חלום על חנות

למי מאיתנו אין חלום ילדות ישן המחכה להתגשם? במהלך יולי האחרון נפתחה חנות פופ-אפ לכסאות נדנדה בגלריה סאגה, בשוק הפשפשים. אילון ערמון מספר כיצד הפך פנטזיה למציאות. כסאות נדנדה על רקע קיר צהוב.

אילון ערמון, מרצה במחלקה לעיצוב תעשייתי

פעם, לפני שנים רבות, רציתי שתהיה לי חנות. חנות רהיטים שלי. החיים רצו אחרת (ואולי לא רק החיים). העובדה היא שאין לי חנות. זה לא הפריע לי לפנטז בהזדמנויות רבות על החנות שלי, ובכל פעם היא לבשה צורה ואופי אחרים. היו אפילו מקרים בהם המחשבות הלכו והתפתחו לנושא, שהלך והפך לפרויקט, אבל אף פעם זה לא קרה באמת. פעם אחת לפני שתיים עשרה שנה, זה היה ממש קרוב להתממש, כשתכננתי את סוס הנדנדה שלי. הוא היה בנוי משלדת אופניים חתוכה והורכב על מגלש.

שרפרף נדנדה. צילום: פדי מרגי

שרפרף נדנדה. צילום: פדי מרגי

הסוס היה פיתוח של מוצר אחר שבניתי, סט מגלשים שבעזרתו ניתן היה להפוך כל כיסא בעל ארבע רגליים לכיסא נדנדה. ולמה אני אומר פיתוח? בעיקר כי זה קרה כרונולוגית אחר כך וזה נראה יותר מגניב. זה כיף גדול לעצב רהיטים ככה סתם. בלי מטרה מוגדרת, בלי יעדי מכירה, בלי תקציב. ובתוך המחשבות שהיו לי מוצא עצמי שוב חושב על החנות שלי, חנות רהיטים של כיסא אחד, כיסא שהפונקציונליות שלו מוטלת בספק. אבל הוא מגניב.

בדמיוני ראיתי חנות אשר אופייה משלב בין חנות ספורט לחנות רהיטים. בצדו אחד ראיתי את שלדות האופניים המנוסרות שאספתי ברחוב, שלדות מטופלות בקפידה, צבועות בגוונים שונים, בגדלים שונים, עליהן מודפסות סדרות של גרפיקה המקשטות חלק מהשלדות. ממול לשלדות ראיתי קיר המציג לראווה את המגלשים, מגלשים בצורות שונות, חלקם אליפטיים, חלקם מרובעים, מגלשים רחבים ומגלשים ארוכים מצופים בפורניר ומגלשים מצוירים.

חנות פופ-אפ בגלריה סאגה. צילום: פדי מרגי

חנות פופ-אפ בגלריה סאגה. צילום: פדי מרגי

ובאמצע החנות דלפק, דלפק שהוא בעצם עמדת עבודה. ובדלפק הזה אני עומד ומשדך ללקוחות שלדות אופניים למגלשים (מצחיק שקופה רושמת לא הייתה חלק מהחלום…). הכול בחלום היה נראה כל כך מדויק ומציאותי שמצאתי את עצמי גורר את לוקה, כן, זה, ראש המחלקה החדש לעיצוב תעשייתי, לעזור לי לעצב גרפיקה של סדרת המגלשים החדשה. לוקה נרתם למשימה בשמחה וביחד יצרנו כעשרים דוגמאות שאותן הדפסתי על לוחות פורמייקה מוכנים להדבקה. אפילו לוגו למוצר ולפרויקט עיצבנו.

איני זוכר מדוע, אבל הפרויקט לא יצא לפועל, לא קרה באמת, ואני המשכתי לפנטז.

והנה לפני מספר חודשים הכוכבים שלי הסתדרו בצורה כזאת שאי אפשר היה להמשיך לגנוז את החלום, וכמו כל חלום שהופך למציאות, תבנית החיים צרה אותו למשהו קצת יותר אמיתי ונכון.

קיר צהוב וגדול היווה את הבסיס לתצוגה. עליו התקנתי את המגלשים, השלדות והכיסאות בנפרד. מולם לאורך חלון הראווה הצגתי מספר כיסאות מורכבים וכך נראתה החנות שלי, שהוקמה ביום אחד והציגה את העבודות כחודש ימים.

אילון ערמון מגיש: חנות פופ-אפ לכסא נדנדה

תודה לליאור ימין, הבעלים של סאגה ובוגר של המחלקה לעיצוב תעשייתי ב-HIT, שהיה בזמן הנכון במקום הנכון להצית את החלום ולאפשר לו לקרות. תודה גדולה לסטודנטים שלי, קבוצה קטנה של סטודנטים אשר לרגעים אני הנחיתי אותם בפרויקט הגמר שלהם, וברגעים אחרים מצאתי אותם נרתמים בכל מרצם לעזור לי להפיק חלום.

תגיות

1 Comment

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *