מוזיאון יעקב אגם

שנים ארוכות של ציפייה הגיעו לקיצן עם פתיחתו הרשמית של מוזיאון יעקב אגם בראשון לציון, שמציע תצוגה מרהיבה של צבע, תנועה וחדשנות. עוזי כהן ביקר והתרשם מהחלל הייחודי ומיצירתו רבת השנים של אחד האמנים הישראלים הידועים בעולם.

עוזי כהן, תקשורת חזותית

את מוזיאון יעקב אגם הממוקם במערב ראשל"צ אני מכיר כבר שנים רבות. בימי השירות הצבאי, בדרכי לתחנת האוטובוס הממוקמת מולו, נהניתי לצפות מידי יום בבניית המבנה הייחודי הולכת ומתקדמת בין תלי החול. לצד הפיגומים הוצב שלט גדול שבישר על פתיחתו של המוזיאון בתחילת שנת 2012. השנים חלפו להן, אני כבר השתחררתי מזמן, ואת דיונות החול החליפו כבישים ושכונות מגורים. רק מבנה המוזיאון נותר עומד כפיל לבן בין עשרות גושי הבטון המיתמרים סביב. בתחילת החודש, כמעט עשרים שנה (!) מאז הונחה אבן הפינה, "מוזיאון יעקב אגם לאמנות" (YAMA) נפתח סוף סוף למבקרים בטקס מיוחד, בנוכחותו של אגם עצמו ואורחים רבים נוספים.

"תמונה. קסם", יעקב אגם. אחת מיצירותיו הראשונות של אגם בסגנון הקינטי.

"תמונה. קסם", יעקב אגם. אחת מיצירותיו הראשונות של אגם בסגנון הקינטי.

יעקב אגם, שנודע במחוזותינו בעיקר בזכות כמה מהאיקונות התל-אביביות שיצר כמו מזרקת "מים ואש" שבכיכר דיזינגוף או חזיתו הצבעונית של מלון דן, התפרסם ברחבי העולם כאבי זרם האמנות הקינטית. סוגה זו מבקשת לבחון את היחסים בין תנועה למרחב וזמן (מה שמכונה "המימד הרביעי"), זאת בעזרת מקצבים גיאומטריים, צבעוניות משתנה, אשליות אופטיות ואמצעים אינטראקטיביים. במרוצת השנים זכה אגם להכרה בינלאומית מרשימה: עבודותיו הייחודיות, שלרוב כוללות שימוש בטכנולוגיות ובמערכות ממוחשבות, הוצגו במוזיאונים ותערוכות בכל רחבי העולם. יעקב אגם מציע בסגנונו חוויה רב-חושית, רוויה בצבעים, צורות ולעיתים גם סאונד.  רובד נוסף שהנחה את אגם בעבודותיו ואף עיצב את גישתו האמנותית הוא העולם הקבליסטי והזהות היהודית. אגם, שנולד ב-1928 במושבה ראשון-לציון, גדל והתחנך בבית דתי ובהמשך למד אמנות בבצלאל, בפריז ובציריך. אביו היה רב שעסק בלימודי יהדות וקבלה, ואגם עצמו למד ב״חדר״ בילדותו. גישות חכמת הקבלה על תזזיתיות החיים, על השינויים שקורים בכל זמן ועל יחסי-הגומלין המתקיימים בין הספירות הקבליסטיות, הן הבסיס לתפיסת עולמו הייחודית.

גלריה במוזיאון יעקב אגם. חלק מהיצירות נעות בעצמן ומציגות דימויים משתנים.

את החוויה ה"יעקב-אגמית" הזו אפשר להרגיש עוד בטרם הכניסה למוזיאון. כבר ברחבה ממול המבנה ניצבים עמודי בטון גדולים שממשיכים כל הדרך אל תוך החלל הפנימי, מצופים בחיפויי לוחות אלומיניום צבעוניים. היצירה המונומנטלית הזו נקראת ״עמודי כלילה״, על שם אשתו המנוחה של יעקב אגם. עשרים ותשעת העמודים, המתנשאים לגובה של כשמונה מטרים כל אחד, שוברים את המחיצות בין פנים לחוץ. צורתם הייחודית ושילוב הדפוסים הצבעוניים מאפשרים להנות מיצירה שונה בכל זווית הסתכלות.

חזית המוזיאון ו"עמודי כלילה" שממשיכים גם אל פנים המבנה. עמודי כלילה, תרומת קרן נעמי ומשפחת כדר.

מבנה המוזיאון, שתוכנן על ידי האדריכל דוד נופר, נבנה במיוחד בעבור יצירותיו של אגם וסגנונו האמנותי. קירות המבנה אף הן עשוית כאלמנטים גיאומטריים שלעיתים נדמה כאילו מרחפים בחלל. הגלריה המרכזית בנויה בצורה אליפטית ובקומה מעליה ממוקמת גלריה נוספת ורחבת-ידיים. הלובן שאופף את כל חלקי המוזיאון מדגיש את הססגוניות הכל-כך אופיינית לעבודותיו של אגם. בנוסף, המעברים והמסדרונות נבנו בצורה היקפית מסביב לכל חדר וגלריה, כך שהצופה יכול/ה לנוע סביב היצירות ולבחון כל אחת מהן מאינספור זוויות שונות.

"מחווה לא.ג.", יעקב אגם.

אחת העבודות היותר מרשימות שמוצגות במוזיאון היא ״מחווה לג.ב.״ – מדובר בקיר עצום עליו מונחת היצירה, שחלקה השני מוצג כיום באולם הכניסה של מוזיאון תל-אביב. כמו ברבות מיצירותיו של אגם, כל פרספקטיבה חושפת דימוי אחר: מבט המכוון לצד שמאל יחזה במקצב רווי צורות וצבעים; הטיית המבט ימינה תשנה את התמונה לריבועים שחורים המאורגנים בסדר אחיד. התנועה שאגם מייצר כאן תלויה במיקומו/ה של הצופה, ולא ביצירה עצמה כאובייקט סטטי. לצד העבודה עצומת-המימדים הזו, ממוקמת מיניאטורה זעירה של האבטיפטוס המקורי. מדהים לראות כיצד כל המורכבות והמונומנטליות שביצירה הגדולה מתכווצות לכדי מודל קטנטן, עשוי נייר קרטון. על הקיר שמנגד, תלויה עוד עבודה מעוררת השתאות, ״קסם בתזמור מלא בחלל ובזמן״. מימדי העבודה קטנים יחסית לסטנדרטים של אגם, וגם העובדה שבחר למסגרה יוצאת דופן. מאחוריה תלויים שמונה הדפסי ענק של צילומים דו-מימדיים הלוכדים את שמונה זוויות ראיה שונות. הצופה הנע/ה סביב היצירה הממוסגרת יכול/ה לזהות בקלות את ההתאמה המדויקת להפליא בין ההדפסים התלויים לבין הדימוי המתקבל עם כל תזוזה.

"קסם בתזמור מלא של חלל וזמן", יעקב אגם.

בחלקה הפנימי של הגלריה תלויות עבודות שיוצרו בשיטה ייחודית שאגם עצמו פיתח, המכונה ״אגמוגרפיה״. מדובר בשכבות על גבי שכבות של הדפסים שנחרטו על פרספקט בטכנולוגיה לנטיקולרית. השיטה הזו הופכת את הדימויים השונים להדמייה תלת מימדית המשתנה באופן תדיר. גם כאן, כל נקודת התבוננות שונה יוצרת דימוי אחר. העבודה ״גלקסיה״, הגדולה ביותר שנעשתה בטכניקה האגמוגרפית, מכילה צורות אבסטרקטיות שנעות ללא הרף והופכות למעין הולוגרמה היוצאת מגבולות התמונה הישר אל תוך חלל המוזיאון.

"גלקסיה", יעקב אגם. יצירה בשיטה הלנטיקולרית.

אלמנט התנועה, שמשחק תפקיד מרכזי ביצירתו של אגם, נוצר בחלק מהמקרים באמצעות אינטראקציה פיזית. היצירה ״גל מרובע״, למשל, היא מעין פסל המורכב מצינורות מוזהבים שלהן בסיס דמוי קובייה. כאשר מזיזים צינור אחד, שאר צינורות המתכת יחלו לזוז אף הם כתוצאה מהאנרגיה הקינטית. פעולת המגע תהפוך את האובייקט הדומם לסימפוניה של צורות וצלילים, כשבכל פעם התוצאה המתקבלת תהיה שונה מקודמתה. לצד עבודה זו ממוקמות כמה מעבודותיו המאוחרות של אגם, שעושות שימוש במסכי מגע וסאונד ומעצימות עוד יותר את החוויה האינטראקטיבית.

"גל מרובע", יעקב אגם.

עם העלייה לגלריה בקומה השנייה, מתקבלת נקודת תצפית טובה על עבודת הענק  "PanorAgam", המקיפה את כל החלל הפנימי של המוזיאון. העבודה הזו הוצגה בשנת 1980 כחלק מתערוכת היחיד של יעקב אגם במוזיאון הגוגנהיים בניו-יורק. על מנת לקבל את מלוא החוויה, על הצופה לנוע בין הרמפות והגבהים המשתנים בדרך לקומה השנייה. עבודה אחרת שנוצרה עבור התערוכה בגוגנהיים היא המיצג ״אולם החוויה״: במרכז החדר ניצבים מושבים ריבועיים, כשעל לכל פאה יש צורות ואלמנטים גרפיים שונים. הקהל יכול להזיז את המושבים, לשבת עליהם, להקיף אותם וכך ליצור סידור ייחודי של החלל. גם כאן, כמו במרבית מחללי המוזיאון, הקהל מוזמן להשתמש ברמפות על מנת לצפות ביצירה מזוויות שונות.

״PanorAgam", יעקב אגם. היצירה הובאה ממוזיאון הגוגנהיים בניו-יורק, ומקיפה את כל חלל המבנה. עמודי כלילה, תרומת קרן נעמי ומשפחת כדר.

מעבר לגבולות המוזיאון, חותמו של אגם ניכר היטב במרחב הציבורי. פסליו ניצבים  בערים בכל רחבי העולם, ורבות מיצירותיו תוכננו בשיתוף פעולה עם אדריכלים ומתכנני ערים. בקומה העליונה של המוזיאון אפשר לקבל טעימה קטנה מכמה מהפרויקטים הללו: למשל מודל אדריכלי של מגדלי "נאמן" בתל ברוך ומודל יפיפיה אחר של מלון "דן" התל-אביבי, על חזיתו המעוטרת בפסי הצבע הידועים. ברחבה שמחוץ למוזיאון נמצא הפסל ״3×3״, שעד לא מזמן ניצב במרכז לינקולן שבמנהטן והובא במיוחד לרגל פתיחת המוזיאון. היצירה מורכבת משלושה צינורות אלומיניום המיתמרים לגובה רב ומדמים את להבתו של הסנה הבוער.

מודל אדריכלי של מגדלי נאמן שבצפון ת"א, יעקב אגם.

על אף העושר הרב, ניכר כי המוזיאון עדיין בחיתוליו. בחודשים הקרובים צפויות להיתלות עבודות נוספות רבות, ובעתיד הלא רחוק יתקיימו גם תערוכות מתחלפות. ובכל זאת, עדיין מדובר בהזדמנות נפלאה להכיר מקרוב את עולמו המרתק של אחד האמנים הישראלים המוערכים בעולם. הטכניקות השונות, המניפולציות והשליטה האדירה בחומר, בצבע, באופטיקה ובקינטיקה, יעוררו בכם תהיות רבות על הטכניקה העומדת מאחורי ביצוע היצירות ועל המחשבה המיסטית שבבסיסן.

פסל "3X3", יעקב אגם. הפסל מדמה את להבת הסנה הבוער מהסיפור התנ"כי. השאלה ארוכת טווח, באדיבות ד״ר אברהם כדר.

מוזיאון יעקב אגם לאמנות YAMA
תערוכת הקבע
רחוב מיש״ר 1, קרית הלאום, מערב ראשון לציון

שעות הפעילות:
ימים ב׳,ה׳ 10:00-19:00
ימים ג׳,ד׳ 10:00-16:00
שבת 10:00-14:00
המוזיאון סגור בימי שישי ובימי ראשון.
עלות הכניסה: 30-20 ₪, ילדים עד גיל 5 בכניסה חופשית.

כל התמונות בכתבה צולמו על ידי עוזי כהן.

אתר האינטרנט של המוזיאון

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *