חייהם הסודיים של הצבעים

העולם שלנו מורכב כולו מצבעים, אלפי גוונים שונים שאנו נוטים לפספס. ספר חדש בספרייה מזמין אותנו לצלול לתוך "חייהם הסודיים של הצבעים" ולגלות את תפקידם בעיצוב ההיסטוריה, התרבות והמחשבה שלנו.

מורן זיסהולץ, עיצוב פנים

בספרה "חייהם הסודיים של הצבעים" מתחקה קאסייה סנט קלייר (Kassia St. Clair) אחר ההיסטוריה הארוכה והמרתקת של הצבעים על גווניהם השונים, החל מהלבן הטהור שמצית את דמיונן של תרבויות שונות, עד לוורוד פוקסיה שמאחוריו יש סיפור מרתק של אהבה לבוטניקה. הספר עוקב אחרי 75 גוונים שונים ודן בהם בהקשרים של פוליטיקה, אמנות, אופנה, מלחמה והיסטוריה. באופן כזה, הכותבת מובילה את הקורא/ת לעולם רווי גוונים, שבדרך כלל לא מייחסים להם חשיבות גדולה.

דפנות הדפים צבועות בצבעי הנושא שלהם.

דפנות הדפים צבועות בצבעי הנושא שלהם.

הספר פותח בסקירה מעניינת על המבנה והיכולות של העין האנושית ביחס לצבעים. הכותבת מפרטת איך המבנה של העין מפרש כל צבע הנקלט דרך זריקת קרני האור על אובייקט מסוים ואיך פועלת עבודת הסינון המדהימה של המוח, שבסופו של דבר מייצרת את הצבעים שאנחנו רואים בחיי היומיום שלנו. במאה ה-17 אייזיק ניוטון (Newton), המתמטיקאי והפיזיקאי החשוב בכל הזמנים, ערך מחקרים באור והגיע לתגלית מדהימה. כאשר כל צבעי הקשת מחוברים יחד זה לזה מתקבלת קרן אור לבנה, בניגוד לסברה המקובלת בתקופתו שאם מערבבים עוד ועוד צבעים יחד התוצאה היא הצבע השחור. לפני תקופתו של ניוטון, בימי הביניים, ערבוב צבעים נחשב לטאבו. התגלית של ניוטון יצרה דיון מחודש על פלטת הצבעים המוכרת, והיוותה את הצעד הראשון עבור מחקרים רבים על צבעים שהובילו לגילוי של גוונים רבים נוספים. זו דוגמה יפה להתפתחות בגישה התרבותית והמדעית של בני אדם לצבעים, שממשיכה להשתנות ולהתחדש.

דוגמה של תוסף ערבוב צבעים: כאשר משלבים את כולם יחד יוצא הצבע הלבן.

דוגמה של תוסף ערבוב צבעים: כאשר משלבים את כולם יחד יוצא הצבע הלבן.

פיגמנט הוא החומר שיוצר את הצבע שאנו רואים. ההבחנה היא בין פיגמנט, שהוא לא-מסיס ואינו מיוצר מחלקיקים, לבין צבע, שהוא אבקה מסיסה או נוזל. העדויות הראשונות להתפתחות של פיגמנטים ושל שימוש בצבע כחומר לביטוי הן בנות למעלה מ-350,000 שנה. הגילוי הראשון ביותר היה הפיגמנט השחור, בעקבות שריפות שהותירו אחריהן את צבע הפחם. בהמשך התגלה הצבע הלבן, שהופיע בטבע בסלעים ובפרחים. כמה עשרות אלפי שנים קדימה, במאה הראשונה לספירה, ישנו תיעוד לשימוש של הרומאים בפיגמנטים של שחור, לבן, אדום וצהוב ולחידוש העצום שהתחולל עם הפיתוח המצרי של פיגמנט כחול.

חלק עליון: דיאגרמה של גלי אור. תמונה אמצעית: ספקטרום הצבעים.

חלק עליון: דיאגרמה של גלי אור. תמונה אמצעית: ספקטרום הצבעים.

הספר מלא בציטוטים מעניינים של אנשים דוגמת יוהאן וולפגנג פון גֶתה (Goethe), מנציגי התרבות הגדולים של ההיסטוריה המערבית. עד המאה ה-18, גילוי ויצירה של פיגמנטים חדשים הייתה דבר נדיר יחסית. המאה ה-18 הביאה איתה את המהפכה התעשייתית והפכה הכל ליעיל יותר. חלק מההתפתחויות האדירות של אותה תקופה היה השימוש בחומרים כימיים שונים כדי ליצור גוונים חדשים.

בתקופת הרנסנס בה פעלו אמנים גדולים דוגמת דה-וינצ'י, צבע היה מצרך יקר-ערך שפותח במיוחד על ידי אנשים שזה היה תפקידם: לייצר צבעים לשימוש באמנות תוך שימוש בכל חומר שהיה בהישג-יד. ערכה של יצירה לא נקבע רק לפי האמן שצייר אותה, אלא לפי כמות ומגוון הצבעים שהיא דרשה. האנשים האמידים שהיו מזמינים ציורים באותה תקופה, היו צריכים לפרט מראש אילו צבעים הם ירצו שיופיעו ביצירה כדי שניתן יהיה להעריך את העלות שלה. בהחלט משונה לחשוב על זה היום, כשאפשר לגשת לכל חנות יצירה ולמצוא צבעי שמן בכמות עצומה, ובאינספור צבעים וגוונים.

איזה סיפור מסתתר מאחורי צבע הפוקסיה?

איזה סיפור מסתתר מאחורי צבע הפוקסיה?

הספר מציג את התפיסות ההיסטוריות והתרבותיות השונות ביחס לצבעים. פחות או יותר מהמאה ה-18 ועד היום, החלוקה המקובלת בעולם המערבי היא לפלטה של צבעים חמים הכוללת אדום, צהוב וחום, ופלטה של צבעים קרים בהם הצבעים כחול, ירוק וטורקיז. מדהים לגלות שיש עדויות לכך שבימי הביניים הצבע הכחול נחשב כצבע חם, אם לא הלוהט ביותר. מחוץ למוסכמות של תרבות המערב, ניתן למצוא גישות אחרות לגמרי לסיווג של צבעים: למשל השבטים הפולינזיים היושבים באיי שלמה מחשיבים את כל הצבעים השונים כגוונים של שלושה צבעי יסוד: לבן ,כהה ואדום.

תוכן העניינים של הספר: צבעוני ומפורט.

תוכן העניינים של הספר: צבעוני ומפורט.

חלק מעניין נוסף בספר עוסק בהשפעה הרגשית שיש לצבעים עלינו. בני אדם מפרשים צבעים בדרכים שונות, לאור טראומות אישיות או קולקטיביות, או זיכרונות שיכולים להיות לא חיוביים, עד ליצירת פוביות של ממש. קאסייה טוענת שפוביות-צבעים התקיימו גם בתקופות היסטוריות שונות, כאשר למשל צבעים חזקים כמו אדום וכחול נאסרו לשימוש בכנסיות הפרוטסטנטיות שהאמינו שהצבעים שחור ולבן הם צבעים "נכונים" יותר ופחות מלאים בחטא. ביטוי אחר לרתיעה מצבע אפשר למצוא בזרמים שונים של אמנות ועיצוב, כמו הסגנון הבינלאומי שהתפתח בתחילת המאה ה-20. האדריכל הבולט שפעל בסגנון זה, לה-קורבוזיה, האמין שהמבנה הוא הדבר המרכזי בעיצוב, בעוד שצבע אינו מועיל או מוסיף אלא רק גורע מהתוצר הסופי.

כריכת הספר מלאה בצבעים שונים.

כריכת הספר מלאה בצבעים שונים.

כריכת הספר לבנה ומלאה נקודות קטנות בכל מיני צבעים. כשמדפדפים בדפים מתגלה צבעוניות עשירה, שמסודרת כמו מניפת צבעים גדולה ויפה שפוקחת את עינינו מחדש לעולמם המדהים של הצבעים. הקריאה מומלצת!

The secret lives of colour
St. Clair, Kassia

New York : Penguin Books
2017

בספריית המכון הטכנולוגי חולון
7.017.4 STC

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *