מה קורה כשישראלי מקבל כוחות על?

חגגנו שני אירועים לאחרונה, יום העצמאות ה- 69 למדינת ישראל ויום הקומיקס הבינלאומי. התערוכה "כוחות על" המוצגת במוזיאון לקריקטורה ולקומיקס בחולון מחברת בין שני האירועים ומעלה שאלות לגבי זהות ישראלית. עם מי אנו מזדהים יותר, עם גיבור או עם אנטי גיבור?

ניר ויצמן, תקשורת חזותית

התערוכה "כוחות על" מציגה את דמויות גיבורי העל בקומיקס הישראלי, לצד גיבורי על אמריקאים מוכרים, מהופעתו של סופרמן, גיבור העל הראשון בארצות הברית ועד היום. בתערוכה נחשפים הצופים לניסיונות של אמנים שונים לענות על השאלה – מי הוא גיבור העל הישראלי. מהמוצגים בתערוכה ניתן להבין שהתשובה מורכבת, כאשר חלק מהדמויות זכו להצלחה וחלקם נכשלו. לצידם, מוצגים גם קטעי קומיקס שונים, אשר משתמשים בגיבורי על וכוחות על, על מנת להעביר מסרים שונים.

כשאורי פינק מחפש אחר הסופרמן הישראלי. "סופרמן הישראלי", מעריב סופשבוע, 2000

כאשר מדברים על ניסיונות לייצר גיבור על ישראלי, המאייר הכי מזוהה הוא אורי פינק, המוכר בעיקר בזכות הקומיקס 'זבנג'. פינק, אשר מגיל קטן קרא קומיקס גיבורי על האמריקאי, התעסק במשך שנים בניסיון לייצר גיבורי על ישראלים. עוד בגיל 15 צייר את החוברת הראשונה של 'סברמן', הגיבור על הישראלי הראשון, אשר מושפע מקומיקס אמריקאי. אך בסופו של דבר, הגיבור שהצליח להתפרסם יותר הוא 'סופר שלומפר' שפינק התחיל לצייר בתחילת שנות ה-90. 'סופר שלומפר', כפי שניתן להבין משמו, הוא לא דמות הגיבור כפי שמצטייר בדמיוננו, אלא אנטי גיבור, גיבור אשר אין לו תכונות או מראה של גיבור רגיל. האם האנטי גיבור הוא הדמות שאנחנו הישראלים מזדהים איתו יותר?

גם הברווז המפורסם הפך לגיבור על. מתוך "הברווזמן" בתוך 'הברווז' מאת דודו גבע. הקיבוץ המאוחד – ספרי סימן קריאה. 1994

אם כבר מדברים על אנטי גיבור, אי אפשר שלא להזכיר את דודו גבע, אשר דמויותיו מתאפיינים בתכונות של אנטי גיבורים. בשנות ה-70 וה-80 בישראל הייתה התעוררות מסיפורי גבורה, בעקבות האירועים שהיו בארץ באותם שנים. גבע הציג גישה אחרת ממה שהיה מקובל עד אז והחליט לעסוק בעיקר בתכנים הקשורים לאדם הפשוט ולחיי היומיום. גבע הציב מראה לחברה הישראלית, וטען שאנחנו לא באמת גיבורים, אלא אנחנו צריכים להתמודד מול הביורוקרטיה, לדאוג למשפחה ולפרנסה. הוא הפך את הברווז מפורסם שלו לגיבור על, שבסופו של דבר נאלץ לחפש עבודה בבנק.

למה הישראלים פחות מתחברים לגיבורי על. מתוך 'נגיד ש…באבא בתנ״ך' מאת שי צ'רקה. מודן הוצאה לאור. 2005

עוד מציגים בתערוכה אמני קומיקס אשר השתמשו בגיבורים ובכוחות כדי להעביר מסרים ותחושות. כאשר גיבורי העל האמריקאים עברו מהקומיקס לטלוויזיה ולקולנוע, והפכו פופולריים, השימוש בהם הפך כלי להעברת מסרים. כל גיבור כזה מגיע יחד עם המטען התרבותי שלו, ולכן הכנסת גיבורי על לסיטואציות יומיות, מאפשר הקצנה של הסיטואציה, והדגשת המסר.

אסף חנוכה מחזק את הניגודיות בין דמויות גיבורי העל לבין החיי היומיום בישראל: "גדלתי על כל הפאתוס הזה של גיבורי על וקרבות בשמים, אבל בסך הכול אני חי חיים מאוד ארציים ופשוטים ומצייר את עצמי ואת המקום שאני נמצא בו, כשלידי ישנם גיבורי העל. הדרמה לדעתי נוצרת מה העמדה של משהו מאוד יומיומי ליד משהו גדול מהחיים. הוא קצת מאיים עליו, אבל גם נותן לו השראה."

כשילד שלך עצבני. גיא מורד. ידיעות אחרונות – 7 ימים. אוגוסט 2013

בשנים האחרונות, יותר ויותר יוצרים מנסים בעצמם להעניק כוחות על לדמויות ישראליות. הם מכניסים ישראליות ואנושיות לדמויות, ושואלים "מה היה קורה אם אחד מאיתנו היה מקבל כוחות על?" התוצאות מעניינות ומגוונות, חלקן מצחיקות וחלקן טרגיות, ומציגות טיפוסים שונים בחברה הישראלית המגוונת.

גילוי נאות, הכותב הוא מדריך במוזיאון הישראלי לקריקטורה ולקומיקס.

יום הקומיקס בינלאומי, יום שבת, 6.5.17, 10:00-15:00, כניסה בשקל אחד לכבוד האירוע.

כוחות על: גיבורי על כמקור העצמה
אוצר התערוכה: מיכל פז קלפ
עיצוב תערוכה: סטודיו קרן וגולן
המוזיאון הישראלי לקריקטורה ולקומיקס
רח' ויצמן 61, חולון
שעות פתיחה:
ב', ד' 13:00-10:00

ג', ה' 20:00-17:00

שבת 15:00-10:00

א', ו' – המוזיאון סגור

הכניסה בתשלום

כל הצילומים מתוך קטלוג תערוכת "כוחות על: גיבורי על כמקור העצמה", בהוצאת המוזיאון הישראלי לקריקטורה ולקומיקס, 2017.

באדיבות המוזיאון הישראלי לקריקטורה ולקומיקס.

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *