ויהי אור

פסטיבל 'מנורת לילה', המתקיים זו השנה החמישית ברציפות, הוא אירוע אמנות לילי במרחב הציבורי של שכונת נווה שאנן ההיסטורית שהפכה בעשור האחרון למוקד של קונפליקט בין תרבויות. הפסטיבל מוקדש כולו לחקירה ויצירה של אור, וכולל עבודות תאורה, מיצגים ופינות יצירה. השנה התווסף לשורת האירועים גם הכנס הבינתחומי 'זרקור' בו אמנים ומעצבים חלקו את תהליכי העבודה שלהם.

מאיה דרור, תקשורת חזותית

פסטיבל 'מנורת לילה', המתקיים זו השנה החמישית ברציפות, הוא אירוע אמנות לילי במרחב הציבורי שנערך ברחובות שכונת נווה שאנן ההיסטורית. השכונה, שהפכה בעשור האחרון למוקד של קונפליקט בין תרבויות, הופכת במהלך ימי הפסטיבל לבמת שיח בין עברה של דרום תל אביב להווה הרב תרבותי. שם הפסטיבל מתייחס לתכנית בניין העיר המקורית של השכונה: בשנת 1921 האדריכל יוסף טישלר הציע תכנית לבניית נווה שאנן בצורת מנורה בת שמונה קנים, כשבמרכזם השמש – רחוב לוינסקי. בפועל רק מחצית מהתכנית יצאה לפועל.

בשנים האחרונות נווה שאנן ניצבת במרכזו של קונפליקט חברתי ופוליטי, שנוגע למציאות המורכבת של מהגרים, פליטים ותושבי דרום העיר. בחנויות דוברים שפות זרות, רחוקות שנות אור מהמנטליות של מרכז תל אביב. אף אחד לא רוצה לבוא לנווה שאנן, להריח את הריחות ולראות את המראות של שולי החברה שלנו. דווקא בשל כך בחרו מפיקי פסטיבל 'מנורת לילה' בנווה שאנן כמקום האירוע, במטרה להכניס את הקונפליקט לשיח ולעורר מחשבה על אור ועל חושך ברמה הקונספטואלית, החברתית והאמנותית.

הפסטיבל הוא פרי יוזמתם של יאשה רוזוב ועברי באומגרטן, יזמי תרבות עירונית, המנהלים גם את פסטיבל האור של באר שבע, 'זוהר דרומי'. בימי הפסטיבל כל המרחבים הציבוריים הופכים במות למיצגים, הופעות ויצירות שמוקדשות לאור ולאמנות בתאורה. הפסטיבל כולל מגוון רחב של מיצבים פיסוליים, הקרנות וידאו, הופעות חיות, מוזיקה מקומית ומיצגים חיים בימים של סוף דצמבר, על התפר שבין חנוכה לקריסמס, רגע לפני פתיחת שנה חדשה. השנה החליטו המפיקים להוסיף נדבך נוסף לעושר הכללי ויזמו את 'זרקור', כנס בינתחומי הדן בהיבטים השונים של אור כמדיום וכאמצעי לביטוי אסתטי. בכנס התארחו אמנים, אדריכלים ומעצבים שהעבירו הרצאות קצרות.

התכנסנו בבוקרו של יום חורפי לתה ועוגיות בבניין חדש בשכונה, ששופץ והוסב לשמש כמרכז קהילתי. לאחר קבלת הפנים, התאסף הקהל לחדר ההרצאות בו מאשה ועברי הציגו את ההיסטוריה של פסטיבלי האור שהתחילו לראשונה בליון שבצרפת, ועם השנים- לצד ההתקדמות הטכנולוגית- תפסו תאוצה. בהמשך דיברו על ההיסטוריה המקומית של שכונת נווה שאנן.

אחריהם דיבר יאיר ורדי, יוצר תיאטרון, פרפורמר, אוצר, דרמטורג ומעצב תאורה. כחלק מעבודתו, ורדי משתמש בתאורה בצורה ייחודית וחדשנית. ורדי סיפר על עבודה שיצר בגן מאיר, בה השתמש בגאפה אדומה (סוג של סלוטייפ תעשייתי עבה) כדי להקיף את האור של הפנס בגן מרגע רדת החשיכה ועד אור ראשון. מה שנשאר מאורו של הפנס היה השרטוט של הגאפה האדומה על המדרכה. ורדי משחק עם האור בצורה שגורמת לנו לתהות על עצם קיומו, על הצורך בו ובנוכחות שלו. האם אנחנו בכלל שמים לב לאור בחיי היומיום שלנו, או לוקחים אותו כמובן מאליו? עבודה נוספת שורדי הציג נעשתה בשיתוף פעולה עם במאי המחול ג'ייסון דנינו הולט, והיא עיצוב תפאורה לפרפורמנס בשילוב עם תאורה יוצאת דופן, עד כדי כך שהתפאורה העיקרית היא בכלל התאורה.

מימין – מתוך He came to Berlin to die מאת ג'ייסון דנינו הולט. צילום: אורי רובינשטיין
משמאל – מתוך 'ניים דרופ' מאת ג'ייסון דנינו הולט. צילום: אורי רובינשטיין

הדוברת הבאה היא רונה מיוחס קובלנץ, מעצבת מוצר והבעלים של המותג Kukka (אשר הוקם בלונדון ועבר לאחרונה לארץ לאחר שבע שנים). מיוחס קובלנץ עבדה עבור חברה גדולה לעיצוב גופי תאורה לפני שהקימה את הסטודיו שלה, וכיום היא עוסקת בעיצוב מוצר מסחרי, בדגש על עיצוב גופי תאורה. הפרויקט הראשון שלה לאחר החזרה לארץ היה חלל משרדי עם תקרה בגובה של 12 מטר, במסגרתו התבקשה לעצב מבנה מיוחד של מנורות לחלל המשותף. במסגרת פרויקט אחר, התבקשה לעצב תאורה לחלל משרדי גדול וחדש בלב ירושלים עם אלפי מנורות שטוחות וגמישות.

 

400 גופי תאורה של חברת LG, בטכנולוגיית OLEDS חדשנית. צילום באדיבות חברת LG.

הדובר הבא היה רמי גיל, אדריכל ובעלי משרד האדריכלות "רמי גיל". גיל סיים תואר ראשון באוניברסיטת מינסוטה שבמיניאפוליס, ארה"ב. מאז עבד עבור משרדים גדולים בעלי שם עולמי, זכה בפרסים רבים ובהערכה והכרה מקומית ובינלאומית. בהרצאתו הציג גיל מספר פרויקטים של מלונות, אך התמקד באחד: מלון יוקרה ברחוב יפת שביפו העתיקה. מדובר במבנה היסטורי שעבר שיחזור, הרחבה והסבה לבית מלון. בעת התכנון הושקעה מחשבה רבה בשחזור וגיל התעקש על שימוש בצבעים המקוריים של המבנה. המטרה לא הייתה "לשפץ" אלא לדבוק במקור, נטייה ייחודית בימינו בהם נוטים להעדיף את החדש על הישן.

היו אתגרים נוספים בתהליך התכנון: למשל, העובדה שהמבנה שימש בעברו כקתדרלה נוצרית. לאור קדושת החלל, מנהלי הפרויקט התבקשו לערוך טקס מיוחד בהנחיית כומר ש"חילן" את המבנה והכשיר אותו להפוך לבית מלון. כמו כן, הוצבה דרישה מאוד ספציפית לגבי יצירות האמנות שנבחרו עבור קירות המלון: היות ובעבר הקתדרלה הכילה ציורי ענק של דמויות מכתבי הקודש, התמונות החדשות חייבות להיות תמונות של שחקנים הוליוודים אשר שיחקו בעברם דמויות של כמרים. סיפור אמיתי!

רמי גיל, שיחזור מלון יפו #1. צילום: רמי גיל

רמי גיל, שיחזור מלון יפו #2. צילום: רמי גיל

לסיכום, כנס "זרקור" היה מרשים ומעורר השראה. אמנם הפסטיבל קיים כבר כמה שנים והפך לאירוע תל אביבי מן המנין, אך התוספת של הכנס התגלתה כהברקה של ממש. זו היתה חוויה מאוד מיוחדת לבוא ולשמוע אנשים מכל קצוות התחום, החל מתיאטרון ועד עיצוב מוצר ואדריכלות. בין אם אתם מעצבים, אדריכלים או אמנים, מומלץ בחום לבוא לבקר בכנס הבא שייערך ב-2019.

משתתפים נוספים בכנס זרקור: אפרת בר עקיבא, טליה קינן, אוהד בנית, עומר שיזף והילה מאיר.

אוצרת הכנס: הילה מאיר

ליצירת קשר: מאיה דרור 

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *