השייקרים במטרופוליטן

בתקופה שבה ארה"ב עוברת טלטלות פוליטיות, מלחמות ושינויים תרבותיים עצומים, קמה קבוצה המאמינה בפשטות, אמונה באל ועבודת כפיים ואשר חייה חיים שלווים, בקומונות שיוויוניות וסגורות. השייקרים, מבלי להתכוון לכך, הפכו לקבוצה משפיעה לא רק בתרבות האמריקאית, אלא גם בעולם העיצוב והאמנות.

אפרת בן יצחק, תקשורת חזותית

בשנים 1790-1860 ארצות הברית חוותה תקופה רווית משברים ושינויים דרסטיים ביניהם מלחמת האזרחים האמריקאית, גידול במספר התושבים מ-5 מיליון ל-30 מיליון עקב הרחבת הגבולות למערב ושינויים פוליטיים וחברתיים משמעותיים. מתוך פחד שהחברה האמריקאית הולכת ומתדרדרת, נצפתה התעוררות דתית והתחזקות אמונה ברחבי המדינה, ומתוך כך צמחה גם קבוצת השייקרים.

השייקרים (The Shakers or The Shaking Quakers) קיבלו את שמם עקב כך שהיו רוקדים, מתנועעים קדימה ואחורה בזמן תפילות ואפילו נכנסים לטרנסים ממושכים. הם הקימו קהילות הסובבות סביב אמונה חזקה בביאתו השניה של ישו וחיו בעיקר במדינות צפוניות כמו ניו יורק, ניו המפשייר, מיין, מסצ'וסטס, קנטקי וקונטיקט. קהילות אלו חיו בקומונות המבוססות על שוויון בין המינים, ניתוק מהעולם החיצון, רכוש משותף, פציפיזם ותעשייה והתקיימו בעיקר ממכירת התוצרת החקלאית שגידלו ופרטי הטקסטיל והריהוט שיצרו בעבודת יד.

חדר הסבה שייקרי

חלק חשוב במיוחד בחיים בקומונה השייקרית היה העבודה ולמידת המלאכה ורבים מהשייקרים התמקצעו ביותר ממלאכה אחת על מנת לגוון את חייהם. השילוב של מוסר העבודה הזה עם ערכי הצניעות והפשטות של האמונה הדתית שלהם, הביא לכך שהרהיטים והטקסטיל שיצרו היו מינימליסטים במיוחד, פונקציונאלים ופשוטים מאוד. לדוגמא, קירות החדר השייקרי היו תמיד מרוצפים בקורה עם ווים עליה, עליהם ניתן לתלות את המעיל, הכיסא או הפמוט על מנת לחסוך מקום על הרצפה ולהקל על הניקיון.

חדר הסבה שייקרי

פשטות הרהיטים שהשייקרים יצרו באה לידי ביטוי באסתטיקה הנקייה, שמירה על המראה הטבעי של החומר, בדרך כלל עץ אורן משום שזה היה נפוץ וקל לעיבוד. הם שאפו ליצור רהיטים המסייעים ותומכים במי שמשתמש בהם לאורך יום העבודה. עם זאת, הפשטות האסתטית לא מחלחלת להנדסה של הרהיטים, תחום שבו הם העניקו לעולם כמה פריצות דרך.

כיסא צד, ניו יורק, 1840-60, עץ מייפל. שולחן אוכל מסצ'וסטס 1800-25 עץ אורן, מייפל וטילייה

גם בכיסאות הנדנדה וגם בכיסאות המסתובבים שהוצגו בתערוכה ניתן לראות את התחכום בבניה המאפשר שימוש חכם וחסכוני בחומר תוך שמירה על הפונקציונאליות של הרהיט. למשל בכיסא הפסנתר, בורג המתכת היחיד בכיסא מאפשר למושב להסתובב 360 מעלות, שאר הכיסא עשוי מעץ שהיה חומר יותר זול ונגיש לשייקרים וגם קל יותר לעיבוד.

מתוך האמונה במלאכה, עבודה ופשטות, השייקרים פיתחו טכניקות וסגנונות עיצוב שמלווים מעצבים עד היום והמהווים השפעה גדולה על הדרך שבה מעצבים ומייצרים רהיטים גם בעבודת יד וגם ביצור ההמוני.

http://www.metmuseum.org/press/exhibitions/2016/simple-gifts

תמונות וכתיבה: אפרת בן יצחק, תקשורת חזותית.

 

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *