עכשיו קוראים
הצופן הנוצרי באמנות

הצופן הנוצרי באמנות

[column]

מכירים את ההרגשה שאתם מבקרים במוזיאון אמנות נחשב, עומדים מול יצירת אמנות חשובה, אבל אינכם יודעים לפענח אותה? "הצופן הנוצרי באמנות" מעניק לכם כלים לפצח את החידה בפן ההיסטורי, הדתי, התרבותי, החברתי והאמנותי.

דנה פרחי, עיצוב תקשורת חזותית

[/column] [column]

חוסר ידע בסיסי בסיפורי התנ"ך והנצרות גורע מההנאה שבהתבוננות ביצירות אמנות. באמצעות הספר הזה, כל חובב אמנות יוכל לקבל כלים שיעזרו לו לפענח יצירות אמנות שעוסקות בסיפורי התנ"ך והנצרות. חשוב להבין שלא תפגשו כאן סיפורים מתישים וארוכים על דת ואלוהים, "הצופן הנוצרי באמנות" סוקר אמנם את התפתחות האמנות הנוצרית וסיפורי התנ"ך אבל כתוב בצורה קלילה, מתומצתת, מעניינת, ומאפשרת לקורא שליטה בסדר הקריאה.

[caption id="attachment_6474" align="aligncenter" width="750"] חוסר ידע בסיסי בסיפורי התנך והנצרות גורע מההנאה שבהתבוננות ביצירות אמנות[/caption]

"בספר אני מנסה, בצורה תמציתית וממוקדת, לפענח את "הצופן הנוצרי" באמנות. זהו צופן מרתק שטומן בחובו מידע היסטורי, דתי, תרבותי, חברתי, אמנותי ועוד, ופענוחו מרתק ומאתגר ומעניק ממד נוסף לצפייה ביצירה" (ד"ר אפי זיו, מחבר הספר)

[caption id="attachment_6473" align="aligncenter" width="750"] הספר מאד פשוט לתפעול, והוא בנוי כך שיהיה נוח לקחת אותו ולקרוא בו תוך כדי ביקור במוזיאון[/caption]

הספר מאד פשוט לתפעול, והוא בנוי כך שיהיה נוח לקחת אותו ולקרוא בו תוך כדי ביקור במוזיאון. ישנם פרקים המוקדשים לדמות אחת, הם מסודרים לפי סדר כרונולוגי וניתנים לקריאה רציפה. שאר הפרקים מסודרים לפי א'-ב' לפי דמויות או נושאים ולכן אפשר לקרוא אותם בהתאם לצורך. בסוף הספר ישנם אינדקסים (לדמויות, לאטריבוטים ולמושגים) ובעת שנצפה ביצירה מסוימת, נוכל למצוא במהירות את ההסבר המפורט בתוך הספר. הבחנתם שביצירה יש יונה מעל ראשו של ישו? מדפדפים באינדקס ומוצאים קישור ישיר לפירוט על המשמעות של היונה.

בחלק הראשון, ישנו מבוא מפורט על מטרת הספר, והיא לאפשר לצופה לזהות את הדמויות והחפצים המופיעים ביצירה, לקשר אותם לסיפור, וכך להבין את היצירה ואת המסר שלה. המבוא הוא חלק חשוב ועדיף לא לדלג עליו, מכיוון שמוסברים בו "החוקים הכלליים" שחלים על כל יצירת אמנות נוצרית. בנוסף, הכלים בהם נשתמש לזיהוי דמויות הם בעיקר אטריבוטים (פרט, אביזר, סמל כלשהו שמאפיין את הדמות ומופיע בנוסף אליה) וסצנות אופייניות. ישנם אטריבוטים כלליים, וישנם אטריבוטים ספציפיים לדמות מסוימת. לדוגמה, 'שושן צחור' הוא סמל לתמימות ויכול להופיע לצד דמויות שונות, להבדיל מ'לוחות הברית' שבדרך כלל יופיעו ביצירה שבה מתואר משה רבינו והן ספציפיות אליו בלבד).

[caption id="attachment_6474" align="aligncenter" width="750"] חוסר ידע בסיסי בסיפורי התנך והנצרות גורע מההנאה שבהתבוננות ביצירות אמנות[/caption]

מעניין לגלות שבנצרות ישנה משמעות למיקומן של הדמויות ביצירה, כאשר הדמות החשובה ביותר תופיע באמצע, מימין תוצג הדמות החשובה אחריה, ומשמאל הדמות החשובה פחות. כך יהיה גם לגבי הצגת גבר ואישה. הגבר יופיע מימין למרכז והאישה משמאל (יוצאת דופן היא מריה, שדווקא תופיע תמיד מימינו של ישו, וכך עושה קצת כבוד למין הנשי). גם הטוב והרע בנצרות מיוצגים בצדדים קבועים להם, הימין מסמל טוב, והשמאל- רע. דוגמה טובה היא יצירת המופת "יום הדין" של מיכאלאנג'לו, בו מתואר ישו באמצע היצירה כאשר גן עדן נמצא מימינו, והגיהנום משמאלו.

עוד אפשר למצוא בחלק הראשון, פירוט על דמויות התנ"ך. כל דמות מתוארת בקצרה, לאחר מכן מפורטים האטריבוטים הספציפיים שלה, ולצידם מופיעה יצירת אמנות אחת שמדגימה אותם. לאחר מכן מתוארות סצנות אופייניות של הדמות, זאת לצד עוד יצירות אומנות שיעזרו לנו להבין אותן.

"הנצרות מפרשת את כל הנבואות על המשיח כשנבואות המתייחסות לישו, ומוצאת בספרי התנ"ך רמזים, נבואות ודימויים המנבאים את העידן שיגיע לעולם עם בואו של ישו. התנ"ך אינו עומד בפני עצמו, אלא נועד לסייע להבנת הברית החדשה כאוסף סיפורים מוקדמים". (ד"ר אפי זיו, מחבר הספר)

[caption id="attachment_6475" align="aligncenter" width="750"] כל סצינה או דמות שמתוארת בתנך היא בעצם פרה-פיגורציה לדמות או לאירוע שמתרחש בברית החדשה[/caption]

דבר מעניין שנכתב בספר, והוא בסיסי להבנת הקשר בין סיפורי הנצרות לסיפורי התנ"ך הוא שהנצרות רואה בברית הישנה מעין מבוא לברית החדשה. כל סצינה או דמות שמתוארת בתנ"ך היא בעצם פרה-פיגורציה לדמות או לאירוע שמתרחש בברית החדשה. לדוגמה, שמשון הגיבור שסחב על גבו את שערי העיר עד חברון, הוא פרה-פיגורציה לישו, שנשא את הצלב על גבו במה שמכונה 'דרך הייסורים'. כלומר, האמנים הנוצרים הרבו לצייר סצנות דתיות-יהודיות בכלל מתוך כוונה לחזק את הרעיונות של הדת הנוצרית בה האמינו.

[caption id="attachment_6472" align="aligncenter" width="750"] בספר מספרים לנו על חייו של ישו דרך סצינות שמופיעות באמנות[/caption]

בחלק השני, מתמקדים בדמותה של מריה, אמו של ישו, הדמות השניה בחשיבותה בנצרות (נחשו מי במקום הראשון) ומסתבר שהיא מופיעה ביצירות אמנות יותר מכל דמות נשית אחרת. בספר מתוארים כמובן האטריבוטים הספציפיים שלה וסצנות אופייניות. בחלק השלישי, מתואר אבי הדת הנוצרית- ישו. הספר מפרט על חייו של ישו דרך סצנות שמופיעות באמנות, באופן ענייני ובשפה קלילה מאד.

הפרקים הבאים מרחיבים על דמויות מרכזיות נוספות באמנות הנוצרית: יוחנן המטביל, מריה מגדלנה, השליחים, המרטירים, הקדושים והנזירים. ישנו פרק קצר נוסף המרחיב על מושגים, נושאים אלגוריים וראשי תיבות המקובלים בנצרות.

"הנצרות היא הנושא המתואר ביותר ביצירות האמנות, יצירות אלה קיימות בכל מקום בעולם- בכנסיות, במנזרים, במוזיאונים, בכיכרות, ברחובות ובגנים. אי אפשר להתעלם מהן, ההתפעלות מהן חובקת כל, אך הבנתן ומלאכת זיהוי הדמויות והסצנות קשות אף לנוצרים עצמם. הצפייה בהן מלווה לעתים בתסכול, כשההנאה האסתטית נפגמת בשל אי-ההבנה של הסיפור המתואר והקשרו". (ד"ר אפי זיו, מחבר הספר)

[caption id="attachment_6476" align="aligncenter" width="750"] כריכת הספר[/caption]

הספר הוא עולם ומלואו לחובבי אמנות, היסטוריה ואומנים בכלל. הוא ייחודי, מסקרן, מפתיע וסוחף בקריאה. אין השראה גדולה יותר למעצב או אמן מאשר התעמקות בהיסטוריה של האמנות. רבים מהמעצבים הצעירים יכולים לראות ב'תולדות האמנות' כנושא משעמם ומתיש. הספר משנה תפיסה בנוגע להתבוננות ביצירות אומנות והחשיבות בהכרתן. כעת אתם תשימו לב לפרטים שלא הבחנתם בהם לפני כן, ודעו שלכל פרט קטן יש משמעות.

ד"ר אפי זיו, "הצופן הנוצרי באומנות", הוצאת כנרת זמורה ביתן, ישראל, 2015

בספריית המכון הטכנולוגי חולון

7.033.1

383 עמודים

 

[/column]
התגובות לכתבה

הוסיפו תגובה

כתובת המייל שלך לא תפורסם.