו גם לתהליך של מיון, קיטלוג ובחירת הצילומים הנכונים. שלב המיון מהווה מרכיב קריטי בתהליך היצירה של אנה ומשתקף הן בצילומים המקוריים שלה והן בבחירות מתוך צילומי האלבומים. האוסף הלך וגדל עד שמנה 2000 דימויים, לאחר מכן עבר תהליך מוקפד של מיון ובחירה עד שהצטמצם ל-60 דימויים הכלולים בתערוכה הנוכחית ו-200 המופיעים בספר שמלווה את התערוכה. ים סורקת, מלטשת, ומדפיסה את הצילומים מתוך האלבומים ומנכסת אותם לגוף עבודותיה. היא לא עושה הבחנה בין צילומיה שלה לצילומי האלבומים- כל הדימויים הופכים לחלק מן החוויה שים מטעינה ביצירתה.

חלל התערוכה. צילום: דפנה גזית

כל מי שמגיע/ה ממשפחה של עולים מבריה"מ צפוי/ה לחוש תחושה חזקה של הזדהות ונוסטלגיה בהתבוננות בדימויים הללו. הסיבה לכך נטועה בטבעם של צילומי משפחות: למרות היותם אישיים ואינדיבידואלים ניתן לזהות בצילומים חזרתיות טקסית וסגנונית. צילומי המשפחה הופכים לאובייקט שחושף מתוכו תופעות סוציולוגיות ותרבותיות שליוו את משפחות העולים מבריה"מ, פרטים שלא נחשפים בשום מקור היסטורי. האוסף של אנה ים הופך כך לאוטוביוגרפיה קולקטיבית על השנים הראשונות של העולים.

כל צילום מספר משהו, אך הצופה נשאר/ת באפלה בנוגע לסיפור האמיתי שעומד מאחוריו. אנה ים מתרחקת מהדימויים שאספה כדי להתמסר למרחב הזמן הביוגרפי שלהם. תקופת הזמן שבה חיים הצילומים נלווית לתחושת הנוסטלגיה והתרבות שנשארה מאחור, יחד עם המצלמות האנאלוגיות. סגנונה הצילומי של ים לא מספק לנו תשובות ברורות ולא נעזר בדימויים מידיים, ובכך מערער על החד משמעי שוב ושוב. הצילומים נעים בין המזוהה, המוכר והאישי לבין הזר, המנוכר והמוזר.

אנה ים, מתוך Olympus. הדימוי באדיבות מוזיאון אשדוד לאמנות

הצילומים האופיינים לאלבומי משפחות משתדלים לשוות לעצמם חזות של צילומים דוקומנטריים המתעדים את חיי המשפחה, בניסיון לפצות ואף להסתיר את הקשיים היומיומיים של העולים החדשים. הצילומים המאפיינים את השנים הראשונות של העלייה, לפני ההיטמעות של הדור הבא, מייצגים חזות אוטופית, אידיאלית. אף צילום לא נוגע בקשיים שהתלוו לקליטה בארץ, או בהתמודדות היומיומית של אנשים שעזבו את כל מה שמוכר להם.

מרבית צילומי האלבומים מתארים דמויות של בני המשפחה על רקע המרחב הישראלי, צילומי נוף, צילומים על רקע מבנים עירוניים, וצילומים עם צמחיה ישראלית. כולם צילומים בעלי אופי דומה, השואף לייצר חזות של היטמעות בארץ ישראל. הצילומים על רקע הנוף הישראלי מושכים לכיוון של דימוי רומנטי, שמבליע בתוכו את המבט האוריינטליסטי על המזרח.

בצילומיה שלה,ים בוחרת להחצין ולהנכיח את המדיום הצילומי על ידי עיוותים כמו קרן אור מסנוורת, טשטוש, ריצוד או יד שחוסמת את העדשה. כך אנו הופכים מודעים לנוכחותה של הצלמת באקט הצילום, ומתערערת בנו האמונה האוטומטית שצילומים הם תיעוד בהיר ואובייקטיבי של רגע בזמן.

אלבום תמונות משפחתי בדמות תערוכת צילום. צילום: דפנה גזית

שם התערוכה "Olympus" קושר בין מקום משכנם של האלים במיתולוגיה היוונית ובין אתוס השיבה היהודית לארץ ישראל. הקישור מדגיש את תפיסת עולמם של העולים מבריה"מ אודות ארץ ישראל בשנים הראשונות ואת העיסוק בפנטזיית השיבה הביתה, לארץ האבות.

התערוכה מומלצת ביותר, ומציעה רובד עמוק של הבנה וחשיפה לעלייה הגדולה מבריה"מ. מומלץ גם לרכוש את הספר הנלווה לתערוכה, או לעיין ולקרוא את המאמרים הכלולים בו במהלך הביקור. עיון בספר מספק תובנות חדשות להבנת הדימויים והזהות הקולקטיבית שהם מייצגים.

כל הצילומים בכתבה באדיבות מוזיאון אשדוד לאמנות.

אוצרת: רוני כהן-בנימיני

ליצירת קשר: ברטה שפירו

תגיות

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *