לעצב בחלל הריק עם נומה בר

נומה בר, המעצב הגרפי הנודע, עשה דרך ארוכה מבית ילדותו שבעפולה לפסגות התרבות של לונדון העליזה. ספר חדש מאגד את עבודותיו ומציע הזדמנות להתוודע לסגנון הייחודי של בר: השימוש בחלל נגטיבי, המשמעויות הכפולות והשנינות שהפכו לסימן ההיכר של העבודות הפשוטות אך המתוחכמות.

ספיר בן צבי, תקשורת חזותית

לעיצובים הגרפיים של המעצב נומה בר יש סימני היכר ברורים. העין מזהה מייד אובייקט מרכזי אחד, ורק במבט שני אפשר לגלות אלמנטים נוספים שמרכיבים את הדימוי ויוצרים משמעות מחודשת. כ-445 מאיוריו של בר מופיעים בספרו החדש והגדוש, Bittersweet. ארבע-מאות עמודי הספר נפרשים על פני ארבעה פרקים, כאשר כל פרק מוקדש לצמד ניגודים אחר. כמה שורות טקסט תמציתיות מתארות את הרקע לכל פרויקט, ואת שאר העבודה עושים האיורים עצמם. בר ניחן ביכולת מופלאה: בעזרת כמה כתמי צבע בודדים הוא מסוגל לספר סיפור, לרגש, לזעזע ולהעניק משמעויות כפולות, ללא צורך בהסברים.

איורים לקמפיין אקולוגי ששווה לתת בהם מבט נוסף. Posters for 'Smarter Planet' IBM global Campaign 2009

איורים לקמפיין אקולוגי ששווה לתת בהם מבט נוסף. Posters for 'Smarter Planet' IBM global Campaign 2009

נומה (אבינועם) בר, מאייר ומעצב המתגורר כיום בלונדון, נולד בשנת 1973 בעפולה. בפרק 'Pretty Ugly' המוקדש לדיוקנאות, בר מתאר כיצד כבר בימי בית הספר נמשך לאיור פנים והבעות. הוא נהג לאייר את פניהם של הסובבים אותו, של המורים בכיתה ושל העוברים ושבים ברחוב. עוד הוא מספר כי בשנות נעוריו, בימי מלחמת המפרץ, כשטילים עיראקיים שוגרו לעבר ישראל הוא נאלץ כמו כולם להיכנס למקלט מצויד במסכת אב"כ. במקלט קרא עיתון ומבעד למשקף המסכה המטושטש, הבחין בסמל האזהרה לחומר רדיואקטיבי. כתמי הסמל השחורים הזכירו לו שפם וגבות ובעיני רוחו עלה דיוקנו של סדאם חוסיין. בר אייר צללית של הדמות מסביב לסמל, ויצר סקיצה ראשונית שעתידה להיות בין העבודות הראשונות שלו שיתפרסמו עם המעבר ללונדון, כמה שנים מאוחר יותר.

Saddam Hussein, 2002. הכל התחיל במקלט.

Saddam Hussein, 2002. הכל התחיל במקלט.

משמאל: Steven Spielberg' for Empire review 2014' מימין:'Indiana Jones (Harrison Ford) for Empire 2012'

משמאל: Steven Spielberg' for Empire review 2014'
מימין:'Indiana Jones (Harrison Ford) for Empire 2012'

ללונדון הגיע לאחר סיום לימודיו בבצלאל. מצויד בפורטפוליו שהכיל בעיקר עבודות טיפוגרפיה בעברית, בר מצא את עצמו בתוך שפה ותרבות חדשה. חווית הזרות הובילה אותו לגבש את הסגנון האוניברסלי שלו, בדגש על איורי פורטרטים והבעות פנים שלא מצריכים שימוש בשפה מילולית.

משמאל: Quentin Tarantino' for GQ france 2015' מימין: 2014 'Pulp Fiction' for 'Empire

משמאל: Quentin Tarantino' for GQ france 2015'
מימין: 2014 'Pulp Fiction' for 'Empire דיוקנאות מדויקים של כוכבי קולנוע

בפרק 'Less More' מתאר בר כיצד שב להתעסק באותיות במהלך עבודתו על ספרי לימוד לשפה הסינית, עליהם עבד בשיתוף פעולה עם היזמית שאולן היסו (ShaoLan Hsueh). שאולן חיפשה דרך פשוטה ללמד את ילדיה לקרוא ולכתוב בסינית, ורתמה את כישוריו הטיפוגרפיים של בר למשימה. מתוך השיתוף פעולה ביניהם נוצרה שיטה המסייעת ללמוד לקרוא את השפה במהירות, וספרי "Chineasy" הגיחו לעולם. העיצוב של בר עשה שימוש בצורניות הסמלים וברקע שסביבם על מנת לקשר את הסמל למשמעות המתאימה.

Chineasy, ShaoLan Hsueh and Noma Bar. Thames & Hudson: 2014, 2016. ללמוד סינית בשיטה ויזואלית וזכירה.

Chineasy, ShaoLan Hsueh and Noma Bar. Thames & Hudson: 2014, 2016. ללמוד סינית בשיטה ויזואלית וזכירה.

משמאל: Unpublished 'Dad' character. Chineasy, 2016 מימין: Dad' Chineasy 2016'

משמאל: Unpublished 'Dad' character. Chineasy, 2016
מימין: Dad' Chineasy 2016'

הפרק ‘In Out’ עוסק בנושאים הקשורים בגוף, מיניות ויחסים. הצורות המופשטות של בר מאפשרות לו לעסוק בנושאים אינטימיים או טעונים באופן נגיש, מבלי להיות מילולי מידי. כך למשל, האיור שעיטר את מאמרה של העיתונאית רייצ'ל אביב, 'Science of Sex Abuse' שהתפרסם במגזין ‘The New Yorker’ ב-2013. המאמר של אביב (Rachel Aviv) עסק בשאלה האם זה נכון לכלוא אדם על פשעים שטרם ביצע. הדיון ניצת סביב המקרה של חייל אמריקאי שבמשך שנים צבר חומרים פורנוגרפיים של קטינים אך מעולם לא נתפס מבצע עבירות מין. הצלליות מופשטות בהן השתמש בר לאיור הכתבה יצרו צירוף ויזואלי נגיש וניטרלי יחסית לנושא הקשה.

Science of sex abuse, for the New Yorker, 2013. צלליות מופשטות מאפשרות עיסוק בנושאים טעונים באופן נגיש אך בו בזמן בעל משמעות לקורא.

Science of sex abuse, for the New Yorker, 2013. צלליות מופשטות מאפשרות עיסוק בנושאים טעונים באופן נגיש אך בו בזמן בעל משמעות לקורא.

איור למאמר העוסק בהטרדות וכיצד ניתן להתגונן ממצבים מסוג זה. 'Stalking' cover for Giada Desiden and Alessandra Barsotti, Ponte, 2010

איור למאמר העוסק בהטרדות וכיצד ניתן להתגונן ממצבים מסוג זה. 'Stalking' cover for Giada Desiden and Alessandra Barsotti, Ponte, 2010

'Cut It Out' הוא פרויקט אינטראקטיבי אותו החל בר לראשונה בפסטיבל העיצוב בלונדון, 2011. עבור האירוע, בר עיצב מכונת חיתוך גדולה בצורה של אחת מעבודותיו הידועות ביותר, 'S.M.L': כלב שהחלל הנגטיבי של פיו יוצר חתול שבתורו אוכל "חלל" בצורת עכבר. מבקרי התערוכה הוזמנו להזין את המכונה בדפי נייר, יריעות גומי וחומרים נוספים, לבחור אחד מעשרה עיצובים של בר וליצור לעצמם דוגמה אישית מעבודתו של המעצב.

נומה בר עם מכונת החיתוך. צילום: Francis Ware.

נומה בר עם מכונת החיתוך. צילום: Francis Ware.

הפרק 'Life death' עוסק במלחמה, בקונפליקט, באלימות ופוליטיקה. נושאים אלו ודאי שאינם זרים לבר, כישראלי שנולד בעיצומה של מלחמת יום כיפור, למשפחה שהיגרה לישראל מרומניה לאחר מלחמת העולם השנייה. העיסוק באפשרות לדיאלוג ותקשורת בין הצדדים הוא תמה חוזרת בעבודות שלו, שהלכה והתפתחה עם הזמן.

עטיפות מחודשות לספריו של הסופר דון דלילו (Don DeLillo) עבור המגזין It's Nice That. בצד ימין עטיפה לספר Falling Man העוסק בחייהם של כמה אנשים לאחר אסון התאומים, 2011.

עטיפות מחודשות לספריו של הסופר דון דלילו (Don DeLillo) עבור המגזין It's Nice That. בצד ימין עטיפה לספר Falling Man העוסק בחייהם של כמה אנשים לאחר אסון התאומים, 2011.

ב-2013 בר הציג שימוש נוסף ושונה במכונת החיתוך שהמציא, בתערוכה 'Cut the Conflict'. הרעיון לתערוכה מקורו בשיחה שניהל עם אדם ממוצא איראני, שכמותו חי בלונדון, שיחה שלא הייתה יכולה להתקיים בישראל או באיראן. בר פנה לציבור באמצעות חשבון הפייסבוק שלו והציע לתושבי מדינות שנמצאות בקונפליקט להשתתף בפרויקט, על ידי שליחת חומרים המייצגים את מדינתם: מפות, דגלים, תמונות וכן הלאה. כמות עצומה של אנשים נענו להצעה ושלחו חומרים מכל מרחבי העולם, מה שהיווה את הבסיס לעבודות החיתוך שיצרה המכונה המשודרגת של בר בתערוכה. באחת מן העבודות, בר יצר חיתוכים מנייר מאויר שקיבל מהודו ומנייר מפקיסטן. העבודה נקראת 'Peace Talks' והיא מורכבת מצורה של שתי יונים, שהן גם שני פיות, המייצרים את הדיאלוג שאינו מתאפשר בין המדינות עצמן אבל התאפשר בעקבות השתתפות הקהל בפרויקט.

Peace Talks 2013. דיאלוג בין הודו לפקיסטן.

Peace Talks 2013. דיאלוג בין הודו לפקיסטן.

עבודת חיתוך נוספת מציגה חתך צללית של חייל האוחז ברובה. החלל הנגטיבי שנוצר בין ידו לרובה יוצר צורה של לב. הצלליות מייצגות שני צמדי מדינות הנתונות בקונפליקט מתמשך; ארה"ב-קובה, הודו-פקיסטן.

מימין: 'USA-Cuba', 'India-Pakistan', 'India-Pkistan' 'Paper Collage משמאל: Stale Matee. מתוך תערוכת Cut the Conflict 2013.

מימין: 'USA-Cuba', 'India-Pakistan', 'India-Pkistan' 'Paper Collage
משמאל: Stale Matee. מתוך תערוכת Cut the Conflict 2013.

העבודה 'Cut in the Middle' מורכבת משני חיתוכי נייר בצורת אקדחים, צמודים זה לזה ויוצרים חלל נגטיבי בצורת אדם, הלכוד ביניהם. את האקדחים בר חתך מכתבים קליגרפיים בעברית ובערבית. עבודה נוספת המשלבת טקסטים בשתי השפות היא 'Make The Right Choice' המשלבת טקסטים מהעיתון הלבנוני An-Nahar ועיתון 'הארץ' הישראלי. בר מספר שבמהלך העבודה על התערוכה, החל להבחין בדמיון בין החומרים ממדינות הקונפליקט. טורי העיתונים של שתי המדינות העוינות זו לזו משתלבים יחדיו בהרמוניה, מופרדים רק בצללית שחורה של אקדח.

משמאל:'Cut in the Middle Israel-Palestine' מימין: Make The Right Choice' 2013'

משמאל:'Cut in the Middle Israel-Palestine' מימין: Make The Right Choice' 2013'

במלאכתו האלגנטית של בר מושקעת מחשבה רבה, אך התוצאה הסופית מצליחה להראות נטולת מאמץ, אינטליגנטית ופשוטה. זאת הודות למינימליזם העשיר ולשימוש בחלל הנגטיבי כהזדמנות להציג נקודת מבט נוספת, תובנה חדשה. כאילו המעצב אומר למתבונן/ת שהפרספקטיבות הנוספות אותן הוא מציע היו קיימות שם לפני כן, פשוט נדרש מבט נוסף על מנת לראות את התמונה המלאה.   

כל התמונות בכתבה צולמו ע"י ספיר בן צבי.
Bittersweet / Noma Bar
Noma bar, Michael Bierut
New York, Thames & Hudson
2017

בספריית המכון הטכנולוגי חולון
766:659.12(42) BAR

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *