חוויית המשתמשים הישראלית

בסוף מאי נפגשו מיטב אנשי ה-UX בארץ לכנס המקצועי הגדול ביותר בארץ – UXI Live, שמטרתו לשלב בין הרצאות וסדנאות העשרה לבין נטוורקינג ומפגשים אישיים. זו היתה גם הפעם הראשונה בה הוצגו בכנס עבודות של סטודנטים, וביניהם הסטודנטים לתקשורת חזותית מהפקולטה לעיצוב של HIT.

מולי יחבס, תקשורת חזותית

תחום ה-UX הוא תחום חדש ומרתק. זהו תחום עיצובי השונה מכל מה שאנו מכירים: לא מעצבים כאן חלל, חומר או אינפורמציה, אלא חוויה, את החוויה של המשתמשים (ומכאן ראשי התיבות UX, הן User Experience). מאחר וזהו תחום ויזואלי רק בחלקו, אנשים המגדירים עצמם כ"מעצבי חוויית משתמש" יכולים להגיע מתחום הפסיכולוגיה, ההנדסה או העסקים, אך אין ספק שהמובילים בתחום הזה הם אלו המגיעים מתחום העיצוב, ובעיקר מעצבי תקשורת חזותית.

בעיצוב UX יוצאים מנקודת הנחה שהמשתמש שלנו, קהל היעד, עובר חוויה רגשית בעת השימוש במוצר, ושעלינו להשתמש בכלים עיצוביים ופסיכולוגיים על מנת לנתח ולעצב את התהליך שהוא עובר. תובנה זו מובילה למסקנות הקובעות כי המוצר הוא גם סך כל הדברים הנלווים אליו, כגון האריזה, המקום בו משיגים אותו, שירות הלקוחות וכו'. כל אלו חייבים להיות תחת שליטתם של מעצבי חוויית המשתמש.

מתוך הכנס UX Live. צילום: תמר אלמוג

מתוך הכנס UX Live. צילום: תמר אלמוג

ארגון "חוויית משתמש ישראל", UXI, הוא העומד מאחורי UXI Live, המתקיים השנה בפעם השביעית. אל קריית שדה התעופה ליד נתב"ג הגיעו מיטב האנשים מן התחום בכדי לשמוע, ללמוד ולהיפגש. אני מוצא את זה מעניין לחשוב שלמרות ש-UX פורח בעיקר בדיגיטל (אתרים, אפליקציות, ממשקים…), כנראה שאין תחליף למפגש פיזי ותקשורת פנים מול פנים. היה מעניין גם לבחון את הדוכנים שהוקמו ברחבת הכנס, רובם של חברות המציעות שירותי UX, ולראות באילו טכניקות וגישות הם משתמשים כדי לסקרן את העוברים וליצור קשרים עסקיים. באופן אישי הדוכן שזכור לי ביותר הוא דווקא דוכן שלא חילק שום דבר בחינם.

מתי מריאנסקי בהרצאה על הרובוטים שיחליפו אותנו במקומות העבודה. צילום: תמר אלמוג

מתי מריאנסקי בהרצאה על הרובוטים שיחליפו אותנו במקומות העבודה. צילום: תמר אלמוג

התכנים היו מעשירים מאוד ונגעו במגוון נושאים הרלוונטים לאנשים מן התחום: כיצד לבצע פרזנטציה של מוצר, איך לנהל מו"מ, כיצד לבחור ולייצר את האנימציות הטובות ביותר עבור הממשק שלך, אי שוויון מגדרי במקומות עבודה ועוד. מתי מריאנסקי, מעצב המוצר ומייסד-שותף ב-Meekan, העביר הרצאה על הרובוטים שיחליפו את בני האדם במקומות העבודה שלהם ועל העיצוב העתידי שלהם. לא מדובר ברובוטים סטייל המחסל משליחות קטלנית, אלא בבוטים, תוכנות מחשב שמבצעות פעולות פשוטות עד מורכבות מאוד כמו להעניק שירות לקוחות או לבצע מכירות באמצעות צ'אט או שיחת טלפון. לבוטים האלה יש ממשק משתמש שקוף, כלומר, ללא GUI, והם לרוב מופעלים ע"י שיחה (סירי של אפל, לדוגמה). זהו ההארדקור של ה-UX, מאחר ויש כאן עיצוב של חווייה כמעט טהורה. במקום לבחור את הפונט המתאים ביותר ואת הרקע ההולם ביותר, אנחנו מתמקדים בבחירת טון הדיבור וסגנון השיחה שיתאימו ביותר לממשק.

רותם בינהיים בהרצאה על עיצוב ממשקים לעיוורים. צילום: תמר אלמוג

רותם בינהיים בהרצאה על עיצוב ממשקים לעיוורים. צילום: תמר אלמוג

הרצאה משלימה לזו של מריאנסקי הייתה ההרצאה של רותם בינהיים, מייסדת שותפה ומנהלת תחום חוויית משתמש ב-KRS, שנתנה הרצאה על תהליך האפיון של ממשקים עבור עיוורים, הנעזרים בחושים המפצים על היעדר חוש הראיה. כל המצגות זמינות באתר הכנס, ותיעוד וידאו של שתי הרצאות כבר עלו לעמוד הפייסבוק של UXI.

עיקר התכנים היו בעלי אופי המדבר על העתיד, ובצדק, מאחר ו-UX הוא תחום חדש וצעיר. העובדה שהוא לרוב משוייך לדיגיטל ולעיצוב ממשקים מראה עד כמה לא הפנמנו עדיין כי עיצוב חוויית המשתמש נוגע לכל הדיסציפלינות העיצוביות ולכל המוצרים שאנו מייצרים. זהו תחום חדש ומרתק המאלץ את המעצבות והמעצבים לחשוב בדרכים חדשות. לאף אחד אין מושג עדיין לאן זה יתפתח, מה שמעניק גם חופש רב למי שתרצה להגדיר את האופי של ה-UX בעתיד.

אל הכנס הוזמנו, חברי ללימודים ואני, ע"י המרצה שלנו, אודי סלנט, כדי להציג את הפרוייקטים עליהם עבדנו במסגרת קורס חוויית משתמש במכון הטכנולוגי בחולון. המשימה שקיבלנו הייתה לבחור ממשק קיים כלשהו, לנתח אותו לעומק ומכל הכיוונים, לזהות בעיות ולאתר את הצרכים של המשתמשים. עם המסקנות מתהליך המחקר ניגשנו לעיצוב מחדש של הממשק, כאשר לאורך כל הדרך ייצרנו אבי-טיפוס ובדקנו אותם על משתמשים. הנה כמה מהממשקים שהצגנו בכנס.

 

ממשק הפעלה למערכת הסטריאו ברכב. שני מילר, שי קופייק ושלומי נחשון

שני מילר, שי קופייק ושלומי נחשון בחרו לעצב מחדש את ממשק ההפעלה של מערכת הסטריאו ברכב. הם היו צריכים לבנות ממשק שיהיה קל להפעלה ואיתור למרות שמדובר במסך שטוח וללא כפתורים בולטים, תוך כדי שהם מאפשרים לנהג להישאר מרוכז בנסיעה.

 

אפליקציה לסטודנטים ב-HIT. רננה אלבג ועידן אלקבץ  

רננה אלבג ועידן אלקבץ עיצבו מחדש את האפליקציה של המכון הטכנולוגי בחולון. הם הוסיפו לה עוד פונקציות לצד הפיכתה לפשוטה בהרבה להפעלה וניווט. עוד תוספת חשובה: שינוי העיצוב לצעיר וכיפי הרבה יותר.

 

ערבב לעצמך קוקטייל. יניב טרבלסי ויפית עובדיה

יניב טרבלסי ויפית עובדיה עיצבו אפליקציה חדשה עבור מי שמבקר בבר ולא יודע איזה קוקטייל להזמין. האפליקציה שלהם מאפשרת למשתמש להרכיב לעצמו משקה ככל העולה על רוחו תוך כדי שהיא מונעת ממנו לעשות ערבובים שלא ייצאו טוב.

 

אלון רובין, דמגוגיה במשחק מחשב

אלון רובין עיצב ופיתח משחק מחשב בשם "העדר", החושף טכניקות דמגוגיות לשליטה בקהל. מטרת הפרוייקט שלו היא לחשוף שימוש לרעה בכוח שנעשה בפוליטיקה הישראלית.

תגיות

6 Comments

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *