המודל והעולם האמיתי

תמיד רציתם לדעת איך דברי מתנהלים ב"עולם האמיתי"? איך מסקיצת מודל הבנויה מחומרים פשוטים – במבה אדומה, כפתור, קיסם אוזניים ואפילו פלסטר – צומחים רהיטים פונקציונליים? זה בדיוק מה שהסדנה "המודל והעולם האמיתי" בהנחיית דניאל לאקוס מלמדת את הסטודנטים בפקולטה לעיצוב

איילה ארקה, עיצוב פנים

בשבוע שבין ה23.4 ל-27.4 במסגרת הסדנה הייחודית בהנחיית קרן תומר, מעצבת תעשייתית ומרצה במחלקה לעיצוב תעשייתי במכון הטכנולוגי חולון, ובשיתוף פעולה מיוחד עם מרצה דניאל לאקוס, מרצה ותיק לעיצוב בבית ספר לעיצוב MOME שבבודפשט ובאקדמיות נוספות, ומעצב מוצר עטור פרסים. הסטודנטים נחשפו לחוויה בת חמישה ימים יוצאת דופן, במהלכה יצרו הסטודנטים רהיטים פונקציונליים שנולדו מסקיצות, מודלים מהירים ומוק-אפים שמעצבים יוצרים בשלבים הראשונים של התהליך.

המשימה הייתה לעצב ולממש אובייקט מתפקד שלוקח ברצינות את הסקיצות והמודלים המהירים עליהם הוא מושתת. במהלך חמשת הימים האינטנסיביים הללו חקרו הסטודנטים מה קורה כאשר משנים את מערכת היחסים בין מודל למוצר אמיתי ואיך זה משפיע על המוצר הסופי. סקרנים לדעת איך צלחה המשימה? להלן הסברים על חלק מהרהיטים שנולדו במסגרת הסדנה.

כיסא כפתור

כיסא כפתור
ברקאי דגן ושיר שמואלי מעיצוב תעשייתי, בחרו לעבוד עם כפתורים כאלמנט אותו הפכו לשרפרף. הם ניסו לראות היכן ישתלב הכפתור בשרפרף- מושב ? רגליים? בסיס? משענת? בתחילה הם בחנו איזה חומרים ניתן לשלב: מוטות ברזל, חומרים רכים וכו'. מטרתם הייתה להעביר את תחושת הכפתור בשרפרף לחומרים שונים שיתאימו לריהוט וכן לשמור על תכונות הכפתור ועולם התפירה והבדים. מוטות הברזל המהווים את "החוט" עברו להיות צינורות ברזל צבועים, מרותכים ומושחלים במושב כאזכור לקשר של הכפתור בבגד, הכפתור עצמו הפך לריפוד מפלציב עטוף בד טריקו בכבישת תרמופורמינג.

כיסא סיכה מתפצלת

שרפרף סיכה מתפצלת

מירב אשריאן ואמילי קהאן מעיצוב תעשייתי, עיצבו שרפרף ממודל פשוט של סיכות מתפצלות ונייר. הן השתמשו בסיכה המתפצלת בכדי לחבר את קצוות הנייר ובכך ליצור נפח למושב. מבנה זה תורגם לקיבוע של יריעת PVC אותה יצבו באמצעות שלוש רגליים. הן הצליחו לשמור על הצבע הלבן הבוהק של הנייר, והסיכות המתפצלות הפכו להיות פרט חינני.

בנו של דניאל לאקוס חונך את פוף במבה אדומה

פוף במבה אדומה
איילה ארקה ותגל אסולין מעיצוב פנים, עיצבו פוף ובשל האתגר הסקיצה הראשונית נבנתה מכדורי חטיף במבה אדומה. הן יצרו סקיצות רבות מכדורי החטיף בשילוב של חוט ברזל אשר שימש את הקונסטרוקציה. בהמשך הדרך חשבו איך להמיר את הכדורים לחומר שייתן יותר אפשרויות משחק ולכן החלטו להמשיך בתהליך הסקיצות עם כדורי קלקר. ברגע האמת כדורי הקלקר תורגמו לכדורי ספוג צבעוניים המושחלים על קונסטרוקצית ברזל בעובי 16 מ"מ. בסופו של דבר נוצר פוף משעשע ורך.

ספסל פלסטר

ספסל פלסטר
מוריה דגוגה ושירן חרז מעיצוב פנים, בחרו לעבוד עם פלסטר שיהפוך בעתיד לכיסא. במסגרת התהליך הן בחנו את תכונות הפלסטר, צורניותו ומרכיביו. הן איתרו את התכונות העיקריות של הפלסטר, ביניהן גמישותו והיכולות שלו להתכופף. בדקו את הפרופורציות של הפלסטר והגדילו אותן באופן יחסי למציאות. טכניקת העבודה שנבחרה היא טכנולוגיית למינציה משום שהזמן היה קצר והעלויות של כיפוף פח היו גבוהות. כך נולד ספסל מעץ מכופף, ואת התחבושת הקטנה שנועדה לספוג את הפרשות הפצע תרגמו לספוג דק אשר שימש את מקום הישיבה.

כיסא אזיקונים

כיסא אזיקונים

אליס חכים וגו'אנה דאי מעיצוב פנים, חשבו בתחילה לעצב כיסא אשר יהיה מושתת על נייר, אשר יעמוד בכוחות עצמו ללא שימוש בדבקים, אך לא בטכניקת אוריגמי. לכן, הן חשבו על מחבר מיוחד חזק ויציב ובעקבותיו לצאת לצורת הכסא. החומר שנבחר כדי להשתמש בו למחבר היה אזיקון שחור. הכיסא שעצבו היה מושתת על פאות מחוררות שהוצמדו אחת לשנייה על-ידי אזיקונים ובכך לא שילבו דבק ברהיט. בהמשך חשבו על דרך שבה יכלו ליצור פאטרן מהמחבר ולאחר מספר סקיצות קיבלו החלטה ליצור פאטרן של ריבועים בדפנות הרהיט. עוד חשוב להדגיש כי הפאטרן היה פונקציונאלי בכך שהיה חלק בלתי נפרד מהמחבר.

כיסא פלסטלינה והמודל

כיסא פלסטלינה
יעל פלסברג ואפרת רבינא, מעיצוב פנים, עיצבו כיסא שנעשה בהשראת פלסטלינה. המטרה הייתה לדמות את אופי הפלסטלינה בזמן דחיסת חומר ספוג. המושב היה מרופד בבד אלסטי בצבע ירוק פסטלי על מנת לתת תחושת פלסטיות כפי שיש לפלסטלינה ועבור הרגליים בחרו מוטות ברזל. התהליך כלל בדיקת סוגי פאטרנים והתאמתם לרגליי הכיסא. החומר המרכזי שנעשה בו שימוש היה ספוג למושב נוח ונעים שידמה את תכונות הפלסטלינה.

ילדיו של דניאל לאקוס חונכים את כיסאות קיסמי אוזניים

כיסאות קיסמי אוזניים
ערן קורצטג ויעל שאהר מהמחלקה לעיצוב תעשייתי עיצבו כיסא בהשראת מקלות אוזניים, הדומה לכבשים. הם ניצלו את האסתטיקה של מקלות האוזניים כדי להשיג מראה צמרירי של כבשה, והשתמשו בעץ לרגליים ובצמר גפן למושב כדי להשיג נוחות וגם כחומר מונע שריטות על הרצפה.

לסיכום, ניתן ללמוד משלל התוצרים שהסקיצות ומודלים המהירים שמעצבים יוצרים הם ברוב המקרים לא יותר מאשר המחשות מופשטות של העבודה המוגמרת. אסולין תגל, סטודנטית לעיצוב פנים מוסיפה: "בתחילת הקורס לא ידעתי למה לצפות, ומה נספיק ללמוד באמת בחמישה ימים. להפתעתי הקורס היה מהנה ומלמד מאוד. במהלך הסדנה יצרנו כיסא מתוך התפתחות של מודל קטן מחומרים קיימים, כמו במבה אדומה, שהתפרשה לכדורי ספוג צבעוניים. הקורס היה שונה משאר הקורסים במכון ולימד אותי הרבה, לימד אותי שהשראה יכולה לבוא ממקור כל כך פשוט, ומשם מתפתחים ויוצאים דברים אפילו משעשעים. האווירה הייתה מהנה ומאוד חופשית".

כל התמונות צולמו על-ידי מירב אשריאן

תגיות

2 Comments

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *