לפוצץ את הפקולטה לעיצוב

המרצה הוותיק ביותר, שכיהן בכל התפקידים האפשריים, ראש בית הספר לעיצוב, ראש מחלקות תואר ראשון ותואר שני, כאן ואף בבצלאל, יזם, הקים ועזר בהקמת מחלקות, אהב ושנא את המקום, הגיע למסקנה שיש לפוצץ את הפקולטה ולבנות במקומה משהו אחר.

ד"ר ויקטור פרוסטיג

לפני שמישהו ניגש לסדנה להכין פצצה, ומנגד לפני שממהרים להעמידני לדין… זו מטפורה. לא את הבניין צריך לפוצץ, אלא את מהות העיצוב כפי שהיא מקובלת בפקולטה. "העיצוב במאה ה-21 אינו העיצוב של המאה ה-20": סיסמה שאינה תופסת בפקולטה לעיצוב. השינוי הרדיקלי בהבנת מהות העיצוב כמו פסח על הפקולטה הממשיכה להתנהל כפי שהתנהלה במהלך עשרות השנים האחרונות. יותר מכך, נראה שהפקולטה נמצאת בשיאה, הכל מתנהל ומתבצע כפי שלא היה מעולם. אני מסיר את כובעי בפני מנהלי הפקולטה. אך, "ינשוף מינרבה" – את ההווה ניתן להבין רק לאחר שהיה להיסטורי, ההווה של הפקולטה הנו כבר היסטורי, ומי שמבין בהיסטוריה יודע שאחרי השיא מגיעה החכמה, התובנה, המהפכה.

D9T armored bulldozers | Zachi Evenor

D9T armored bulldozers | Zachi Evenor

למה ל"פוצץ"? אנסה לענות על שאלה זו ברצינות.

התבקשתי לכתוב ב"כולעיצוב" ולענות לשאלה כיצד השתנתה הוראת העיצוב במהלך שנות עבודתי בפקולטה. התשובה לבקשה היא קצרה – אין שינוי. דורות של מנחיי פרוייקטים וגם תלמידיהם המלמדים היום, אינם מלמדים באופן שונה מהדרך שבה למדו הם עצמם. האם זה טוב או רע? זה טוב ורע וקשה.

הטוב – מהות לימודי העיצוב המבוססת על התנסות ויצירה נותרה כפי שהייתה וממשיכה בדרכה, דרך לימוד השונה מזו האוניברסיטאית. הדרך האוניברסיטאית מבוססת על מזיגת ידע לראשיהם של הסטודנטים ופליטה של הידע במבחן סוף קורס. שיטת ההתנסות והיצירה, לעומת זאת, מצריכה הפנמה של הידע, הבנת משמעותו ומגיעה לידי ביטוי בניסיון ליישמו במציאות, תוך יצירת הצעה למציאות שונה מזו שהתקיימה עד כה. שיטת לימוד זו זוכה בימינו להערכה הולכת וגדלה ומחלחלת לפקולטות אוניברסיטאיות אחרות ונלמדת כ"חשיבה עיצובית" כ"פרו-אקטיבית" וכיסוד ליזמות טכנולוגית, חברתית ועסקית. מבחינה זו לימודי העיצוב זוכים לעדנה כפי שלא הייתה להם בכל העת המודרנית והפוסטמודרנית והופכים למתווה דרך ללימוד ויצירה. זה הטוב.

הרע – לימודי עיצוב המוגדרים כדרך ביטוי חזותית אינם יכולים לבטא את מלוא הפוטנציאל של ההבנות המחודשות של העיצוב. בידוד החוש החזותי כעומד בפני עצמו וככזה מכתיב את יסודות העיצוב הינו מעשה שלא תואם את החוויה וההתנהלות האנושית שהינה הוליסטית, מורכבת, דינמית, לא רציונלית בהכרח, וכוללת את כל החושים, כל הזיכרונות וכל התשוקות האנושיות. מדובר בעיצוב החוויה האנושית, עיצוב דרכי וסגנונות חיים, עיצוב מתוך ערכים שונים, משונים ומשתנים. עיצוב שאינו עוסק באובייקטים, חללים ותקשורת חזותית כעומדים בפני עצמם.

כולנו מכירים כבר את המושג UX, התנסות המשתמש, מושג המסיט את מרכז העניין של העיצוב. העיצוב עובר מעיסוק בחללים, תקשורת ואובייקטים לעיסוק בעיצובן של חוויות, התנסויות, דרכי וסגנונות חיים. UX הינו הקריטריון, השיקול המרכזי, והמטרה של מעשה העיצוב. ההתנסות הכוללת של האדם באשר הוא  עומדת במרכז העיצוב. למדנו גם שאנשים אינם צורכים אובייקטים, אלא חוויות, התנסויות. האובייקטים הם אמצעים ליצירת התנסויות ולא מטרה. זהו שינוי רדיקלי בהבנת העיצוב. כיצד מעצבים חוויה, התנהגות, התנהלות של משתמשים? המתודולוגיה של עיצוב אובייקטים לא תעזור לנו, כי גם התוצרים שלנו משתנים. הם הופכים לעיצוב של התרחשויות, הצגה של תהליכי התנסות וחיים.

לדוגמה, כיצד תראה הגשה של עיצוב בית? מרכז ההגשה לא יהיה תכנית בניין, אלא תוכנו כבית, תיאור מהלכי החיים, ההתעצבות המשותפת של המקום ודייריו לאורך זמנים ואירועים שונים. אנו מעצבים את חייהם של בני אדם, אך אם תפתחו חוברת לארכיטקטורה תראו צילומים ללא אנשים, רק חללים ריקים שצולמו לפני שיגיעו האנשים ויקלקלו את הקומפוזיציה. איננו צריכים לעצב חללים, אלא מקומות, ומקומות נוצרים מתוך החיות שבהם.

הקשה – כמה שאלות קשות עולות מהשינוי בהבנת מטרת העיצוב:

  1.   האם היעדרות כמעט מוחלטת של קורסים מרכזיים העוסקים בהבנת בני אדם, כיחידים וכקהילות, בחקירת המוטיבציות שלהם, בצרכים, ברצונות ובמאוויים שלהם אינה פוגעת בהכשרה של מעצבים לתפקידיהם היום?
  1.   האם לאור השינויים בהבנת העיצוב אין המתודולוגיה של עיצוב תהליכים המשולבים באובייקטים דינמיים צריכה להיות במרכז הלימוד והעשייה של מעצבים?
  1.   האם חלוקת הפקולטה למחלקות על פי האובייקט המעוצב, חלל, תקשורת ואובייקט רלוונטית היום?

אלה שאלות שהתשובות להן משמעותן מהפכה. מהפכה המעלה ספקות לגבי מה הם יסודות העיצוב שצריך ללמד בשנה א'. כיצד יש לבנות את ההתמחויות והמסלולים של הפקולטה לעיצוב ומעל לכל השאלה לאיזו מציאות מכשירה הפקולטה לעיצוב את בוגריה?

סיכום לא מסכם – אינני מתיימר להציג כאן משנה סדורה והמקיפה, ניסיתי להציג כאן את קצה הקרחון, אם הצלחתי לגרום לקורא לפקפק בקיים ולחשוב על עיצוב עתיד אפשרי מה טוב. המשך הדברים אולי יבוא ב"לפוצץ את הפקולטה לעיצוב 2, 3, …בום", ומי שירצה תמונה קצת יותר מסודרת ומעמיקה יוכל להצטרף לקורסים שאני אעביר בסמסטר קיץ: קורס "עיצוב העיצוב" שהינו קורס הרצאות על משמעויות והשתנות העיצוב בעבר ולקראת עתידים אפשריים. ובקורס עיצוב "עיצוב מעבר למופע" העוסק בעיצוב תהליכים, התרחשויות, ומתרגל את המתודות הנחוצות לשם כך.

אסיים בציטוט מתוך אתר KISD, בית הספר הבין לאומי לעיצוב בקלן, גרמניה: "עד שתמצא את כל התשובות, הם ישנו את השאלות"…

KISD

KISD

אהבתי.

 

 

1 Comment

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *