הזמנה למפגש חשיפה

התוכנית לתואר שני בפקולטה לעיצוב במכון הטכנולוגי חולון היא אכן כמשמעה "עיצוב משולב". היות "עיצוב" המילה הראשונה בהגדרת התוכנית אינו מקרי. הוא אינו רק השתקפות העובדה של קיומה בפקולטה לעיצוב, אלא בעל משמעות תוכנית קריטית.

פרופ' דודי ראב"ד, ראש התכנית לתואר שני בעיצוב משולב

כשאנחנו אומרים "עיצוב", למה בעצם אנחנו מתכוונים? ובמה משולב אותו עיצוב? עיצוב במהותו הוא תמיד עיצוב משולב. אם יורשה לי נימה אישית כדוגמה מייצגת להסברת הסוגיה. בעיסוקי כמעצב תעשייתי, העוסק באופן אינטנסיבי במכשור רפואי, עבודתי מחייבת שילוב עם אנשי רפואה לתחומיהם, פיזיולוגים, אנשי לוגיסטיקה במערך הרפואי, מגע עם מערכות בריאות ברחבי העולם. כמו כן, הבנה בהתנהלות בתי חולים, מערכות תקינה ורגולציה עולמית, אסטרטגיית שוק מוצרים רפואיים, טכנולוגיות יצור, חומרים תואמי גוף האדם, אם למנות רק חלק מהתחומים המשולבים בפרויקטים אותם אני מעצב/מתכנן.

 

המטרה ברוב המקרים היא לעצב מערכת חדשה שתענה על צרכים מוכחים שאינם מטופלים עד כה, או שתענה טוב יותר על צרכים שכבר זוהו בעבר. הפלטפורמה לפיכך היא מנדט של מעצב תעשייתי, אבל לא תמיד הצורך כרוך במוצר. לעתים מדובר בשירות, אסטרטגיה של ניצול מיטבי של ציוד, הפעלת מערך אנושי וכדומה. מכיוון שהתוכנית איננה תואר שני בעיצוב תעשייתי, או כל תחום עיצובי פרטיקולרי, מהו אם כן "העיצוב" ובמה הוא משולב? אם אני מנסה לנסח ב- 10 מילים את אותו עיצוב אותו אנחנו אמורים לדעתי לאמץ כפתיח רלוונטי ל"עיצוב משולב", הייתי מגדיר אותו כך: התערבות אינטלקטואלית לתיווך בין אדם לטכנולוגיה, סביבתו, תרבותו, מוצר וחומר.

 

עיצוב במהותו הוא עיסוק מערכתי שאינו יכול להתמקד רק באובייקט מושא הטיפול העיצובי בלבד ולהתעלם מהקונטקסט הרחב ביותר האפשרי, שבו מתקיים ופועל תוצר העיצוב. אחד ממאפייניו המבדלים של העיצוב הוא העמדתו של "האדם" במרכז, השימוש והתיווך בינו ובין טכנולוגיה. לכאורה זה נשמע טריוויאלי אבל כמו שאומר הנכד שלי: "ממש לא". הנדסת מכונות ולו גם במיטבה, מעמידה את הפתרון הטכני במרכז פעילותה. הנדסת חשמל אינה שונה בכך. הנדסת תוכנה יוצרת מערכות הפעלה וחישוב שאף שהן משרתות בני אדם, אינן מעמידות את האדם במרכזן. ברגע שהתוכנות נוגעות באדם, האחריות מועברת למעצבי UI, מעצבי MMI וכדומה. מנהל עסקים עוסק בארגונים והאדם הוא מרכיב אנונימי כחלק מארגון או קהילה. אפילו אמנות, מעמידה בדרך כלל במרכזה את הביטוי האישי של האומן. עיצוב הוא מבוא לעשייה של אדם, לפעולה. עיצוב נובע תמיד מזיהוי צורך אנושי והתאמת העיצוב לנוחיותו, יכולתו, תרבותו, דימויו ובעצם כל שסובב אותו, בין אם זה מוצר, מבנה, קהילה, או אומה. בין אם התוצר העיצובי מוחשי או וירטואלי.

 

אין תימה לפיכך שמתודולוגיה עיצובית במוצאה ובמהותה (שנולדה באחת מחברות העיצוב המוליכות בעולם) דוגמת "Design thinking", משרתת היום ארגונים ותהליכים שאינם "עיצוביים" במהותם. הולדתה בהכרה שעיצוב הוא תהליך אסטרטגי ולא אסתטי בעיקרו, ושעיצוב אינו חייב להתמקד באובייקט, אלא בתהליכים הנוגעים בבני אדם ובאינטראקציה בינם ובין סביבתם, בינם ובין אובייקט, בינם ובין עצמם ובינם ובין קהילות שונות. מכל מה שפורט עד כה ברור ש"עיצוב משולב" הוא משולב בכל תחומי העיצוב למיניהם ביניהם ארכיטקטורה, עיצוב אורבני, תקשורת חזותית, עיצוב תעשייתי, קולנוע וכדומה, וניזון מכל אותם שורשים מהם יונקים תחומים אלו כמו סוציולוגיה, אנתרופולוגיה, פסיכולוגיה, פיזיקה, ביולוגיה, מנהל עסקים, אמנות, ומה לא?

 

הזמנה למפגש חשיפה

 

המהות של העיצוב באופן הזה, ובמה שהוא משולב איננה רק נכונה ומדויקת לדעתי, אלא גם יוצרת את הייחוד שלנו כתוכנית לתואר שני. בעלי רקע עיצובי ימצאו בה את ההקשר הרחב והאסטרטגי שתוארי מסלולי תואר ראשון אינם נותנים להם. בעלי רקע שאינו עיצובי במובהק ימצאו בו את ההקשר הרחב והמהותי של "עיצוב" מערכתי, ואופן חשיבה עיצובי אסטרטגי, שאינו בהכרח איך לעצב מוצר, מבנה, מופע חזותי, אלא גם עיצוב שרות, אסטרטגיה שיווקית, וכל עניין שכאמור מתממשק לפעילותנו כבני אנוש. כולם יימצאו תוכנית לימודית המשלבת לימוד תיאורטי כולל חקר משולב בתהליכי Hands on, מבוססי לימוד דרך עשייה.

תגיות

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *