מגזין 'דד-ליין' – ראיון עם שימי דביר


Deprecated: Function create_function() is deprecated in /home/hitacil/public_html/wp-content/plugins/wp-spamshield/wp-spamshield.php on line 2033

על 'דד-ליין', מגזין עיצוב אינטרנטי המוקדש כולו לקידום סטודנטים לעיצוב, כבר שמעתם? אם לא, מומלץ להכיר. אז מה זה בעצם 'דד-ליין' ומה קורה איתו בימים אלו, איך הכל התחיל ומה הטיפים של שימי דביר, מקים המגזין, אליכם הסטודנטים? כתבת ראיון רלוונטית במיוחד ומעוררת השראה, ואם כל זה לא מספיק- גם הזמנה לתערוכה.

טל שאולי, תקשורת חזותית

מגזין העיצוב האינטרנטי 'דדליין', שהוקם לפני כשנה וחצי בלבד, הולך וצובר תאוצה בקצב מהיר. תוכן המגזין מוקדש לסטודנטים/יות לעיצוב מכל המחלקות ומכל המוסדות, ומטרת העל שלו היא לפרגן למעצבים במהלך לימודיהם ולהפיץ את עבודותיהם. מי שאחראי על הדבר הנפלא הזה הוא שימי דביר, בן 27 מנתניה, תלמיד שנה ד' במחלקה לתקשורת חזותית במכון הטכנולוגי חולון. את שימי הכרתי לראשונה ממש לאחרונה, כששלחתי פנייה למגזין שלו דרך המייל, עם קישור לעבודה שלי שהתגאתי בה במיוחד (כמו ש'דדליין' מעודדים סטודנטים לעשות באינסטגרם ובפייסבוק). לשמחתי, שימי בחר לפרסם את העבודה וכך יצא לנו לשוחח. נוכחתי לדעת שמאחורי המגזין המעניין הזה עומד בחור שאפתן וחדור מטרה, שיש הרבה מה ללמוד ממנו. היה לי ברור שיש לי הרבה מה לשאול, אז החלטנו לקיים ולפרסם ראיון כך שגם קוראות/י 'כולעיצוב' יידעו על הפלטפורמה החדשה והרלוונטית הזו!

שימי דביר

ישר ולעניין: מה זה 'דדליין'?

"'דדליין' הוא מגזין עיצוב שהקמתי לפני כשנה וחצי כדי לספק פלטפורמה לחשיפה וקידום סטודנטים לעיצוב. התחלתי מהקמת אתר אינטרנט עם תוכן וכתבות. בהמשך הקמתי עמוד אינסטגרם ועמוד פייסבוק. אנחנו מפרסמים תוכן של סטודנטים/יות לעיצוב מכל המכללות והמחלקות: עיצוב אופנה, פנים, תעשייתי, חזותי, הכל. הקמתי את 'דדליין' מתוך אמונה שיש דברים מדהימים שקורים באקדמיה שלא מקבלים מספיק חשיפה. יש מספיק תוכן מעניין בעשייה סטודנטיאלית בשביל מגזין שלם, והחלטתי שזה יהיה המיקוד שלי".

הרעיון עצמו הגיע לפני שנה וחצי, כשהיית באמצע שנה ב' בלימודים. אתה יודע לומר מה הניע את הרעיון? איך החלטת לקום ולעשות מעשה?

"באותה תקופה היה באזז רציני על בלוגים. התעניינתי והחלטתי להקים בלוג משלי. בהתחלה זה היה גנרי, לא ידעתי על מה לכתוב. חשבתי לפתוח בלוג שמבקר עבודות עיצוב, אבל קטונתי, הייתי רק סטודנט בשנה ב' ולא רציתי להתיימר להיות משהו שאני לא. אז ניגשתי לזה מזווית אחרת. הסתכלתי מסביב וחקרתי, ראיתי מה קיים בארץ ומה לא. ראיתי שאין כמעט נגיעה בסטודנטים, בקושי מסקרים אותם, רק אם זה ממש מיוחד. ככה הגעתי לקונספט פשוט, נישתי וממוקד, שמתעלם מהשאר ומקדם נטו סטודנטים. בתור סטודנט בעצמי, הסתכלתי על הסביבה המיידית שלי ולא הייתי מרוצה. אני בטוח שזו תחושה שמרבית הסטודנטים חולקים, אז אמרתי לעצמי: תקום ותשנה את זה. לא קיימת פלטפורמה שמתמקדת בסטודנטים בלבד, אז בעצם יש לי משבצת פנויה שאני יכול להכנס אליה".

לוגו מגזין 'דד-ליין', בעיצובו של שימי דביר. מבוסס על הפונט אקספירמנטה שעודד עזר תרם למגזין

איך מתחילים להרים פרויקט כזה? ספר קצת על השלבים השונים שהמגזין עבר מרגע ההחלטה ועד היום.

"ברגע שהרעיון התגבש אצלי ניסחתי לעצמי בראש מעין מניפסט: מי אני, מה המטרות שלי, מה אני רוצה להשיג. בשלב הבא ניסחתי פוסט בקבוצת הפייסבוק של המחלקה שלנו ("מזיזים לחזותית את התחת", למי שעוד לא הצטרף/ה), ופרסמתי קול קורא. המון אנשים הראו התעניינות וכתבו. התקשרתי אליהם אחד אחד וגייסתי צוות ראשוני. שמונה מאיתנו נפגשנו לפגישת צוות ראשונה. בשלב זה הכל היה תיאורטי בלבד, וזה היה האתגר המרכזי. חברי הצוות היו איתי לאורך כל הדרך, העבודה שלהם הייתה בהתנדבות ועל חשבון זמנם הפנוי בחופשת הקיץ. הם עזרו לי לתכנן מתווה מסוים להמשך הפעילות. הרבה מזה בסוף לא יצא לפועל כי דברים מתגלגלים וזזים, זה תהליך מאוד דינאמי וצריך ללמוד תוך כדי תנועה, אבל הגענו לקו הסיום. הצוות עזר לי להסגר על מבנה האתר ואפילו על שם המגזין- אחת מחברות הצוות הבריקה עם השם הזה באחת הישיבות".

אחרי התחלה מוצלחת, היו כמה חודשים שהבלוג לא היה פעיל.

"נכון. שנה ג' הייתה שנה מאוד אינטנסיבית עם מרצים שדרשו המון. לא היה לי זמן למגזין, זה היה ממש לחוץ. אז היתה שנה של הקפאה והצוות התפרק. כשהגעתי לחופשת הקיץ בין שנה ג' לשנה ד', עמדתי בצומת דרכים – לסגור את המגזין או להחזיר אותו לחיים. החלטתי שאני לא מוותר ומצאתי דרכים די יצירתיות להרים את הבלוג באוויר לגמרי לבד. חופשת הקיץ זה זמן נהדר לפרויקטים. נכון, זה גם כיף לטוס לחו"ל, לראות חברים, וגם נטפליקס זה חשוב אבל בסופו של דבר הקיץ זה הזמן לקדם פרויקטים אישיים. אני תמיד אומר לסטודנטים מסביבי: "תרימו דברים לאוויר, תעיפו את העולם, תראו מה אתם יכולים לעשות, זה הזמן!"

איך הרמת את המגזין מחדש?

"נעזרתי בסביבה הקרובה: בכיתה, בשכבה, במכון. זה היה מאד מתסכל בהתחלה כי כיוונתי להיות מגזין עיצוב שעוסק בסטודנטים לעיצוב מכל המכללות, ורוב הכתבות היו על HIT. זה היה בעייתי, אבל לאט לאט הצוות נהיה יותר מגוון והתחיל להיווצר איזון מסוים. את העורכת שלי, סטודנטית לעיצוב פנים משנקר בשם קרן אמר שחף, פגשתי לגמרי במקרה. היא העורכת הראשית, אחראית על התוכן וגם העורכת הלשונית של המגזין. קרן עזרה לי לקחת את התוכן הכתוב של המגזין כמה צעדים קדימה. מאז הדברים התגלגלו, הייתה היענות והקמנו שוב צוות, עוד משרות אוישו, גדלנו, דברים קרו, לאט לאט. אני עצמי השתפרתי גם בניהול צוות וידעתי יותר מה לעשות ואיך להמנע מטעויות שעשיתי בעבר".

מיתוג תחרות האיור, בעיצובו של שימי דביר

ואם המגזין לא מספיק, מתוכננת גם תחרות איור גדולה שיזמת עבור סטודנטים לעיצוב. איך הרעיון הזה התגלגל?

"בשנה ג' התקבלתי לפרויקט מיוחד של חברת WACOM העולמית, במסגרתו הקמנו סטארטאפ עבור החברה. השתתפנו בתחרות מכללות ארצית וזכינו. הבנתי שיש לי כאן הזדמנות ממש גדולה, ומספר ימים לאחר מכן יצרתי קשר עם נציגי WACOM בארץ והצעתי להם שיתוף פעולה. אמרתי ששווה לי לנסות, מקסימום יגידו לא. לשמחתי הם הסכימו. באותה תקופה רוב העבודות שהיינו מפרסמים באינסטגרם היו איורים, וידענו ששיש רמה מאוד גבוהה של איור בקרב סטודנטים לעיצוב. משם הגיע הרעיון לתחרות. ביחד עם WACOM יזמנו תחרות איור בנושא המושג 'דדליין'. המשתתפים קיבלו חודש להרשם ולהגיב למושג בטכניקה חופשית. 20 סטודנטים וסטודנטיות עלו לשלב הבא, בהצבעת הקהל. האיורים שלהם יודפסו על חצי גיליון במימון WACOM, והם יוצגו בתערוכה חגיגית שנקיים בקרוב".

לקריאה נוספת: לינק לכתבה שהמכון עשה על הפרויקט של WACOM בו זכה צוות הסטודנטים מהמכון

מה מטרת התחרות?

"להפיץ ולקדם לשלב הבא את הרמה המדהימה של עבודות הסטודנטים. עכשיו, אחרי ש-53 אנשים שלחו איורים, אני אומר לעצמי, "וואלה אני גאה להיות סטודנט". אני גאה להיות איתם באותו סטטוס, תראו איזה דברים מדהימים הם ואנחנו עושים. זה משהו שממש כיף לראות, ואין ספק שזה נותן לי רוח בסירת המפרש שלי שנקראת מגזין 'דדליין'".

איור של יובל פארמן המשתתפת בתחרות

מי יהיו השופטים המכובדים?

"הגישה הייתה לחלום על הגדול ביותר, מקסימום יגידו לנו לא. פנינו לשופטים הכי מדהימים שהצלחנו לחשוב עליהם. פה ושם לא ענו, או הגיבו בשלילה, אבל הרבה התעניינו ולא חשבו פעמיים. חלק מהשופטים גם מלמדים במכללות, אז יש להם אג'נדה כמו שלנו – לתמוך בסטודנטים. בשביל זה הם מלמדים. אלו אנשים שהייתי בשוק שאני בכלל מתכתב איתם במיילים. כולנו גדלנו עליהם, וגם אני אישית עוקב אחריהם באינסטגרם. הם מוכרים גם למי שלא בא מהתחום. לאט לאט התחרות צברה תאוצה וגדלה לממדים שלא דמיינו, וזה כיף, במיוחד שזו פעם ראשונה שאנחנו מארגנים דבר כזה".

איור של סרגי איסקוב המשתתף בתחרות

נשמעת גישה מצוינת- לנסות ללכת על הגדול ביותר ומקסימום לקבל לא.

"זה משפט שעודד עזר אמר לי. עודד הוא מרצה פה במכון שלימד אותי בשנה א' ומאז אני בקשר רציף איתו. כיום הוא נותן החסות של המגזין והוא כמו מנטור בשבילי כי הוא כיוון אותי, תמך ועורר בי השראה כמה וכמה פעמים במהלך השנים. בשנה א' הוא אמר לי: "תחשוב בגדול. ועכשיו תחשוב גדול יותר". וזו באמת מנטרה שאני לוקח איתי מאז ועד היום".

תחרות האיור היא התוצר הראשון של המגזין. מה השאיפות לעתיד?

"היום אנחנו מתחילים מהבסיס- עוסקים רק בסטודנטים לעיצוב. זה אילוץ, כי אין לנו כוח אדם. אבל בהמשך אני אשמח שנתרחב גם למחלקות האמנות. בשביל זה צריך לבנות תשתית ושיהיה לנו נציג/ה בכל מקום. יש המון טוב באקדמיה והוא לא מספיק מסוקר, לא מספיק יודעים עליו ומכירים אותו. השאיפה הגדולה היא שמגזין 'דדליין' יהווה את המקום הזה בו כל מי שרוצה לראות מה קורה באקדמיה יוכל להכנס אליו ולראות תוצרים, ומעבר לזה – לראות סטודנטים, לראות איזה אנשים מעניינים עומדים מאחורי התוצרים האלה, לשמוע את קולם ולהגיע אליהם".

איור של עידן מרינברג המשתתף בתחרות

מה הם כמה מהדברים הכי חשובים שלמדת במהלך העבודה על 'דדליין'?

"כאמור, התחלתי את המגזין עם צוות סטודנטים מדהימים מ-HIT שכמעט כולם היו ממחלקת חזותית שנה ג' וד', ועשיתי איתם כל טעות אפשרית. לא ידעתי לנהל צוות. בסופו של דבר לא הצלחנו להחזיק מעמד, הצוות התפרק והמשכתי לבד. עשיתי המון טעויות מאוד בסיסיות בניהול מגזין, כתבות, איך ומה עושים. גיליתי שטעויות וכשלונות זה דבר נהדר – כי למדתי המון. למדתי על איך לנהל בכלל ואיך לנהל מגזין בפרט, על מה זה יזמות. עד לפני חצי שנה לא ידעתי לקרוא לעצמי יזם. לאחרונה הבנתי שאני יזם, שיש לי שאיפות גדולות, אני רוצה לעשות דברים, להשפיע ובעיקר לתרום לסביבה שלי. המגזין נתן לי המון קשרים עם אנשים מאוד מעניינים, ואפשר לי להחשף לסטודנטים מכל המחלקות, לדבר עם מרצים ועם גופים שונים. נכנסתי עמוק לתוך המדיות, האינסטגרם, הפייסבוק. למדתי על העולם המדהים של תחום השיווק, פרסום, יחצנות, והבנתי איך אמן ומעצב צריך ויכול לקדם את עצמו".

עמוד האינסטגרם של מגזין 'דד-ליין'

איזה טיפ היית נותן לסטודנטים עם פוטנציאל יזמות?

"הטיפ שלי הוא לא לחכות – תמיד אפשר לעשות. בכל מקרה – תלמדו מזה. תתחילו מהדברים הקטנים ביותר. אני בעצמי מאוד מקדם ומברך יזמות במקביל ללימודים, כי אפשר לצאת מהתואר עם עוד משהו ביד, עם עוד כלים שיעשירו ויתנו לכם איזשהו ערך מוסף בחוץ. בסוף אנחנו עושים את התואר כדי לקבל כלים, והרבה מהם אנחנו מקבלים בשלב מוקדם. לא חייבים לחכות 4 שנים בשביל לעשות איתם משהו. כל אחד יכול לראות מה בוער בו ולהסתכל סביב, יש עדיין דברים שלא נעשו. כל אחד יכול לתת זווית מיוחדת ולתרום באופן שלו".

אז בעצם- אם יש לך רעיון, אפילו הכי קטן, תעשה אותו.

"כן ולא. לעשות, אבל לחקור לפני זה. היו לי הרבה רעיונות שאמרתי "וואו איזה רעיון, אני הולך לשנות את העולם", טיפה חקרתי – והבנתי שזה קיים כבר. זה צריך להיות משהו שטבוע בך עמוק ובוער בך. במיוחד אם זה נעשה במקביל ללימודים, שהם אינטנסיביים בפני עצמם. אני יכול להגיד לך שיש לי ימים ממש קשים, אבל עצם זה שהמגזין קיים עושה לי חשק לקום בבוקר, כי הכנסתי משמעות לחיים שלי".

אבל אפשר גם לחשוב על רעיון קיים ולתת לו פרשנות חדשה, מזווית שונה ואישית.

"לגמרי, זה גם לגיטימי. בסוף הרבה דברים בעולם הם בעצם נגזרת אחד של השני, אותו רעיון עשוי קצת אחרת,  פונה לקהל יעד שונה. אנחנו אנשים יצירתיים שיודעים לחשוב ולפעול, בלחיצת כפתור אחת אפשר להקים עמוד פייסבוק, אינסטגרם, יוטיוב- אז יש לנו את הכלים ויש לנו את הכוח".

__________


אתר מגזין 'דד-ליין'

איזה עוד כלים או תובנות עזרו לך התקדם?

"גיליתי שיש מספיק אנשים טובים באמצע הדרך כדי לעזור. רק צריך להעז, אין מה להפסיד. כשהתחלתי את המגזין קיבלתי עזרה מכל כך הרבה אנשים נחמדים שפניתי אליהם, גם ממרצים. לכל אחד יש מרצה שהוא מסתדר איתו, אנשים שהוא מכיר ושיצא לו להכיר. שלחתי והתייעצתי המון. עולה תחושה של חוסר נעימות, אבל אמרתי…רגע. אני עושה משהו שאני לא מקבל ממנו כסף, ואני עושה אותו למטרה טובה – לתרום, לעזור, לפתח. אם אתה עושה משהו מתוך אמונה ותשוקה, ואתה באמת חושב שאתה עושה משהו טוב, אז אתה לא מציק לאנשים, הם שמחים לקחת בזה חלק".

מתוך האינסטגרם של מגזין 'דד-ליין'

אתה למעשה יזם צעיר. מה מכניס בך את רוח היזמות? מאיפה אתה חושב שמגיעה האמונה והיכולת?

"שמתי לב חסר מסוים והבנתי שאני יכול להשאב לוואקום הזה. מצאתי שליחות. זה דבר גדול ממני בהרבה, ענק, אני כלי קיבול לדבר הזה. אני יודע שעם הפעולות שלי בעתיד אני אוכל לתרום לרמת העיצוב של הסטודנטים שבסוף תתרום לרמת העיצוב בארץ. יזמות בעיני זה משהו שטבוע בך. זה תמיד הגיע ממקום מאוד אינטואיטיבי, עשיתי משהו פשוט כי הרגשתי שזה צריך לקרות, שבעתיד אולי זה יוכל לבוא לטובתי ובאמת כך היה. בהתחלה לא ידעתי למה אני עושה, פשוט עשיתי. כיום רק לאחר שיצאתי מה"ארון היזמי" הצלחתי להבין".

ובכל זאת, למי שמגיע בלי הכלים, איך אפשר לרכוש אותם?

"פשוט לצבור אותם תוך כדי תנועה ולהיעזר בסביבה. אנחנו נמצאים בסביבה יצירתית מאוד, בחממת עיצוב, עם המון אנשים יצירתיים ומוכנים לעזור. אף אחד לא באמת מתחיל עם הרבה. צריך ללמוד לא להתבייש, כי אם מתביישים לא משיגים כלום. מי שלא מוכן לעזור, בסדר, לא קרה כלום, הלאה. יהיו מספיק שכן יהיו מוכנים ויעזרו בשמחה ויקדמו. באופן אישי אני גם אשמח לעזור לסטודנטים שירצו להתחיל פרויקטים אישיים ולספק להם עזרה ותמיכה מהידע והניסיון שצברתי, תרגישו חופשי לפנות אליי".

אני מניחה שזו גם ההבנה שזו פעם ראשונה שאתה עושה דברים, ולא בטוח שהם יצאו טוב על ההתחלה. תטעה, תיפול, ואז תקום.

"בדיוק, זה בדיוק מה שאמרתי בהתחלה, כישלון זה דבר מבורך. צריך להבין ולהגדיר את הדבר הזה שוב.

כישלון זו כביכול מילה קשה, אבל זה לא דבר כזה נורא. בסוף לומדים מזה. סטודנטים חייבים גם להבין שבזמן התואר הם נמצאים בחלון הזדמנויות נדיר שהם חייבים לנצל. התואר זה הזמן החשוב ביותר  לכשלונות.

אחרי התואר כל טעות יכולה לעלות ביוקר, גם במקום העבודה וגם בחיים האישיים כשיש ילדים וצריך לשלם משכנתא".

סמל מגזין 'דד-ליין'

תודה רבה שימי, והמון בהצלחה! היה מאוד מעניין לדבר אתך ואני בטוחה שעוד נשמע רבות ממך ומהמגזין.

בקרוב דדליין יעדכנו תאריך ומיקום מדוייקים לתחרות האיור, הישארו מעודכנים בעמוד הפייסבוק והאינסטגרם שלהם לפרטים נוספים.

בלי קשר לתחרות, מומלץ ואף רצוי להכנס לאתר המגזין ולקרוא תכנים, לשלוח עבודות בכל מדיה שהיא – דרך המייל (truedeadline@gmail.com) , האינסטגרם (deadlineblog) או הפייסבוק.

אתם מוזמנים לפנות גם אם יש כתבה שתרצו לכתוב עבור המגזין, ולהציע רעיונות שהייתם רוצים לממש.

בואו להכיר את הסביבה שלכם, את שאר הסטודנטים לעיצוב, לקבל ולתת השראה וכמובן- לקדם את העבודות שלכם.

ליצירת קשר: טל שאולי

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *