יומני קורונה: גלויה ומה היא מחביאה

תמי ויזל, מרצה במחלקה לתקשורת חזותית, HIT
ללא כותרת 1
ללא כותרת 2

מושג הבית התרחב מושגית והצטמצם פיזית. צפוף.
הגלויה, כמו הנגיף, עוברת בין ערים / ארצות / יבשות. כשהיא גזורה ומודבקת היא בסוג של ״עוצר״.
החיתוך הגס של הבתים מסביבתם והדבקתם על נייר מאפשרת לי לצעוק – אנחנו סגורים בבית.
מנותקים מהסביבה. בתים מגלויה מהודו. גם שם סגור. לנסוע, לטייל, כנראה שלא נוכל בקרוב ולכן הקרקוע והחבלה בפורמט הגלויה מסמל גזרה של התקופה וגזירה של הקשר האנושי.

חתיכת שמיים. חריץ של מבט. אולי מתוך הבית ואולי מבחוץ?

תמי ויזל היא מרצה במחלקה לתקשורת חזותית, מכון טכנולוגי חולון

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *