יולי 7, 2016 בסוף / תהילה חכימי בַּסּוֹף אַתְּ כְּמוֹ דָּג מֵרֶשֶׁת אֶל שֻׁלְחַן הַמַּתֶּכֶת הַסַּכִּין עוֹבֶרֶת אִדְּרֵָתֵךְ מֻנַַּחַת לְצִדֵּךְ. מתוך מחר נעבוד, בהוצאת טנג'יר, 2014 שתפו Facebook Twitter Pinterest Google + LinkedIn Email הכתבה הקודמתחַדְרֵי אַמְבָּט שֶׁל אֲנָשִׁים זָרִים / ריטה קוגן הכתבה הבאהפז / לריסה מילר כתיבת תגובה לבטלהאימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *התגובה שלך שם * אימייל * אתר Currently you have JavaScript disabled. In order to post comments, please make sure JavaScript and Cookies are enabled, and reload the page. Click here for instructions on how to enable JavaScript in your browser.
