זגמייסטר & וולש: רטרוספקטיבה

צמד המעצבים הדינמי זגמייסטר & וולש נחתו היישר במוזיאון העיצוב חולון, לתערוכת רטרוספקטיבה ראשונה מסוגה שמאגדת את ההיבטים השונים והמגוונים בעשייתם. החל מכרזות פוליטיות ועד לעיצוב מותג מהשורה הראשונה, השניים ידועים בעבודות צבעוניות, מלאות הומור ופורצות דרך שהקנו להם תהילה כלל עולמית. המלצה לתערוכה.

עוזי כהן, תקשורת חזותית
איתי ברן, תקשורת חזותית

ביום רביעי האחרון נפתחה באופן רשמי עונת הקיץ במוזיאון העיצוב בחולון, עם קונספט משותף למכלול התערוכות שיוצגו בה: כוחו של הדימוי והתקשורת החזותית. את התערוכה המרכזית, המשתרעת על פני שתי קומות, הקדיש המוזיאון לשניים מטובי המעצבים החזותיים הפועלים כיום בעולם, ג'סיקה וולש וסטפן זגמייסטר שאף הגיעו ארצה במיוחד לרגל הפתיחה. הסטודיו שהקימו יחדיו במנהטן, Sagmeister & Walsh, עוסק ביצירת זהות מיתוגית וידוע בין השאר בלקוחות נוצצים דוגמת יצרנית הרכב BMW, עיתון הניו-יורק טיימס וחברת האופנה ליוויס. אולם את עיקר המוניטין צבר הצמד דווקא בזכות הפרויקטים העצמאיים, הלא-מסחריים שלהם, המאופיינים בעיצוב רווי פרובוקטיבית, הומור ותעוזה.

יופי = אנושיות. צילום: שי בן אפרים

יופי = אנושיות. צילום: שי בן אפרים

סטפן זגמייסטר, מעצב ממוצא אוסטרי, התפרסם בתחילת שנות התשעים כשהקים סטודיו עצמאי בנוי-יורק. את ראשית התהילה הוא קנה לו בעיצוב עטיפות אלבומים איקוניות עבור מוזיקאים כמו לו ריד, ג'יי-זי, הרולינג-סטונס ואירוסמית'. בהמשך הקריירה שלו, זגמייסטר החל להתעסק בטיפוגרפיה ניסויית, תוך שימוש בטכניקות שונות וחומרים בלתי שגרתיים שנועדו לאתגר את גבולות המדיום והפורמט. אחת העבודות הידועות שלו היא כרזה שעיצב עבור הרצאה, כשהטקסט האינפורמטיבי חרוט על פלג גופו העליון. זגמייסטר נודע ביכולת ללהטט בין פרויקטים מסחריים גרידא ובין עבודות אקספרימנטליות על-סף האמנותיות. הוא מאמין שחשוב לאזן בין העבודה השגרתית לבין הרצון ליצור ולעצב באופן חופשי. מידי שבע שנים הוא מקפיד לנעול את דלתות הסטודיו ולצאת לשנת שבתון בה הוא יכול להתמקד בפרויקטים עצמאיים, גם אם יאלץ לוותר על הצעות עבודה מפתות. אחת ההצעות לה סירב הייתה לא פחות מעיצוב פוסטר קמפיין הבחירות של ברק אובמה.

א.י.ג.ה דיטרויט. צילום: טום שיירליץ

א.י.ג.ה דיטרויט. צילום: טום שיירליץ

דרכיהם של ג'סיקה וולש וסטפן זגמייסטר הצטלבו בשנת 2010, כאשר וולש החלה לעבוד בסטודיו שבניו-יורק. תוך שנתיים בלבד, בהיותה בת 25, הפכו השניים לשותפים בסטודיו הנושא את שמותיהם. למרות גילה הצעיר, וולש הספיקה ללמוד עיצוב באקדמיה לאמנות של רוד-איילד, לעבוד בסטודיו Pentagram לצד המעצבת פאולה שר ולהתמנות למעצבת בכירה במערכת העיתון של 'הניו-יורק טיימס'. בין הפרויקטים המוכרים שלה ישנו הפרויקט "40Days of Dating", בו תיעדה את עצמה במהלך 40 דייטים משעשעים ולא שגרתיים. סרטוני התיעוד שהיא העלאתה זכו לתהודה רבה בעיתונות העולמית וצברו בתוך פחות משנה למעלה מ-5 מיליון צופים. בפרויקט אחר שיזמה, Ladies, Wine and Design, היא הקימה רשת חברתית המאגדת נשים מעצבות בעשרות ערים שונות ברחבי העולם (כן, גם בתל-אביב!).

ג'סיקה וולש וסטפן זגמייסטר. צילום ג'ון מאדרה

ג'סיקה וולש וסטפן זגמייסטר. צילום ג'ון מאדרה   

ברזומה העשיר של צמד המעצבים נמצאות תערוכות רבות, אבל התערוכה במוזיאון העיצוב חולון היא למעשה הפעם הראשונה שעבודותיהם המובחרות – הן המסחריות והן העצמאיות – מוצגות באופן רחב ומקיף. התערוכה הוקמה בעקבות פנייה מיוחדת של המוזיאון לצמד המעצבים, שנענו בשמחה. צוות המוזיאון עמל ימים ארוכים על מנת להקים את התערוכה בדיוק על-פי הוראות ההרכבה המפורטות שנשלחו היישר מן הסטודיו הניו-יורקי.

כולם תמיד חושבים שהם צודקים, 2006. צילום: שי בן אפרים

כולם תמיד חושבים שהם צודקים, 2006. צילום: שי בן אפרים

הסיור בתערוכה מתחיל בקומת המוזיאון התחתונה, ואת פנינו מקבלת גורילת ענק מנופחת, בצבעי שחור לבן, שתופסת כמעט את כל חלל הגלריה. על הקירות מתנוסס המשפט "Everybody always thinks they are right". סביב המיצב העצום מפוזרות עבודות שונות, כמו למשל פרויקט המיתוג שנעשה עבור המוזיאון היהודי בניו-יורק, סרטוני טיפוגרפיה מונפשת ופוסטרים שונים. אחת מהעבודות המגניבות ביותר, 'אדובי, 24 שעות', נולדה מתוך פרשנות של זגמייסטר ווולש ללוגוטייפ של הוועידה השנתית של Adobe Max. צוות הסטודיו נרתם למשימת העיצוב כשלרשותם עמדו 24 שעות בלבד. לוח הזמנים הצפוף אילץ אותם לעבוד בזריזות רבה, תוך אלתור ושימוש בחומרים זולים וזמינים. התוצאה המרשימה הייתה אותיות ענקיות המרכיבות את המילה MAX שנוצרה מיותר מ-8000 עפרונות מחודדים.

בסוף גרם המדרגות המוביל לקומה שנייה מוצבת עבודה גרנדיוזית נוספת – עשרה גלילי פלסטיק ממוספרים המכילים מסטיקים צהובים, ומתחתם מופיע הכיתוב "How Happy Are You?". המיצב מזמין את מבקרי התערוכה לקחת מסטיק מתוך אחד מעשרת הגלילים, ובכך המתקבלת תמונה אינפוגרפית של מדד האושר המקומי. זוהי רק אחת מתוך העבודות הרבות בתערוכה שמשקפות את ההתעסקות ברגשות ובפרט באפשרות למצוא שמחה ואושר בחיים. על שאלה זו ניסה זגיימסטר לענות בסרטו מ-2016, "הסרט השמח", שעבודות טיפוגרפיות שונות מתוכו פזורות בחללי התערוכה. עבודה מרהיבה במיוחד בהקשר הזה, היא 'תתקדם': זהו מיצב אינטרקטיבי המורכב מערמות של קוביות סוכר היוצרות את המשפט "Step Up to It". מולן תלויה מסגרת שקופה עם הכיתוב "חייך וצפה". כאשר מכניס המבקר את ראשו למסגרת ומחייך, נצבעות לפתע אותיות הסוכר בשלל צבעים.

עד כמה את/ה מאושר/ת? צילום באדיבות סטודיו Sagmeister & Walsh

עד כמה את/ה מאושר/ת? צילום באדיבות סטודיו Sagmeister & Walsh

שתי עבודות בולטות בצבעוניותן ממוקמות בכניסה לחלל הגלריה שבקומה השנייה. מצד אחד ניצבת עבודה מסחרית שנעשתה עבור רשת המפגשים החברתיים Meetup, ומולה העבודה "סיכות לא יצילו את העולם": מיזם עצמאי שצץ בעקבות גילויי השנאה שליוו את בחירתו של דונלד טראפ לנשיאות ארצות הברית. במסגרת מיזם זה שיתף הסטודיו פעולה עם מעצבים אחרים, ויחדיו עיצבו עשרות פאצ'ים, סיכות ומדבקות מחאה, כשכל ההכנסות נתרמו לעמותות וארגונים חברתיים. בעבודה המסחרית שנעשתה בעבור Meetup, הונפשו נקודות בודדות המתחברות יחדיו לכדי תמונה שלמה, על מנת להמחיש את הרעיון שבחיבור אנשים זרים בעלי תחומי עניין משותפים. לכל תחום עניין שכזה יצר הסטודיו תמונה ייחודית שצולמה בסט ססגוני במיוחד.   

סיכות לא יצילו את העולם. באדיבות סטודיו Sagmeister & Walsh

סיכות לא יצילו את העולם. באדיבות סטודיו Sagmeister & Walsh

מיתוג עבור חברת Meetup. הצילום באדיבות סטודיו Sagmeister & Walsh

מיתוג עבור חברת Meetup. הצילום באדיבות סטודיו Sagmeister & Walsh

"האימרה לפיה ה'יופי הוא בעיניי המתבונן' הסבה נזק חמור ביותר למושג היופי", טוען זגמייסטר: "ליופי יצא שם רע ועולם האמנות כמעט וזנח אותו לחלוטין. אפשר לעלעל בספרי אדריכלות רבים מבלי להיתקל במונח הזה ולו פעם אחת. אנחנו מאמינים שפרשנות היופי היא גלובלית, ואיננה בהכרח משויכת לתרבות כזו או אחרת". עבודות שונות בתערוכה עוסקות בשאלת היופי, כשהמרשימה שבהן "Beauty=Human", נוצרה במיוחד עבור התערוכה במוזיאון העיצוב חולון. ממבט חטוף ומרוחק נראית העבודה כציור קיר ענקי המשלב לטרינג שנעשה בקפידה. ככל שמתקרבים לקיר העצום, מתגלים אלפי חרקים היוצרים את האותיות והעיטורים. זגיימסטר ווולש מצליחים לגרום לנו להתקרב ולהשתאות מיופייה של היצירה, ולנתק אותנו באופן מוחלט מהסלידה והגועל שבדרך כלל מתלווים לבהייה בשלל פרוקי-רגליים.

פרט מתוך העבודה יופי = אנושיות. צילום: שי בן אפרים

פרט מתוך העבודה יופי = אנושיות. צילום: שי בן אפרים

הסיור בתערוכה מרגיש קצת כמו ביקור בחנות ממתקים. מדובר בהיצע אדיר של מיצגים מכל הסוגים כולל עבודות פרפורמנס, ארט-דיירקטינג, אובייקטים אינטרקטיביים והמון טיפוגרפיה. השימוש בחומר, בין אם הוא אמיתי או כזה שנעשה בהדמיה תלת מימדית, הוא לא פחות ממעורר השתאות. התערוכה 'זגמייסטר & וולש: רטרוספקטיבה' היא הזדמנות יוצאת דופן להתרשם וללמוד מפועלם המיוחד של שני המעצבים החשובים הללו, ולנבור בסוגיות פילוסופיות של ייצוג החומר, היופי והרגשות באמצעות כוחו של הדימוי.

זגמייסטר & וולש: רטרוספקטיבה
אוצרת: מיה דבש
אוצרת משנה: סתיו אקסנפלד

מוזיאון העיצוב חולון
פנחס אילון 8, חולון

שעות פעילות:
א' | סגור
ב', ד' | 16:00-10:00
ג' | 20:00-10:00
ה' | 18:00-10:00
ו' | 14:00-10:00
שבת | 20:00-10:00

תאריך פתיחה: 6.6.18
תאריך נעילה: 20.10.18

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *