גלריה גאונית

ביקרתי בגלריה של גל גאון בתל אביב, באירוע סגירת השנה, ששילב בתוכו עיצוב, אומנות, אופנה וריקוד. המפגש בין רקדנים שריחפו על אובייקטים ייחודיים לחלל תצוגה לא רגיל ובלתי צפוי, יצר חוויה מסחררת, מרגשת ומפעימה.

ירדן מסילתי, עיצוב פנים

כשהתקרבתי לגלריה, הממוקמת בבניין דירות הסמוך למלון נורמן ברחוב נחמני, יכולתי להבחין מרחוק באורחים הרבים שהשתלבו בהרמוניה בנוף התל אביבי. שתי מארחות חייכניות וחביבות קיבלו את פניי לרגל העלייה במדרגות. לקחתי את אחת מכוסות המשקה המוצעות על השולחן ועליתי, מנווטת בין המצטופפים הרבים. נעלי העקב שלי לא בדיוק הקלו על העלייה, ואף על פי כן נכחה תחושה מפתיעה של אינטימיות וקירבה בין הנוכחים. הרגשתי כמעט כאילו שאני נשאבת לשם יחד עם כולם. בסוף גרם המדרגות ניצבתי אל מול מסדרון ארוך וצר המקשר בין ארבעת חללי התצוגה.

במסדרון הצפיפות קיבלה אופי שונה. הנוכחים התקבצו זוגות זוגות, ונראו סקרנים לראות איזו הפתעה מחכה להם בחלל הבא. מכיוון שמדובר בבניין מגורים, פתחיהם של כל חללי התצוגה הם דלתות כניסה וחללי התצוגה הם בעצם חדרי המגורים בדירה. במקום חלל התצוגה הפתוח המסורתי, החללים המופרדים יוצרים התרחשות מעניינת שמניעה את הצופה להמשיך קדימה לחלל הבא ברצון עז לגלותו.

בכל חלל תצוגה הופיע רקדן יחיד על מגוון רהיטים ייחודיים שעיצבו מעצבים צעירים, חלקם בעבודה משותפת עם גל. הרקדנים נעו עליהם הלוך ושוב בלי לגעת ברצפה כלל. התבוננות ממושכת גילתה ניואנסים קטנים, אלו שלא מבחינים בהם לראשונה, את הבעות פניהם של הרקדנים ואת הדרמה שיצרו בדיאלוג בין תנועות הגוף שלהם לבין הרהיטים וגופי התאורה. התלבושות הרחבות בעלות צבעים עזים וזוהרים, והמוזיקה הנינוחה-אך-הקצבית, שהתנגנה ברקע, העצימו את הקומפוזיציות המרובות שנוצרו בחלל.

כל חלל בגלריה הזו משדר תחושה אחרת בחומריותו השונה, בצבעוניותו, בעומס הפריטים ובאופן אירגון המרחב. ישנם חללים שמבקשים מאיתנו לסוב סביב אובייקט מסוים וכאלו המבקשים מאיתנו לשבת, לצפות ולהתרשם. המפגש בין אובייקטים ייחודיים לחלל תצוגה בלתי צפוי ולא רגיל, הפך את חווית הביקור בגלריה למסחררת, מרגשת ומפעימה.

תגיות

1 Comment

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *