ממקור למקוריות: ואן גוך ויפן


Deprecated: Function create_function() is deprecated in /home/hitacil/public_html/wp-content/plugins/wp-spamshield/wp-spamshield.php on line 2033

כשמזכירים את ואן גוך עולות הרבה אסוציאציות. הדיוקנאות העצמיים, החמניות… אסוציאציה אחת שלא סביר שתעלה לנו היא הקשר של האמן הגדול ליפן ולתרבות היפנית. הספר "Van Gogh and Japan" הוא מחקר עשיר ומרתק שחושף את ההשפעות היפניות באמנותו של הצייר ההולנדי. המלצת קריאה.

יוליה קונוננקו, תקשרות חזותית

כשמזכירים את ואן גוך עולות הרבה אסוציאציות. הדיוקנאות העצמיים, החמניות… אסוציאציה אחת שלא סביר שתעלה היא הקשר של האמן הגדול ליפן ולתרבות היפנית. הספר "Van Gogh and Japan" הוא מחקר עשיר ומרתק שחושף את ההשפעות היפניות באמנותו של הצייר ההולנדי ומשווה בין היצירות שלו ליצירות מהן לקח השראה.

כריכת הספר. ואן גוך ויפן

הקישור הלא מוכר הזה כל כך הפתיע אותי, עד שהרגשתי כאילו גיליתי על רומן סודי שואן גוך ניהל. וינסנט ואן גוך Van Gogh) שנולד בשנת 1853 בעיירה קטנה בהולנד, בוודאי לא תיאר לעצמו שימצא מקור השראה אי שם במזרח הרחוק. לא רק המרחק הפיזי אלא גם התרבותי היה עצום, והתנאים הפוליטיים והכלכליים לא יצרו מפגש קל (בין השאר שנה לאחר הולדתו, הולנד חתמה על הסכם הפסקת סחר עם יפן). ובכל זאת, כנגד כל הסיכויים, כאשר ואן גוך עבר להתגורר בפריז הוא נחשף לאופנה ולאמנות היפנית שהוצגו בגלריות שונות בעיר האורות. האמן הצעיר הוקסם מהסגנון היפני עוד לפני שידע זאת, כשפגש בעבודותיו של האמן הצרפתי רז'מי (Félix Régamey) שצוירו בהשראה יפנית. ואן גוך מעולם לא ביקר ביפן וכל המגע שלו עם התרבות העשירה הזו התמצה בהדפסים שהתגלגלו לרשותו.

מימין: הרישום המקורי The Residence with Plum Trees (Utagawa Hiroshige) הדפס עץ עם צבע. משמאל: העיבוד הסופי של ואן גוך, Flowering Plum Orchard שמן על קנבס, מוזיאון ואן גוך אמסטרדם.

הספר מציג ציורים של ואן גוך שנעשו בטכניקת העתקה מציורים קיימים בתרבות היפנית. בציור הראשון השתמש בטכניקת העתקה בדיו ונייר גריד שמכונה 'טרייסינג'. הגריד עזר לו לשמור על דיוק וקווים אחידים. את התוצאה הסופית ואן גוך צייר עם שמן על קנבס מה שיוצר תחושה די שונה מהמקור. צבעי השמן החזקים נותנים חיים לציור, בעוד שהמקור נוטה לאופי גרפי ורישומי יותר. הבדל נוסף הוא המסגרת עם האותיות היפניות שואן גוך הוסיף, אותה לקח מהדפס יפני אחר.

ואן גוך, גשר בגשם. העתק מהדפס של הירושיגה (Hiroshige) שהפך לציור שמן על קנבס.

את הציור השני ואן גוך הגדיל ומסגר עם כתובות יפניות. הציור השלישי בסדרה דומה בגישת ההעתקה שלו אך מרחיב את הדימויים המועתקים מיצירות יפניות שונות. במקום מסגרת עם אותיות שאפיינה את הציורים הקודמים, כאן ואן גוך יצר רקע של סביבה חיה ואמיתית המשלבת נוף של אגם, במבוקים וחיות. כל האלמנטים האלו לקוחים גם הם ממקורות השראה יפנים שונים, כפי שניתן לראות בניתוח שהחוקרים מציעים. הציורים הללו הם הוכחה גלויה להשפעות היפניות על ציוריו של ואן גוך, ומראים כיצד הוא מתחיל מהעתקה ישירה מהמקור ואט אט הופך את התוצר הסופי לשפה האמנותית הייחודית לו.

התמונות מימין מראות את מקורות ההשראה של ואן גוך, לפני שהתגבשו ליצירה משמאל: Courteasan (after Eisen). שמן על קנבס, מוזיאון ואן גוך אמסטרדם

היכן ניכרת המקוריות, אם היצירות האלו מקורן בהעתקים? במקרה של ואן גוך, הטכניקה הסגנונית שפיתח היא שקנתה לו שם של גאון (אמנם רק לאחר מותו אבל גם זה לא קורה לכולם). את הטכניקה הואן גוכית אפשר לזהות ממרחקים, במיוחד את משיכות המכחול הגסות שמשתלבות ליצירה שלמה אחת. במונחים טכניים הסגנון של ואן גוך הוא שילוב של  אימפרסיוניזם ואקספרסיוניזם. אימפרסיוניזם הוא זרם אמנותי המושפע מריאליזם, אך מדגיש צבע על פני נאמנות למציאות. באקספרסיוניזם יש ביטוי של רגש באמצעות חיבור של צבעים מנוגדים כמו אדום וכחול, צהוב ושחור. ואן גוך יישם את הרעיון האימפרסיוניסטי בצורה קצת שונה, הוא מבטא ריאליזם בעזרת משיכות מכחול ובחירת צבעים מנוגדים זה לזה. זו טכניקה שלכאורה נשמעת פשוטה אבל בקלות אפשר להבחין בין ציור של אמנ/ית מתחיל/ה שמתנסה בה לראשונה לעומת יצירה של ואן גוך, שהיה הממציא שלה ופיתח אותה לרמות שרק הוא יכול היה להגיע אליהן.

ואן גוך, דיוקן עצמי. שמן על קנבס, מוזיאון ואן גוך אמסטרדם. התמונה שמצוירת ברקע היא העתק של הדפס יפני שמופיע מצד שמאל.

זו עובדה ידועה שואן גוך לא זכה בימי חייו להערצה שקיבל לאחר מותו. לא היה לו מוניטין ורבים סירבו למכור את יצירותיו. יוצא דופן בהקשר זה היה סוחר האמנות הפריזאי ז'וליאן טאנגי (Julien François Tanguy), שהיה בעליה של חנות לציוד אמנות ומראשוני הקונים של ואן גוך. טאנגי היה דמות מוכרת בסצנה האמנותית בפריז וזכה לכינוי הכבוד "Pere" שמשמעו בצרפתית 'אבא'. אחת הסיבות שהאמנים העניים חיבבו אותו הייתה שהסכים שישלמו לו בציורים תמורת ציוד אמנות, לו נזקקו כמו אוויר לנשימה. ואן גוך צייר את טאנגי פעמיים, באותה התנוחה אך בטכניקות שונות. בציור הזה בולטים ההדפסים היפנים שמשמשים לו רקע.

ואן גוך, דיוקן של טאנגי (Pere Tangay). שמן על קנבס. ברקע מצויירים הדפסים שונים מתוך האוסף של ואן גוך.

ואן גוך אמנם נטה להשתמש בצבעים חזקים יותר מהמקור היפני, אבל רצה לשמר את אפקט השטיחות שבהם. לשם כך פיתח טכניקה שיוצרת דימוי דו מימדי במקום תחושה של עומק ותלת מימדיות. הציור "זוג אוהבים" היה הניסיון הראשון שלו בכיוון הזה, והוא ניגש אליו בצורה מעניינת. אפשר לראות ששינה את גוון המים מכחול לירוק אזמרגד, כך שהמים משקפים את השדה מה שיוצר אפקט של השטחה. ובכל זאת, ואן גוך לא היה מרוצה מהניסיון הזה: הוא עשה כמה ניסיונות לשפר את איכות הצבע עד שלבסוף התייאש והשחית את הקנבס. מה שרואים בתמונה הוא מה שנותר מהציור המקורי, לצד ההדפס היפני ששימש לו השראה.

החתיכה שנותרה מציורו של ואן גוך Two Lovers, שמן על קנבס, לצד המקור.

מאפיין בולט בהדפסים יפנים הוא הדגש על הפרטים הקטנים על רקע נוף רחב. עצים קטנים פורחים, גינות, שדות והרים- אלו הדברים שואן גוך אהב באמנות יפנית, והוא לקח את האלמנטים האלו לעבודותיו והפך אותם לשלו. הקציר (The harvest), יצירה ידועה מקיץ 1888 מדגימה זאת בבירור: ואן גוך מחבר כאן בין קומפוזיציה יפנית של נופים (בדגש על הפרטים הקטנים) ובין השדות המוריקים של מערב אירופה. בהשוואה להדפס היפני יש תחושה שונה לגמרי וכמעט ולא ניתן לזהות את הדמיון. הציור של ואן גוך הוא ביטוי מודרני שעסק בנופים והמציאות שואן גוך חי בה, וכך הוא מעשיר את המשמעות הקומפוזיציונית של המקור היפני.

משמאל: ואן גוך, The harvest, שמן על קנבס. מימין למעלה: ואן גוך, La Crau with Peach Trees in Blossom, שמן על קנבס. מימין למטה: הדפס יפני של הוקוסאי (katsushika hokusai), אחד מתוך רבים שהשפיעו על ואן גוך.

מקריאה ודפדוף בספר, מתברר שלאוסף ההדפסים היפנים של ואן גוך היה חלק משמעותי בחייו וביצירתו.  כמו ילד בחנות ממתקים, הוא רכש עשרות ומאות הדפסים וחזר אליהם שוב ושוב ביצירתו. האהבה לאסתטיקה יפנית עזרה לו להתפתח בתור צייר והעניקה לו השראה גדולה. התחושה שעולה מעושר היצירה של ואן גוך היא שהוא תמיד היה בתהליכי ציור ועשייה, שקוע בחקירה עמוקה של טכניקה, צבע ופרספקטיבה. התרומה של האמנות היפנית לחקירותיו ואף לחייו ניכרת במשפט שאמר לאחיו האהוב ת'יאו: "נדמה לי שבלתי אפשרי ללמוד אמנות יפנית ולא להפוך יותר שמח ומאושר".

ואן גוך, Leaf-fall, שמן על קנבס, לצד הדפסים של הירושיגה (Utagawa Hiroshige) שהעניקו השראה לציור.

כל התמונות בכתבה צולמו על ידי יוליה קונוננקו

Van Gogh and Japan

Louis van Tilborgth, Nienke Bakker, Cornelia Homburg, Tsukasa Kodera, Chris Uhlenbeck, with a contribution by: Claire Guitton

This catalog accompanies the exhibition: Van gogh and Japan, Van Gogh Museum Amsterdam 23 march – 24 June 2018

2018

בספריית המכון הטכנולוגי חולון

75.036(492)GOG@

ליצירת קשר: יוליה

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *