אריה שרון: אדריכל המדינה

התערוכה המוצגת בימים אלו בביתן אילנה רובינשטיין היא חלום שמתגשם עבור אדריכלים, מהנדסי בניין, מעצבי פנים ובעצם כל מי שיש לו/ה אהבה בלתי מוסברת לתכניות ומודלים. התערוכה "אריה שרון: אדריכל המדינה" מציגה רק רבע מ-600 העבודות של האדריכל הידוע, ויוצרת מפגש ראשוני ומרתק עם אחד מהאנשים המשפיעים ביותר בתולדות החברה הישראלית

מורן זיסהולץ, עיצוב פנים

התערוכה המוצגת בימים אלו בביתן אילנה רובינשטיין היא חלום שמתגשם עבור אדריכלים, מהנדסי בניין, מעצבי פנים ובעצם כל מי שיש לו/ה אהבה בלתי מוסברת לתכניות ומודלים. התערוכה "אריה שרון: אדריכל המדינה" מציגה רק רבע מ-600 העבודות של האדריכל הידוע, ויוצרת מפגש ראשוני ומרתק עם אחד מהאנשים המשפיעים ביותר בתולדות החברה הישראלית.

אריה שרון ברחבת הפורום, קריית הטכניון בחיפה 1964.

אריה שרון ברחבת הפורום, קריית הטכניון בחיפה 1964.

אריה שרון נולד ב-28 במאי 1900, בפולין. הוא עלה לארץ ב-1920 עם קבוצת ההכשרה של תנועת השומר הצעיר והיה לאחד ממקימי הקיבוץ גן שמואל. לאחר שנים של פעילות ענפה בשדה האדריכלי, ב-1962 שרון זכה בפרס ישראל על הפרויקטים הרבים שתכנן ועל תרומתו לעיצוב הנוף האדריכלי בארץ.

התערוכה, שנאצרה על ידי ד"ר ערן נויימן, נפרשת על פני כ-8 חללים גדולים, מסודרים כרונולוגית, כאשר כל אחד מהם מוקדש לתקופה משמעותית אחרת בחייו של שרון. עשרות אנשים השתתפו בהקמת התערוכה, ביניהם סטודנטיות וסטודנטים לאדריכלות מאוניברסיטת תל אביב, שהופקדו על הרכבת המודלים המוצגים.

אינספור עבודות, צילומים ומודלים של האדריכל אריה שרון מוצגים לפי תקופה כרונולוגית.

אינספור עבודות, צילומים ומודלים של האדריכל אריה שרון מוצגים לפי תקופה כרונולוגית.

החלל הראשון לוקח אותנו לגרמניה, שנת 1926, כאשר אריה עזב את הקיבוץ עקב משבר אישי ונסע לברלין. עלון מקרי שנפל לידיו הוביל אותו ללמודים בבית הספר "באוהאוס" האוונגרדי ללימודי עיצוב ואדריכלות. שרון למד כ-5 סמסטרים אצל גדולי האדריכלים, ביניהם שמות ידועים כמו פאול קליי, וסילי קנדינסקי, יוזף אלברס ווולטר גרופיוס (שלימים היה גם מנהל בית הספר). הוא שקד על לימודי עיצוב בסיסיים, טכניקות שונות, מדע וטבע, מלאכה ושיעורי אדריכלות. במהלך לימודיו בבאוהאוס הכיר את גונטה שטלצל, שעמדה בראש מחלקת האריגה והייתה המורה האישה היחידה בבית הספר. שרון ושטלצל נישאו ב-1929 ובשנה זו נולדה בתם, יעל.

התצוגה של תקופה מרהיבה זו כוללת תכניות, חתכים, צילומים וציורים, הכל נעשה ידנית עם עפרון, צבעים ו'רפידוגרף'. טכניקות אלו הן שבנו את שרון כאדריכל ובהמשך הדרך סללו את הצלחתו בעולם האדריכלות.

חלל התערוכה של תקופת באוהאוס וברלין, מציג רישומים של אריה שרון מאותה תקופה.

חלל התערוכה של תקופת באוהאוס וברלין, מציג רישומים של אריה שרון מאותה תקופה.

שני חדרים קדימה, אנו קופצים אל שנות ה-40, תקופת חזרתו של שרון לארץ בה התמקד  בתכניות מתאר עבור קיבוצים. השראתו לעיצוב הקיבוץ הגיעה מקונספט אדריכלי שפיתח בשיעוריו על חקלאות קומונלית בגרמניה של סוף המאה ה-19 וראשית המאה ה-20, ה"חצר". ב"חצר" מוקמו המבנים הציבוריים (חדרי האוכל, בתי התרבות), והיא שימשה לחגיגות אירועים וחגים ולפעילויות היום יום. במובן זה, התכנון האדריכלי של הקיבוצים שיקף את התפיסה הלאומית של שרון: שיתופיות תוך שמירה על תחום הפרט. בשרטוטים המלווים ניתן לראות דיאגרמות ושאלות מחקריות שונות שהובילו את שרון בהחלטותיו על החלוקה הנכונה ביותר לקיבוץ, ומראות איך בעצם הגיע לתוצאה הסופית.

רישום דיאגרמות של פונקציות והקשרים הדדים מתוך חלל הקיבוצים בתערוכה.

רישום דיאגרמות של פונקציות והקשרים הדדים מתוך חלל הקיבוצים בתערוכה.

הקירות המקושטים של שנות ה-50 מספרים לנו על כמה מהפרויקטים החשובים והעצומים בהיקפם שתוכננו על ידי שרון ובמידה מסויימת קבעו את הטון האדריכלי בישראל עד היום. מספר שבועות לאחר קום המדינה, שרון הוזמן על ידי השר מרדכי בנטוב להקים את אגף התכנון הממשלתי במשרד העבודה והבינוי. בין השאר שרון עסק בתכנון אזורי, בניית ערים חדשות, פתרונות מגורים, אזורי תעשייה ותכנון תעבורה. פרויקט המתאר הגדול נקרא בשם "תכנית שרון". השפעותיה ניכרות עד היום ובשנים האחרונות נמתחה ביקורת קשה על על התכנית בגין חלקה בהקמת עיירות הפיתוח, בהחלשה של אוכלוסיית המהגרים ועל שום התעלמותה מהאוכלוסייה הפלסטינית.

תצוגה מלאה בשרטוטים, רישומים ומודלים. הכל נעשה באופן ידני ובדיוק מדהים.

תצוגה מלאה בשרטוטים, רישומים ומודלים. הכל נעשה באופן ידני ובדיוק מדהים.

בין 1948-1953, אם כן, שרון עבד במשרד ראש הממשלה ונאלץ להעדר ממשרד האדריכלים שבבעלותו. את מקומו מילא בנימין אדילסון, שסגנונו הושפע רבות מהאדריכלות המודרניסטית. אדילסון ושרון היו אחראי יחד לכ- 80 פרויקטים משמעותיים במתווה הישראלי ויצרו מונומנטים חשובים בהיסטוריית המדינה. בין עבודותיהם ניתן למנות את מכון וינגייט, מכון ויצמן, הטכניון, קמפוס גבעת רם, בית החולים איכילוב, בלינסון, סורוקה, עזרת נשים, יוספטל וולפסון, ועוד ועוד בניינים איקונים שעומדים עד היום.

בית חולים רמב''ם בחיפה, הבניין המרכזי. תכנן אותו בשיתוף בנו, אלדר שרון (צילום רן ארדה; אוסף יעל אלוני)

בית חולים רמב"ם בחיפה, הבניין המרכזי. תכנן אותו בשיתוף בנו, אלדר שרון (צילום רן ארדה; אוסף יעל אלוני)

ב-1965 הצטרף אלדר שרון, בנו של אריה שרון, כשותף במשרד האדריכלים של אביו, לאחר שש שנות שותפות עם פרופסור אלפרד נוימן וצבי הקר. שרון הצעיר הציג למשרד תפיסה סטרוקטורליסטית של ארכיטקטורה, מהמילה מבנה (Structure). תפיסה זו התבססה על עקרון המודולריות המהווה ציר מארגן לבניין כולו. שרון אכן הביא איתו סגנון חדש ומיוחד למשרד, אך לעיתים גם חשש מהעיצוב התעשייתי שהתפתח בקצב מסחרר באותה תקופה. חסרונותיה של אדריכלות זו, לשיטתו, היו עשויים להוביל לתכנון של בניינים חסרי זהות ומאפיינים אישיים. סגננו המיוחד של אלדר שרון התחבר בצורה מושלמת לזה של אביו ושניהם יחד תכננו פרויקטים רבים עם השקפה מודרניסטית- אונברסלית משותפת.

מתחם המגורים גילה בירושלים, מבנה מודולרי בעיצוב חדש לאותה תקופה .

מתחם המגורים גילה בירושלים, מבנה מודולרי בעיצוב חדש לאותה תקופה .

אחד הפרויקטים שתפסו את עיני היה מתחם המגורים בשכונת גילה, ירושלים, שנבנה בין השנים 1973-76. השכונה מוקמה דרומית לירושלים, באיזור שהיה בשליטה הירדנית עד למלחמת ששת הימים. שרון ובנו תכננו בנייה של כ-288 דירות. גובה הבניינים אלו נישא ל-6 קומות ונבנה בצורה מודולרית מיוחדת שיוצרת מעיין טבעת חיצונית, כאשר החזיתות הראשיות של הבניינים פונות לכיוון הנוף הרחוק. בסקיצות הידניות- שהיום לא רואים כבר בשום מקום כמעט עם המצאת המחשב- אפשר לראות את הפריסה המיוחדת של המבנה ואיך התייחסו לכל יחידת מגורים כאל חלק אינטגרלי מהעיצוב הסופי.

מודל של מתחם שכונת גילה, ירושלים. הדגם נבנה על ידי הסטודנטים גיא כרם, ניצן ברטוב ורן ענפי בהנחיית אביגדור פטל,  מהפקולטה לאדריכלות מאוניברסיטת תל אביב.

מודל של מתחם שכונת גילה, ירושלים. הדגם נבנה על ידי הסטודנטים גיא כרם, ניצן ברטוב ורן ענפי בהנחיית אביגדור פטל,  מהפקולטה לאדריכלות מאוניברסיטת תל אביב.

החלוקה המדויקת והחכמה של החללים מאפשרת למבקרים להכיר את חייו של אריה שרון במבט היסטורי, מלהיב ומלא פרטים. התצוגה הקלאסית בסגנונה עמוסה בפרטים עם צבעים נעימים לעין. כישרונם של האדריכלים והאחראים על עיצוב ובימוי התערוכה ניכר בכל פרט ופרט. אתם מוזמנים להתרשם בעצמכם מהתערוכה שמלמדת רבות על בנייה, עיצוב, ציונות והמדינה בשילוב מלא בחן, אהבה ותשוקה לאדריכלות.

 

שם התערוכה: אריה שרון: אדריכל המדינה
אוצר: ד"ר ערן נוימן
פתיחת התערוכה: יום שישי 13 אפריל 2018
נעילת התערוכה: יום ראשון 14 אוקטובר 2018

מיקום: ביתן הלנה רובינשטיין לאמנות בת זמננו, שד' תרס"ט 6, תל אביב.
ראשון: סגור
שני, רביעי, שבת: 10:00-18:00
שלישי, חמישי: 10:00-21:00
שישי: 10:00-14:00

עלות כניסה: 10 ש"ח.

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *