גראז' יודאיקה

"לפני כמה שנים בחנוכה, כשהבת שלי הייתה בת שנתיים, שמתי לב פתאום שאין לנו חנוכייה בבית. כאספנית של פסולת מתועשת, ויתרתי על האפשרות לקנות חנוכייה סינית ב-15 שקלים בסופר, והעדפתי להרכיב חנוכייה ממוחזרת מגלגל שיניים של טרקטור וכמה ברגים ואומים. עדיין לא הבנתי אז לאן הרעיון הזה עשוי להתגלגל."

לי גואטה, תקשורת חזותית

"לפני כמה שנים בחנוכה, כשהבת שלי הייתה בת שנתיים, שמתי לב פתאום שאין לנו חנוכייה בבית. כאספנית של פסולת מתועשת, ויתרתי על האפשרות לקנות חנוכייה סינית ב-15 שקלים בסופר, והעדפתי להרכיב חנוכייה ממוחזרת מגלגל שיניים של טרקטור וכמה ברגים ואומים. עדיין לא הבנתי אז לאן הרעיון הזה עשוי להתגלגל."

פמוטי בונזן, צילום: אורית ארנון

פמוטי בונזן, צילום: אורית ארנון

בעקבות אותו ערב חג, האדריכלית עירית אביר פצחה במחקר יצירתי בו חיברה מרכיבים זמינים לכדי אובייקט טקסי שימושי. האירוע המקרי הוביל אותה ליצירתם של חפצי יודאיקה עכשווית לשימוש ביתי. התוצאה: "גראז' יודאיקה", סדרת תשמישי קדושה וחפצים מאובייקטים ממוחזרים שמוצגת כעת בגלריה ויטרינה, המכון הטכנולוגי חולון.

אביר מחפשת בעבודתה משמעות לזהות יהודית-חילונית. היא משתמשת בתהליך היצירה על מנת לבחון וללמוד את מהותם של תשמישי קדושה שונים במסורת היהודית. השפה החזותית שלה מורכבת מחמרים יומיומיים, מחיבורים רעיוניים ובמקרים רבים גם מהומור.  

נטלה חם-קר, צילום: אורית ארנון

נטלה חם-קר, צילום: אורית ארנון

שוחחתי עם אוצרת התערוכה מירב רהט, שמלבד עבודתה כאוצרת, גם כותבת ועוסקת במחקר של עיצוב ואמנות ומגמות בעיצוב עכשווי.

איך התגבש הרעיון לתערוכה?
"היוזמה לתערוכה הגיעה בעקבות מפגש של עירית אביר עם דנה אריאלי (דקאנית הפקולטה לעיצוב ב-HIT). המפגש התרחש כחלק ממסעה של עירית בין כותבים מכל הקשת התרבותית עבור הספר "גראז' יודאיקה" שהיה אז רעיון בתחילת דרכו. דנה הצביעה על הפוטנציאל של הפרויקט להפוך לתערוכה, והציעה לעירית להגיש הצעה לגלריה ויטרינה של המכון. בהמשך, עירית ואני נפגשנו לדון בשיתוף פעולה אפשרי. עירית הראתה לי חומרים, פרשה בפני את מחשבותיה אודות הפרויקט, ולאור דו- השיח שנוצר הבנו שיכול להיות מעניין לעבוד יחד והחלטנו לצאת לדרך משותפת.

כוסות רוח למת, ונרות לנשמת החי, צילום: אורית ארנון

כוסות רוח למת, ונרות לנשמת החי, צילום: אורית ארנון

הנושא של יודאיקה עכשווית וסוגיות של עיצוב חפצי דת אינו זר לי, אך כמי שחיה חיים חילוניים הפרויקט פתח בפני עולמות תוכן חדשים. את החפצים שעיצבה עירית ליוו טקסטים שכתבה הרבה לילה וסיד. בחודשי העבודה על הספר והתערוכה – שנעשו במקביל – העמיקה הכרותי עם תשמישי מצווה שונים, והפן הדידקטי משהו שהתווסף אל חפצי היודאיקה עתירי ההומור של עירית נוכח גם בבחירה באופן התצוגה במרחב הגלריה."

הכניסי אותנו אל תהליך העבודה: הקמת התערוכה, הבחירות שנעשו, התצוגה בחלל…
"האובייקטים של אביר מבוססים על חפצים פשוטים וחומרים זמינים, כאשר דרך הסטה באופן השימוש היא מעניקה להם משמעויות חדשות. אותו קו מחשבתי נבחר גם בתכנון התערוכה ובאופן הקמתה. לאור מגבלות התקציב, העבודה התנהלה עם "מה שיש".

כוס אליהו, צילום: אורית ארנון

כוס אליהו, צילום: אורית ארנון

התחלנו מביקור במחסן הגלריה שם בדקנו מה הם אמצעי התצוגה הפוטנציאליים הזמינים. הבנו שלא בטוח שמה שראינו באותו יום יהיה שם גם ביום ההקמה אך היה לי ברור שבין הקונספט הפתוח ומגוון האפשרויות נסתדר; ביום ההקמה הוצאנו מה שהיה בנמצא ובנינו קומפוזיציה מותאמת לאלמנטים שבחרנו להציג ולסדר הכרונולוגי שלהם. בכל מקרה שמשהו היה חסר או לא מדויק באופן התצוגה, הלכתי לחטט במחסן ההפתעות עד שמצאתי פתרון, ובסופו של יום המקבץ האקראי הפך לתצוגה מרשימה שזכתה לתגובות התפעלות.

למול גישת האקראיות שהובילה את הצבת הפודיומים, בחרנו בקפידה את הסדר בו מוצגים האובייקטים ואת אופן הצגת הטקסטים הפרשניים של הרבה לילה וסיד המהווים חלק חשוב בתערוכה (בעיצוב גרפי של אורי קרמן). האובייקטים הוצבו זה לצד זה במרכז החלל. את הטקסטים, המעניקים עומק תכני לכל אחד מהפריטים, בחרנו להציב  על פי אותו סדר כרונולוגי. החיבור בין הפודיום עליו ניצב אובייקט לבין הפרשנות המתאימה נעשה בפסי צבע מתוחים ביניהם, עם צבעוניות שונה לפריטים שבשימוש יומי (אדום), לפריטים בשימוש שבועי (צהוב) ולפריטים בשימוש עונתי-שנתי (שחור). פסי הצבע ממחישים את מחזוריות הזמן בחלל. גם כאן התקציב הדל הוביל לשימוש באיזולירבנד סטנדרטי, אך העבודה המדויקת עם אמצעים פשוטים הובילה לתוצאה מעניינת וטובה, ממש כמו בחפצי היודאיקה של עירית.

כוס אליהו, פרט. צילום: אורית ארנון

כוס אליהו, פרט. צילום: אורית ארנון

כמו בכל הקמה, השלב בו מאירים יפה את חלל התערוכה (תודה לאבי) הוא הרגע בו הכל הופך חגיגי. אחרי מסע עתיר שותפים טובים ולצד הספר המרשים שיצא לאור והושק בערב הפתיחה, התקבלה יופי של תערוכה שמנכיחה תרבות מקומית ומחברת קודש וחול ברצינות עתירת הומור".

הטקסטים שרהט מזכירה מופיעים בספר שיצא במקביל לתערוכה, ובו טקסטים של מגוון כותבים אורחים הנוגעים בהקשרים שונים של זהות יהודית ומלווים כל אחד מהאובייקטים, בהם פרופ' דוד אסף, דני קרמן, מירב רהט, יניב איצקוביץ, מסקי שיברו, אברום בורג, אבנר כץ, יאיר גרבוז, ד"ר תומר פרסיקו, אלי אליהו ועוד.

קופת צדקה כולל גאולמטר, צילום: אורית ארנון

קופת צדקה כולל גאולמטר, צילום: אורית ארנון

קופת הצדקה
קופת צדקה היא חפץ יודאיקה נפוץ בעולם, שנועד לאיסוף כספי צדקה כך שיהיה אפשר לקיים את מצוות הצדקה גם כשלא נמצא עני או גבאי צדקה בסביבה.
חז"ל מנו את המעלות בנתינת צדקה, כאשר הצדקה המעולה ביותר היא השלכת המטבע בקופה, כאשר הנותן לא יודע למי נתן וכך מקיים את המצווה, והעני לא יודע ממי קיבל וכך נחסכת ממנו הבושה.

תפילין מידות טובות, צילום: אורית ארנון

תפילין מידות טובות, צילום: אורית ארנון

תפילין מידות טובות
ביהדות, הנחת תפילין היא מצווה המחייבת גברים להניח תפילין על גופם מדי יום. התפילין עשוי משני בתים של תפילין ובתוכם קלף, עליו כתוב פרשיות "שמע", האחד מניחים על הראש והשני מניחים על היד, כנגד הלב. בהגות היהודית נמצאו התייחסויות רבות ושונות למצוות הנחת תפילין. לפי הרמב"ם, להנחת תפילין יש השפעה רבה על התנהגותו של האדם, וכך הוא כותב: "קדושת תפילין קדושתן גדולה היא, שכל זמן שהתפילין בראשו של אדם ועל זרועו הוא עניו וירא שמים ואינו נמשך בשחוק ובשיחה בטילה, ואינו מהרהר מחשבות רעות אלא מפנה לבו בדברי האמת והצדק."

גביעי קידוש, צילום: אורית ארנון

גביעי קידוש, צילום: אורית ארנון

גביע קידוש
קידוש ביהדות הוא אזכור קדושת היום בטקס קצר. הקידוש נעשה על ידי ברכה מיוחדת הנאמרת לרוב על גביע יין. הדרישות מגביע לקידוש שוות לדרישות מגביע של כוס של ברכה, שעיקרם שהגביע יהיה שלם, שטוף מבפנים ומבחוץ, וכן שהיין יהיה לא פגום, וימלא בשלמות את הגביע.

מבער אצבע לתורה, צילום: אורית ארנון

מבער אצבע לתורה, צילום: אורית ארנון

יד לקריאה בתורה
יד (אצבע) לקריאה בתורה משמש להצבעה על הטקסט במהלך קריאה בספר תורה על ידי הקורא. היא נועדה גם למנוע מהקוראים צורך לגעת בקלף, דבר האסור בעקבות אחת מגזרות חכמים הקשורה לטומאה וטהרה. את האצבע מכינים ממספר חומרים אפשריים, אולם הכסף הוא הנפוץ שבהם. בצורתה היא מזכירה מוט ארוך, עם יד קטנה ואצבע המצביעה מחלקו העליון. מכאן השם אצבע, בדמיון המכוון ליד האנושית.

חנוכיית חוגה, צילום: אורית ארנון

חנוכיית חוגה, צילום: אורית ארנון

חנוכייה
חנוכייה היא כלי שבו נוהגים להדליק את הנרות בחג החנוכה. החנוכייה בנויה כמנורה בעלת תשעה קנים, בניגוד למנורת בית המקדש, בה היו רק שבעה קנים. מצווה להדליק נרות בחנוכייה לפרסם את נס פך השמן ברבים, לזכר ניצחון המכבים על היוונים. ולכן נהוג להניח את החנוכייה בחלון הבית או בפתח, כדי שייראו מבחוץ.

חפצי היודאיקה האלטרנטיביים שיצרה אביר, משנים צורה ומקבלים פרשנות הומוריסטית בת זמננו. האובייקטים מעלים שאלות ומאתגרים קונבנציות של התפיסה הפלסטית המקובלת. העבודות הן חלק ממכלול שלם שמאפשר גם למאמינים להתבונן בפרשנות שונה לגמרי מהמקובל על פריטי יום־יום, וגם לחילונים להבין מה מהותם של כל מני חפצים מסתוריים שאנחנו לא תמיד נתקלים בהם.

תערוכה: גראז' יודאיקה
אוצרת התערוכה: מירב רהט
גלריה ויטרינה
מכון טכנולוגי חולון HIT, הפקולטה לעיצוב, בנין 6 הופיין 63, חולון.
פתיחה: 10.5.2018
נעילה: 29.5.2018
שעות פתיחה: א' – ה' 10:00-18:00

תגיות

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *