הבוגר שלנו חברמן #3

שלוש שעות של השראה, קשיים, אתגרים והצלחות של שמונה מבוגרי המחלקה לעיצוב תעשייתי. פעם גם הם ישבו כאן במקומנו. ההתרגשות בקרב הסטודנטים משנה ד', ואני ביניהם, עולה. כולנו "מריחים את הסוף" וצמאים לדעת מה מחכה לנו בסיום התואר.

דנה גור, עיצוב תעשייתי

מסוס עץ בשנה א' לשובר שיאים בקיקסטארטר

נטע שלגי, בוגר המחלקה מ-2009, סיפר כיצד הגיע ללימודי עיצוב תעשייתי מצוייד באהבה לטיולים וברעיון לעיצוב מזוודה, שהוא השתדל לקדם ולפתח בכל הזדמנות – בתרגול סקיצות, בלימודי הסוליד, ובכל שעה פנויה בין המלצרות לשיעורי הבית. גם כשסיים את הלימודים – הוא עיצב בפרוייקט הגמר מושב למטוס – ועבד כעצמאי ונותן שירותים בעיקר בתחום הריהוט, המשיך לפתח את רעיון המזוודה, והבין שכדי להוציא את הרעיון לפועל הוא חייב לגייס כסף.

משפט שמישהו אמר בכנס שעסק בשוק מימון ההמונים נצרב לו היטב בתודעה: "רוב האנשים מצליחים יותר בפרוייקט השני מאשר בפרויקט הראשון". אז הוא החליט שצריך להתחיל מפרויקט ראשון: סוס עץ שנעשה במסגרת קורס סדנה בשנה א'. הפיילוט היה מוצלח, ומהרצון להיפטר מכמה מודלים עודפים שיוצרו במהלך התואר, מצא את עצמו מייצר סוסי עץ בסין.

אחרי 3 שנים של חיפושים, מצא מישהו שמטורף כמוהו על מזוודות, ובהתאמה לאותו משפט מהכנס, הפרויקט השני, ה-מזוודה שעבד עליה כבר 10 שנים, הפכה לשוברת שיאים כשהציבה יעד גיוס של 125,000$ והגיעה ל- 3,307,773$. בזכות הסכום הזה, נטע הקים את חברת Travel-Light. כיום שלגי כבר כמעט לא עוסק בעיצוב בעצמו אלא בעיקר בניהול החברה בת 5 השנים, ומעסיק מעצבים ומהנדסים.


שלגי חזר והדגיש שלימודי התואר הם המקום לעשות טעויות. "המחיר של הטעויות פה הוא הכי נמוך. איזה כיף, אפשר לעשות מלא טעויות, ומקסימום להיכשל. וזה בתוך האקדמיה. ויש הרבה מרצים וחברים שעוטפים אותך".

"יש פה איזה חלל, מעניין אותך?"

ליאור ימין, שסיים את לימודיו ב-2011, הספיק בתוך חמש שנים לפתוח את החנות "אסופה" ולהיות הבעלים של גלריית סאגה ושל 5070 האינטרנטית. כל זה קרה, כפי שהוא מתאר, (כמעט) במקרה. בתקופת הלימודים הוא עבד במלצרות בבית הקפה פועה ביפו. באותה שנה פועה ז"ל הציעה לו חלל שהיה ריק בקרבת המסעדה, וליאור החליט לנצל את החלל כדי לשפץ רהיטים ולמכור אותם.

"בשלב הראשון לקחתי את החלל והפכתי אותו למקום הגיוני – עם קירות לבנים ורצפה… 8 חודשים לאחר מכן, בחודש מרץ, כבר עמדה 'אסופה'". החנות גובשה במטרה לתת במה למעצבים צעירים ישראלים למכור את המוצרים שלהם. מגוון המוצרים באסופה רחב ביותר. ממוצרים קטנים, גאדג'טים מפלסטיק, גופי תאורה ואקססוריז לבית ועד לפינה גרפית הכוללת פוסטרים וכו'. או כפי שליאור מגדיר אותה, "משהו חי. מין יצור שחי בכל מיני צורות ועושה כל מיני פרויקטים". בהמשך, ימין פתח גם את גלריה "סאגה". נעשו מהדורות של כרטיסי "שנה טובה", הגדות לפסח, סביבונים לחנוכה ועוד. שתי החנויות עוסקות בעיצוב ישראלי. אסופה מכילה אוסף רחב יותר, ובסאגה יש עיצובים יותר יוקרתיים.

שימו רגל בדלת, בזהירות

זיו בוצר עיצב בפרוייקט הגמר שלו ב-2006 סקוטר לילדים, או "את הדבר הירוק הזה" כפי שכינה אותו פרופ' גד צ'רני במהלך הגשת פרוייקט הגמר. היום הוא מעצב בכיר בחברת תמוז, ובהרצאתו הוא שיתף אותנו בתובנות מרתקות מההתנהלות העכשווית עם התעשייה כמו "Get your foot in the door": חברת סודה סטרים התחילה את הקשר עם סטודיו תמוז כשביקשה לעצב לה פקק לבקבוק ספרייט קיים. חלק מהרעיון שהציגו באחד הקונספטים פתח להם את הדלת להמשך פיתוח של מנגנון שלם, ולקשר חזק ויציב עם החברה. "כל עוד אתם טובים ונותנים ערך למישהו, אז איך שתכניסו את הרגל פנימה אתם תגיעו לדלת".

קלנועית Breeze עבור חברת אפיקים. עוצב במסגרת עבודתו של זיו בוצר בחברת Tamooz בבעלות עמית אביגדור ואיל שמואלי.

קלנועית Breeze עבור חברת אפיקים. עוצב במסגרת עבודתו של זיו בוצר בחברת Tamooz בבעלות עמית אביגדור ואיל שמואלי.

נועם טוביאס, בוגרת המחלקה משנת 2013, עובדת היום בחברת "טייני לאב" אליה הגיעה בעקבות קורס שהשתתפה בו במהלך הלימודים, אז עיצבה שמיכת פעילות לתינוקות ש"גדלה עם הילד". העצה של נועם: "לא לפחד! לא להתבייש! לשאול, לשלוח קורות חיים, בסוף תגיעו לשם".

אוניברסיטה לילדים. נעם טוביאס עבור טייני לאב

אוניברסיטה לילדים. נעם טוביאס עבור טייני לאב

גם גאות גונן מפתחת ומעצבת צעצועים, אבל באופן עצמאי. גונן שיתפה אותנו בעיקר בלקחים, בטעויות, ובהזדמנויות טובות יותר או פחות שהיו לה לאורך הדרך. אחת מהתובנות היא ש"זה שאנשים מתלהבים מהמוצר, לא אומר שהם מוכנים לשלם עליו" וגם ש"עצות, ואת מי שנותן אותן, תמיד צריך לקחת בערבון מוגבל".

NI O Toys- צעצועים אינטראקטיביים לילדים, של גאות גונן

NI O Toys- צעצועים אינטראקטיביים לילדים, של גאות גונן

ניצן דבי, שסיימה את הלימודים ב-2009, עיצבה בפרוייקט הגמר רהיטים ענקיים שבקושי נכנסו בדלת האודיטוריום. אחרי סיום הלימודים היא חברה לליאורה רוזין, ויחד הן עבדו בטוקיו בשבוע העיצוב. דבי נשארה ללמוד בטוקיו ונחשפה לשיטות לימוד שונות משלנו, "טובות יותר או פחות? תלוי את מי שואלים…" היא אמרה. אבל רע בטוח שלא יצא מזה – היום היא עובדת אצל המעצב הנודע נאוטו פוקסאווה (Naoto Fukasawa). דבי שיתפה אותנו בטעימה מהתרבות היפנית, החל בחשיבות הצבעים ועונות השנה, צורות הספירה הייחודיות, ו"שאקה" – לקחת בהשאלה את הנוף שבחוץ אל תוך הבית.

תערוכה במילאנו, שיתוף פעולה של ניצן דבי עם ליאורה רוזין

תערוכה במילאנו, שיתוף פעולה של ניצן דבי עם ליאורה רוזין


בן ברוידא הפיל אותנו מצחוק עם סרטוני פרסומת למוצרים מבית "פלג דיזיין". "יש קטע כזה בסטודיו, שאנשים חדשים, מקשיבים להם יותר. אז ניצלתי את זה לכל הרעיונות שהיו לי וכל הדברים שרציתי שיהיו לי". בין הפרויקטים שפיתח כלי בצורת אביר לאכילת ביצה רכה, ומפריד חלמונים בצורת דג, עם גרסת המשך בצורת חזיר… אגב, השעונים שפיתח בפרוייקט הגמר שלו מככבים בבית האח הגדול, בתערוכות, ותצוגות. בעיקר מעניין אותו לראות איך הם נראים בכל מיני מקומות.

עדיין מחליפים לפטופים

שחר יעקובי, אבי בן-סימון, נדב גן. התחברו בזמן לימודי התואר

שחר יעקובי, אבי בן-סימון, נדב גן. התחברו בזמן לימודי התואר

את הכנס סגר שחר יעקבי, בוגר המחלקה משנת 2013. במהלך התואר, יעקבי גר בחולון עם עוד כמה שותפים ללימודים, בבית שזכה לשם "בית היוצר". הוא סיפר שכשנמאס לשותפים מהפרויקטים האישיים, בד"כ סביב 01:00 בלילה, הם היו משחקים משחק: מחליפים לפטופים וכל אחד החל לעבוד על פרויקט של מישהו אחר. את השיטה הזו, הוא אמר, היה חבל לזנוח, ועם סיום התואר הוא פתח יחד עם עוד 12 בוגרים טריים את "סטודיוס", חלל גדול ביפו עם סדנה וקומת מחשבים שמאפשר להם לשמר את ההפריה ההדדית שפיתחו במהלך הלימודים במכון.

שחר יעקובי, עיצוב פנים לחברת cortica

שחר יעקובי, עיצוב פנים לחברת cortica

מאז, חלקם החליטו לעבוד לבדם וחלקם הצטוותו לשותפויות. יעקבי למשל, יחד עם נדב גן ואבי בן סימון, הקימו את סטודיו Hu.Be. בתחילת דרכו של הסטודיו הם המשיכו לפתח את פרוייקטי הגמר שלהם, נתנו שירותי עיצוב לחברות שונות, עיצבו רהיטים, צעצועים וכו', ורק אחרי שנה החליטו להצטמצם ולהתמקד בעיצוב משרדים לחברות סטארט אפ. "אנחנו לוקחים את מה שהחברות עושות ומכניסים את זה לאובייקטים תלת ממדיים", הוא אמר, "בכללי אנחנו מאוד נהנים. ההחלטה הכי קשה שעשינו עשתה לנו הכי טוב".

2 Comments

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *