חוויה של חוסר בטחון עצמי

דימויים שעוצבו למציאות חלומית מזמנות לצופה חוויה אינטימית שמפענחת מהו חוסר בטחון עצמי דרך שלושה סיפורים אישיים. העבודה מזמינה את הצופה לחוות את התהליך, על ידי התערבות אקטיבית ופסיבית יחדיו. גיל זבלודובסקי מספר על פרויקט הגמר שלו בתואר השני.

גיל זבלודובסקי

נקודת המוצא של פרויקט הגמר היא חוסר בטחון עצמי. במהלך תקופה ארוכה בחנתי את התופעה הזו בכמה דרכים ואופנים, אשר אפשרו לי לגשת עם ידע רב לעשיית הפרויקט. האתגר בפרויקט מבחינתי היה לייצר נגישות חווייתית פיזית ורגשית עבור הקהל החווה את האובייקט המוצב מולו.

תמונות מתוך הפעלת הפרויקט באופן פעיל בהגשה הסופית. צילום: מורן מינץ

המסע החל לאחר סיום פרויקט הגמר שלי בתואר הראשון בתקשורת חזותית, בסמינר הקיבוצים. במהלך הפרויקט של התואר הראשון הבחנתי בכך, שהתמודדות שלי ושל הסובבים אותי מול קהל, היא שונה ומשתנה מאדם לאדם, וניסיתי להבחין ולהבדיל בין התופעות לוואי השונות כמו הסתתרות פחד, זיעה, חוסר יציבות ומלמול מול קהל.

התופעה חזרה אליי לבחינה נוספת, כאשר חזרתי ללימודי התואר השני במכון הטכנולוגי. הבנתי שדרך של התמודדות של אדם היא בה בעת הוא חווה את אותה התופעה הקשה ולא ברורה אותה הוא חווה בעצמו על עצמו. במהלך הפרויקט כמעצב העוסק בתחום, בחנתי את התופעות בעזרת כלים שונים של חוויה חזותית ודגימות סאונד, קיימתי ראיונות עם מספר רב של אנשים, בהם כל אחד חווה את תופעת חוסר הביטחון העצמי בדרך אחרת, מול מעסיק, בזוגיות, בלימודים עם חברים וכדומה.

העניין העיקרי שהעסיק אותי הוא העובדה שתופעה זו מתנהלת מול אדם נוסף ולא אדם מול עצמו בלבד, כלומר הראקציה של כל אחד ואחת היא מול בני אדם אשר מגבירים את אותה התופעה. שאלה נוספת שעלתה בפרויקט, היא האם מתוך ההתמודדות של כל אחד ואחת, ובשלב שונה של החיים, קיימת אופציה להתעלם ולא להתמודד עם הסיטואציה הרלוונטית לכל אדם באשר הוא, או האם הוא מנסה לפתור את אותה הבעיה אשר מלווה אותו? הפרויקט התמקד במאפיינים חיצוניים של חוסר בטחון עצמי, דרך שלושה סיפורים של אנשים שונים הנמצאים בשלבים שונים של החיים שלהן, שמתארים חוויה אמתית, אותנטית, והאופן שבו הם מתמודדים או לא מצליחים להתמודד עם הסיטואציה המלווה אותם.

אימאג' מתוך אחד משלושת הארטיפקטים שנבנו. צילום: גיל זבלודובסקי

דמות אחת היא אניטה, זמרת מתחילה השואפת מאוד גבוה. אחת ההשראות שלה היא ליידי גאגא כמי שמבטאת את עצמה בכל מיני אופנים דרך השירה שלה. לאחר שאניטה שרה לעצמה מול המראה במהלך השנים, פחדה לחשוף את אותו פן יצירתי מול כל הסובבים אותה, וכשהיא מחליטה להתמודד עם הפחדים, היא מקבלת פיק ברכיים, הקול שלה רועד, והיא בוכה מהתרגשות.

הדמות השנייה היא לורי, סטודנטית שבעברה התמודדה עם פזילה בעין אחת. עד אשר טיפלה בבעיה זו היא סבלה, אמנם כיום לאחר טיפולים של שנים היא סובלת יותר. פיזית הסיכוי שהפזילה שלה תחזור הוא קלוש, אך נפשית ומנטלית עבורה הבעיה לא נפתרה והיא סיגלה לעצמה דרכי התמודדות כמו חיוך רחב שמטרתו היא להסיט את המבט של מי שעומד מולה, ובנוסף היא משתדלת לא להישיר מבט על מנת שלא להגיע אל אותה הסיטואציה.

רון הוא הדמות השלישית, תיכוניסט חולה סוכרת, המתמודד עם סיטואציה חברתית של ימי התיכון. איך אפשר להתמודד עם המחלה עצמה מול החברה הסובבת, יחד עם המכשיר הפיזי שבולט ולא מרפה? הוא נאלץ לשים את עצמו במעקב יומיומי. שלושת הדמויות הן בחירה ברורה של מקום והזדהות, כיצד הצופה יכול לגשת לנושא שהוא לא על סדר היומיומי שלו ולקבל תובנה על עצמו. מטרת הפרויקט היא לאו דווקא לייצר פתרון, אלא בעיקר לייצר מודעות למשהו שהוא אצל רוב האוכלוסייה בחירה של חוסר התמודדות, או הימנעות.

הפרויקט הסופי. צילום: גיל זבלודובסקי

עבור כל אובייקט יצרתי דימויים שנועדו להמחיש את נושא הסיפור האישי המתנגן בתוך אותו אובייקט ולטובת סגירת מעגל בחווית הצופה. הדימויים נעים בין הפשטה של צורות הסאונד השונות, גלי קול, והתפשטות של הפחדים של המשתתפים, כמו מיקרופון, קהל, מדבר ואינסוף, המאתרים את האינסוף, את המקום שבו לא ברור מתי מתחיל ונגמרת כל התמודדות. רציתי לייצר חוויה בה כל החושים משתתפים, חוש הראייה, השמיעה והנעה פיזית של הגוף. אותם דימויים המוקרנים בתוך כל ארטיפקט, מייצרים מחשבה שלכל דמות יש חיים משל עצמה, שהיא אינה תלויה בזמן או במקום, והפלגה של כל צופה לדמיון רחוק נותנת לו מקום להזדהות ברמה האישית.

הדימויים עוצבו לכדי יצירת עולם-חלום (DREAM-WORLD) ובכך להוות מטפורה גרפית למציאות חלומית, בה אלמנטים אמתיים מתמזגים עם אלמנטים אבסטרקטיים. השילוב של אופי הדימויים ביחד עם התנועה הסיבובית ופיזור האור על דפנות הזכוכית נועד ליצור נוף דינמי המשקף את עולמו הפנימי של האדם, בו פחדים, כמיהות וייסורי נפש מוגדלים, מופרזים, מעוותים ומוצאים מהקשרם.

חיבור חלקים. צילום: גיל זבלודובסקי

בתהליך בניית האובייקטים שמתי דגש על מציאת פתרונות בצורה ובחומר ובחוויית משתמש ויחד הם יצרו יחדיו את הארטיפקט הקיים. תהליך הבנייה עצמו כלל שלבים מרובים כגון: בניית השלד, עיצוב ואזות עמוקות אשר משמשות למרכז הזכוכית, יצירת גלגלים שיניים בחיתוך לייזר, בדיקת חומרים שונים ומגוונים, חיתוך, הדבקות ונגרות של כל חלק בנפרד. בתהליך הייתה התחשבות בחומרים רבים, כגון הבחירה בעץ לשלד האובייקט שנותן מגע חם.

עוד החלטות חשובות נלקחו כדי לייצר חווית טוטלית למשתמש, בנושאים כמו תאורה, סאונד וההנעה הפיזית. התכנון החל ממחשבה היכן התאורה ממוקמת, באיזה גובה ימוקם מרכז האובייקט כדי שהצופה יוכל להניח את ראשו ולשבת מול האובייקט, האופן שבו הצופה מפעיל את הפרויקט, כיצד נראה מנגנון הפעלת האובייקט, ובאיזה מרחק על ידית ההפעלה להיות. עוד שלב בתהליך העיצובי היה למצוא דרך כיצד הסאונד מושמע, כאשר הוא אינו בוקע מתוך הארטיפקט אלא רק כאשר מניחים את הראש פנימה.

תמונות מתוך הפעלת הפרויקט באופן פעיל בהגשה הסופית. צילום: מורן מינץ

אחת המטרות החשובות שלי לאורך כל הפרויקט, הייתה להעביר לצופה חוויה אינטימית ולא להסתפק בחוויה בה הצופה נשאר פסיבי. העבודה מזמינה את הצופה לחוות את התהליך, על ידי התערבות אקטיבית ופסיבית יחדיו, בו כל צופה יכול לבחור את מידת ההתערבות האקטיבית שלו. אחד הדברים החשובים בהתערבות הצופה בעיני, היא הפעלת מנגנון פשוט, שכל אחד יוכל להפעיל ברמה האישית והאינטימית ביותר והוא גלגלי השיניים. הבחירה באובייקט מוחשי בפרויקט, הייתה תהליך שבו אני מאפשר ממשות של הנושא במובן הפיזי שלו, כאשר אני מנגיש את הלך הרוח של כל סיפור לקהל.

גיל זבלודובסקי הוא בוגר תואר שני בעיצוב משולב, מכון הטכנולוגי חולון. את פרויקט הגמר שלו הנחה ד"ר דניל אומנסקי. כיום גיל הוא מנהל מחלקת מיתוג בחברת Arad, חברה העוסקת באינטגרציה שבין עיצוב פנים ואדריכלות בשילוב עם עולם התקשורת החזותית והמיתוג. בנוסף הוא עוסק באמנות וידיאו ארט. בין הפרויקטים שלו ניתן לראות שיתופי פעולה עם עברי לידר, ריטה ופרויקטים רבים בחו"ל. הוא הציג בפסטיבלים ברחבי העולם, בן היתר בהולנד, פורטוגל, ארה"ב, ספרד, ניו זילנד ועוד.

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *