אנימציה מון אמור: ראיון עם חנן קמינסקי


Deprecated: Function create_function() is deprecated in /home/hitacil/public_html/wp-content/plugins/wp-spamshield/wp-spamshield.php on line 2033

אומרים שמה שאתה יוצר משקף את מי שאתה. במקרה של פרופ' חנן קמינסקי, ראש התכנית ללימודי התואר השני בעיצוב משולב ב-HIT, יוצר ואנימטור, בהחלט אפשר לעמוד מאחורי האמירה הזו. דמויותיו המאוירות של חנן מלאות בחן ואהבה, ומטרתן להפוך את עולמנו לשמח וקליל יותר.

ירדן קילשטיין, תקשורת חזותית

פרופסור חנן קמינסקי הוא אנימטור מוכר ומוערך בישראל ובעולם. הוא התחיל את דרכו בבצלאל בלימודי תואר ראשון בתקשורת חזותית והמשיך את לימודיו בתואר שני בתקשורת חזותית באמסטרדם. בהמשך ייסד את מחלקת האנימציה בבצלאל. בארסנל היצירות שלו אפשר למנות לא פחות משבעה סרטי אנימציה, אחת עשרה תוכניות טלוויזיה בארץ ובעולם ועשרות פרסים. והיד עוד נטויה.

השנה היא השנה הראשונה שבה חנן עומד בראש מחלקת התואר השני לעיצוב משולב במכון, והוא פה כדי ליצור שינוי מהותי, סביבתי וחברתי. לשמחת הסטודנטים של תקשורת חזותית בתואר ראשון, הוא גם מעביר קורס אנימציה בשנה ג׳ במסלול מדיה.

צעדים ראשונים

סיפורו של חנן מתחיל בבלגיה, בה נולד. בגיל 20 עלה לישראל עם משפחתו והחל את דרכו כמעצב בלימודי תואר ראשון בתקשורת חזותית בבצלאל. לאחר שסיים את לימודיו ב-1977 עבד כשנתיים בארץ בתור מעצב גרפי בטלוויזיה הישראלית, אך במהרה החליט להמשיך ללימודי תואר שני בתקשורת חזותית בריז׳קסקאקדמי (Rijksakademie) באמסטרדם. באותה תקופה, לימודי תקשורת חזותית היו מושג חדש בעולם העיצוב שהחליף את מה שהיה מוכר עד אז כעיצוב גרפי. התקשורת החזותית הביאה איתה שלל של תחומים נוספים ללימוד אשר הרחיבו את הידע של המעצבים והביאו איתם אפשרויות חדשות.

על מנת להתקבל ללימודי התואר השני, המועמדים נדרשו להציג פרויקט עתידי שהם רוצים ליצור. חנן קפץ על ההזדמנות ליצור סרט אנימציה קצר, תחום שקסם לו במשך שנים. משהתקבל, הוא זכה בכל התנאים להגשים את החלום: סטודיו משלו, עזרה היקפית מטעם הלימודים, והכי חשוב- הזדמנות להתמקד אך ורק בפרויקט. בשונה מהלימודים שאנו מכירים בארץ, לימודיו של חנן התמקדו בפרויקט האחד הזה, כולל ביקורות אחת לשבוע. חנן מעיד שהעבודה על הפרויקט נעשית בסביבה מעודדת ומחזקת, בלי הלחץ של להגיע לשיעור ולהגיש משמרות לעבודה בזמן שאין. המתכון המוצלח הזה אפשר לחנן ליצור את סרט האנימציה הראשון שלו על הצד הטוב ביותר. הגישה הזו הזניקה את חנן מסטודנט-מעצב ליוצר ואמן.

חנן בזמן העבודה על סרטו ״חכמי חלם״

לאחר לימודיו, חנן חזר לישראל והפיק סרטים קצרים. באותה תקופה, שנות ה-80 בישראל, סרטי אנימציה היו יוצאים פעם בשנתיים שלוש ולכן האפשרות להתקדם ולהתפרנס כאנימטור בישראל הייתה מצומצמת מאוד. התפנית הגיעה ב-1982 כשהתוכנית המוכרת ״רחוב סומסום״ הגיעה לטלוויזיה הישראלית כל הדרך מארצות הברית הרחוקה. חנן הופקד על האנימציה של "רחוב סומסום" בגרסה הישראלית, וביחד עם צוות מעצבים הקים סטודיו קטן במיוחד בשביל התוכנית. הצלחתה של הגרסה המקומית הגיעה עד למפיקי התוכנית בארצות הברית, וחנן הוזמן לעבוד בשבילם במקביל.

קטע וידיאו קצר מתוך ״רחוב סומסום״ בישראל

ישראל וארצות הברית אינן המדינות היחידות בהן חנן עיצב ויצר פרקים של ״רחוב סומסום״. ב-1996 הרשות הפלסטינית יצרה עימו קשר במטרה שיעצב תוכניות של ״רחוב סומסום״ עבור הקהל הפלסטיני. חנן מספר כי היה נפגש עם המעצבים פעם בשבוע באוניברסיטת אל קוץ ברמאללה, באותו מקום בו הוקמה הטלוויזיה הפלסטינית הראשונה.

בהמשך, טס חנן לפריז לכמה שנים שם עבד כפרילנס בתחום. במקביל המשיך לעסוק בפרויקטים בארץ, והיה על קו פריז-ישראל במשך שנים ארוכות. בין עבודותיו נמנים מספר פיצ׳רים באירופה ועבודות מזדמנות בשביל הפרנסה, בין השאר פרסומות קצרות לחברת ״אל-על״. ב-1987 חזר חנן לארץ אך הקשרים שלו עם פריז המשיכו. באותה התקופה הציע חנן לחברת הטלוויזיה הצרפתית רעיון לסדרה חדשה לילדים בשם: ״Les Betises״. הרעיון לסדרה התקבלה והיא עלתה לאוויר ב-1991 עם 13 פרקים, כל פרק בין 3-4 דקות. לאחר הצלחת הסדרה, חנן קיבל מענק לפיתוח הפיצ׳ר הראשון שלו, "חכמי חלם".

סרטון פרסומת לאל על

זיכרון מהדהד

כשגרמניה הנאצית עלתה לשלטון ב-1939, משפחתו של חנן התגוררה בבלגיה. ברנרד, אביו של חנן, היה חייל בצבא צרפת ונפל בשבי הגרמני למשך חמש שנים. לאחר שחרור המחנה בו היה שבוי, הועבר לשבי בברית המועצות ובתום המלחמה, שוחרר. ברנרד מעולם לא שכח את הטראומה, אך גם לא שיתף את הקרובים אליו בסיפורו. תוצאותיה ההרסניות של המלחמה, ביניהן בני משפחתו שנספו, השפיעו עמוקות על חנן ונצרבו בתודעתו. לצד הסיפור הטרגי והעוצמתי של אביו- צמחו להן גם ההשראות. כאשר חנן חשב על הסרט שירצה ליצור, הסיפור המשפחתי היה נוכח כחלק מהרעיון ומשם צמח הסרט ״חכמי חלם״ שמתרחש בעיירה יהודית קטנה בשם חלם בפולין, אותה חלם שהפכה זה מכבר למושא בדיחות בתור עיר של טיפשים. בסרטו של חנן, ההומור היהודי הישן עבר טרנספורמציה והונגש לקהל הצעיר.

סצנה מהסרט ״חכמי חלם״

לצורך העבודה על הסרט, חנן עבר עם משפחתו להונגריה והקים סטודיו בשם Loonland יחד עם מפיק גרמני בשם פיטר וולקלה. הסרט יצא לאקרנים ב-1995, זכה להכרה בין לאומית ותורגם ל-60 שפות! לא רק הסרט התברר כסיפור הצלחה, אלא גם הסטודיו Loonland שהמשיך לשגשג ולהפיק סרטים וסדרות נוספים ובשיאו מנה כ-200 מעצבים ועובדים.

חנן קמינסקי, מישל לגרנד ושלדון הרניק. מישל ושלדון כתבו והלחינו את המוזיקה לסרט ״חכמי חלם״.

לאחר הצלחת ״חכמי חלם״, ההצעות לא הפסיקו להגיע. באותה שנה חנן כבר התחיל לעבוד על סרטו השני ״בבר״. עלילת הסרט מבוססת על ספר הילדים המצליח של ז׳אן דה ברונוף המספר על חייו של הפיל בבר, בנו של מלך הפילים בג׳ונגל. הפרויקט הבא של חנן היה הסרט ״פטסון ופינדוס״ המבוסס על ספר ילדים שוודי והופק בשוודיה וגרמניה, בהן זכה להצלחה רבה. הסרט, שהפך גם לסדרה, מספר על עלילותיו של איכר בשם פטסון והחתול שלו פינדוס.

סצנה מהסרט ״פטסון ופינדוס״

ב-2017 יצא סרטו האחרון עד כה של חנן, "אגדת המלך שלמה". זהו למעשה סרט האנימציה הראשון לילדים שנוצר והופק בישראל. הסרט מבוסס על אגדות חיים נחמן ביאליק שמספר את סיפורו של שלמה המלך ואהבתו לאישה ערביה, העונה לשם נעמה. הרעיון לסרט הגיע משיתוף פעולה של חנן עם מפיקה ישראלית בשם עדנה קוברסקי וביחד החליטו השניים ליצור סרט ישראלי.

סצנה מהסרט ״אגדת המלך שלמה״

הסרט מציע עיסוק עכשווי בנושאי השעה של החברה הישראלית, דת, חברה ומהווה מענה לפלישה התרבותית של סרטים המגיעים מחו״ל ואינם עוסקים בתרבות הישראלית. מעבר לכך, למרות שהסרט אינו פוליטי במהותו הוא בהחלט נוגע בנושאים פוליטיים מעצם העלילה, כשהמלך שלמה מתאהב ומתחתן עם נעמה, הנסיכה הערביה. המסר שחנן מבקש להעביר בסרט הוא אפשרות של דיבור למען שלום, צמצום השיח הפוליטי המפריד בין קבוצות של אנשים לדרכי נועם ועידוד שיח תרבותי וחברתי.

סצנת לילה מהסרט ״אגדת המלך שלמה״

ישראל על המפה

המושג אנימציה קיים בעולם הקולנוע כבר למעלה ממאה שנים, בעיקר בארצות הברית ובאירופה. אולם כבר בסדרות ובסרטי האנימציה שגדלנו עליהם בתור ילדים, עבדו מאחורי הקלעים אנימטורים ישראלים רבים וטובים. היום כבר אי אפשר להתווכח על כך שתחום האנימציה בישראל חי ובועט. יוצרים ישראלים מתקדמים ומרחיבים את אופקי הידע שלהם באנימציה, לומדים בארץ ובחו״ל ושמותיהם מגיעים למקומות החשובים והמובילים בתחום האנימציה בעולם. בין הידועים שבהם אפשר למנות את בוגרי מחלקת האנימציה שחנן ייסד בבצלאל ב-1996, דוד פולונסקי ויוני גודמן שביימו ויצרו את האנימציה לסרטו של ארי פולמן ״ואלס עם באשיר״.

אצלנו במכון הטכנולוגי חולן, התשוקה ללמוד וליצור אנימציה מורגשת בקרב סטודנטים לתקשורת חזותית. הרבה מאיתנו מוצאים את מקומם בתחום האנימציה משום שזהו תחום לא רק אינטראקטיבי ועכשווי, זהו גם תחום המאפשר לכל אחד ליצור בדרכו שלו. עולם האנימציה פתוח לכל הדעות ולכל הסגנונות. הגבולות של ״מותר״ ו״אסור״ מטשטשים ומאפשרים לנו להפליג עם הדמיון. חנן מעביר קורס אנימציה בשנה ג׳ לסטודנטים המתמחים במדיה, בו הוא מלמד את עקרונות וחוקי האנימציה. אל תפסידו את החלק הכי כיף בקורס- השיעור בו חנן מראה את תיק העבודות שלו.

כאמור, זוהי השנה הראשונה של חנן בתפקיד ראש התכנית לתואר שני בעיצוב משולב. לתפיסתו של חנן, עיצוב משולב מגיע מראייה מבוססת תרבות, חברה ומדע הסובבים סביב מדיה ותקשורת. הוא מציע להתמקד בשילוב המילים ״עיצוב משולב״: איך אפשר לשלב ולקדם משהו מדעי או חברתי בעיצוב ולקחת את זה צעד אחד קדימה- לממש את הרעיון בהקשר רחב של קהילה ולחברה.

אחד השיעורים החדשים שחנן כלל בתוכנית הלימודים של התואר השני בעיצוב משולב הוא קורס טרנסמדיה. בקורס עובדים על קונספט שנוגע בכמה פלטפורמות של מדיה, בין אם זה סרטון, צילום, פוסטר, אפליקציה ועוד. הרעיון שעומד מאחורי הקורס הוא ההבנה שהעולם הטכנולוגי של היום מצריך זריזות, דיוק ולכידה מהירה של עין הצופה. כדי לעמוד בדרישות של העולם המהיר שבחוץ, צריך לדעת לעבוד עם כמה פלטפורמות שביחד מעבירות את הקונספט.

ולבסוף, אנימציה

כמו אז גם היום, חנן אוהב להחזיק כמה כדורים באוויר בו זמנית. הוא תמיד עובד על כמה פרויקטים במקביל, על הקו בין הארץ לחו"ל לישראל, מכהן כראש מחלקת תואר שני בעיצוב משולב ובו זמנית עובד על סרטי אנימציה חדשים. התשוקה לאנימציה חקוקה עמוק אצל חנן, ובין שלל עיסוקיו היא נשארת האהבה הגדולה שלו. המלצה חמה: פנו לכם כמה שעות בסופ"ש וצפו באחד מסרטי האנימציה שלו. חוויה אינטליגנטית, מחושבת ומהנה מובטחת.

כל התמונות והסרטונים באדיבות חנן קמינסקי

ליצירת קשר: ירדן קילשטיין

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *