בין לבין: ראיון עם גלינה ארבלי

עבודת האוצרות היא מורכבת למדי גם כשמדובר בתערוכה של אמן או אמנית יחיד/ה. איך להתמודד עם תערוכה שמשלבת למעלה משמונים יצירות של יוצרים שונים? בעקבות הכנס ״בין לבין: תפישה של אוצרות עיצוב בזירה המקומית״ שנערך במכון הטכנולוגי חולון, תפסנו את אוצרת התערוכה, מארגנת הכנס והמרצה גלינה ארבל לשיחה על אוצרות, עיצוב ויצירה.

ספיר בן צבי, תקשורת חזותית

לפני כמספר שבועות נערך במכון הטכנולוגי חולון הכנס ״בין לבין: תפישה של אוצרות עיצוב בזירה המקומית״ בהשתתפות אמניות, יוצרים ואוצרות. הכנס נערך בעקבות התערוכה ״בין לבין: 20 שנות עיצוב מקומי בפריסקופ", שאיגדה כ-85 יצירות משנות פעילותה הענפות של הגלריה התל-אביבית. שוחחתי עם גלינה ארבלי, אוצרת התערוכה, מארגנת הכנס ומרצה במכון, על אוצרות, יצירה ועל תהליך הקמת התערוכה.

מה משך אותך להיכנס לתפקיד האוצרת בתערוכת המחווה?
זו הייתה הזדמנות להסתכל מבפנים על פעילותם של המעצבים ועל הזרמים השונים שהתפתחו בדיאלוג היצירתי שהתקיים במרחב שנקרא "גלריה פריסקופ – גלריה לעיצוב עכשווי", במשך 20 שנה ללא הפסקה. במהלך השנים, הזדמן לי לבקר בגלריה ולראות בה תערוכות של מעצבים מקומיים מנקודת המבט של הצופה מבחוץ, עוברת האורח, מבקרת שמנסחת לעצמה מה דעתה על תערוכה זו או אחרת. הפעם ניתנה לי ההזדמנות לצפות בתהליך מבפנים, לגבש מחשבה שבוחנת את עשרים שנות פעילות הגלריה, להכיר יוצרים שלא הכרתי ולבחון איך יוצרים שאני מכירה התפתחו במהלך שנות היצירה שלהם.

מעבודות התערוכה: טלאיי תלאות, שי שניידרמן, 2016

מעבודות התערוכה: טלאיי תלאות, שי שניידרמן, 2016

מהו ההבדל העיקרי בין תהליך היצירה לתהליך האוצרות בעיניך?
תהליך האוצרות הוא תהליך יצירה לכל דבר. האוצר/ת לוקח/ת אוסף של עבודות ומנסח/ת בעזרתן מחשבה, עמדה, או דעה בנושא מסויים. התוצר, היא התערוכה, יכולה להביא לידי ביטוי ניסוחים שונים, עמדות שונות, עלילות יצירתיות מגוונות. הדבר תלוי בסוג הדיאלוג המתקיים בין האוצר/ת לבין היוצרים, מה המינונים של הדיאלוג, והאם מדובר בקבוצה או ביחיד. להבנתי, אוצרות של עיצוב מנסחת עמדה על העולם, על החברה, על פרטים, דרך חפצים. החפצים הם הטקסט שהאוצר/ת כותב/ת במרחב של הגלריה. הכתיבה הזו מתבטאת בבחירה איך להציב אותם בחלל והאם ללוות את הצבתם בטקסט כלשהו. גם הבחירה שלא ללוות תערוכה בטקסט היא נקיטת עמדה.

אחד הדיונים המעניינים שהתפתחו במהלך הכנס במהלך נגע בשאלה האם יוצרים יכולים וצריכים לתפקד כאוצרים. מהי עמדתך בנושא? ומה לגבי קולות המתנגדים בקהל שחשים כי ללא אוצר/ת שאינה יוצר/ת, חסרה הסמכות של מבט חיצוני ואובייקטיבי, שלעיתים תפקידה להגיד "לא"?
אני חושבת שהדיון שהתפתח בסופו של הפאנל העלה לדיון את השינויים שמתרחשים היום בשדות רבים. שלא כמו בתקופות קודמות, בהן המגמה הייתה להיות מומחה בתחום ידע/יצירה ספציפי, היום מתפתחת מגמה של אנשי רוח ויצירה המבקשים לרכוש לעצמם ידע וניסיון בתחומים שונים, כאלו הנושקים לשדה ההתמחות שלהם וכאלו המרחיבים את שדה ההתמחות שלהם. לא בכדי אנו רואים כיום מסגרות אקדמיות שונות המציעות לימודים אינטר-דיסציפלינריים בתחומים שונים.

בנוגע לשאלה האם יוצר/ת יכול/ה לתפקד כאוצר/ת, אני חושבת שהדבר תלוי ביוצר/ת ובמה שיש לו או לה לומר על העולם בו אנו חיים היום. יש יוצרים שמביעים את דעתם דרך יצירתם בלבד, ויש יוצרים שמביעים את דעתם דרך התבוננות והרכבה של יצירות של אחרים לכדי אמירה מסוימת. אלו מבקשים להתבונן ספק מבחוץ, ספק מבפנים על היצירות, וככאלו יש להם את האפשרות להוסיף את מימד הביניים לדיון במוצגים בתערוכה ובאופן הצגתם. בהיותם בין התחומים, אני חושבת שיש באפשרותם לתרום להרחבת טיפוסי תערוכות העיצוב שמוצגות ויוצגו בעתיד, ולסוגי הדיון שתערוכות אלו יזמינו.

מעבודות התערוכה: "קפלים" רבקה מרגולין, 2015

מעבודות התערוכה: "קפלים" רבקה מרגולין, 2015

לראייתי, השינויים שהביאה איתה התקופה בה אנחנו נמצאים לא השפיעו רק על השדה הרעיוני והחומרי של היצירות, אלא גם על המעצבים עצמם. לפני ששואלים את השאלה מהי אוצר/ת, כדאי אולי לשאול מהי מעצב/ת? היום לשאלה הזו יש תשובות רבות. מעצבים הם גם יזמים, אנשי שיווק, מנהלים, והרשימה עוד ארוכה..

בחברה שמקדמת קידום עצמי וכישורים מרובים, נראה שיש לגיטימציה למעצבים לחתור ו״לנצח״ על תערוכות משלהם. מה דעתך על כך?
אני נוטה להסכים עמך בנושא. המציאות היום דורשת מאיתנו להיות רבי פעלים כדי לשרוד את החיים הללו. הדוגמה הבולטת ביותר באה משוק העבודה: הוריי עסקו במקצוע אחד כל חייהם, הם מעולם לא אמרו לעצמם "מיציתי את העיסוק הזה, מה אני אעשה עכשיו?". הזמנים היו שונים והצרכים החברתיים והתרבותיים היו שונים. הדור שלי, שהוא דור ביניים לשינויים הטכנולוגיים, הכלכליים והחברתיים, הוא דור שעוסק בתחומים שונים, מתחיל בתחום אחד ועובר לתחום אחר, משנה תחומי עיסוק ותחומי עניין. לאור הנתונים הללו, הרי זה הגיוני שגם בתחום האוצרות יהיו אוצרים רבי פעלים ותחומי עניין. מתוך היותם אנשי אשכולות, יש באפשרותם לתרום לשיח המתקיים בתחום האוצרות העכשווי. לדעתי באם נצא למסע חפירות בתולדות האוצרות נמצא ניצנים ליוצרים/אוצרים כבר בדורות קודמים.

מעבודות התערוכה: "כביסת שבת" מיכל מצגר וסיגל פלד, 2017

מעבודות התערוכה: "כביסת שבת" מיכל מצגר וסיגל פלד, 2017

איך את מסכמת את תהליך הקמת התערוכה?
הפקה והקמה של תערוכה הם עניין מורכב במיוחד כאשר עלייך לעבוד עם כ-85 יוצרים.
כאוצרת/יוצרת בתערוכה מעין זו, הרגשתי לאורך התהליך שניהלתי כ-85 דיונים במקביל. הדיונים היו מטיפוסים שונים, כאלו שהיה בהם מרחב לנהל דיאלוג, וכאלו שדיאלוג לא אפיין אותם או אפיין אותם בצורה מועטה. הקשת המגוונת הזו התבטאה במנעד העבודות שהוצגו בתערוכה, מעבר למגוון המתבקש של היוצרות והיוצרים השונים וסגנון יצירתם.

תהליך הקמת התערוכה לימד אותי שיעור חשוב על עבודה מול אנשים, על מורכבותם, על תפיסותיהם, ועל עמדתי במפגש מעין זה. כמו גם, הוא אפשר לי להסתכל על שדה העיצוב המקומי מבחוץ ולצאת למסע מחשבות על מה שהיה ומה שעוד נכון לנו בזירה של העיצוב המקומי, נושא שמעסיק אותי כבר מספר שנים. לתחושתי סיום מעין זה הוא התחלה של מחשבות על הפרויקט הבא, שכרגע נמצא אי שם במעמקים, מחכה לצוף אל פני המים.

ניתן לצפות בתיעוד וידאו של הכנס בערוץ היוטיוב של המכון הטכנולוגי:
https://www.youtube.com/watch?v=Vr-W1y0mEwk&list=PLW6KNQoisKdvCW1Jft5qGevjgkElpRZQC

1 Comment

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *