מעבדת ריהוט remix

בקיץ האחרון התקיים קורס מעבדת ריהוט שהתמקד בעבודה עם רדי מייד תוך הקבלה לטכניקות מתחום המוזיקה וניסיון להתמירן לעיצוב.

אורי בן צבי, מרצה במחלקה לעיצוב תעשייתי ובתואר השני בעיצוב משולב

הסטודנטים, מהמחלקה לעיצוב תעשייתי, לעיצוב פנים ונציג מהתואר השני בעיצוב משולב, התבקשו לקחת דגימות חלקי רדי מייד כבסיס לעיצוב עיצוב חדש. המתודה חייבה את הסטודנטים לשנות את תפישתם על תיפקוד המעצב/ת: במקום ההתנהלות המוכרת, המתחילה בפיתוח צורה, במחקר הטכנולוגיה וכד', הם נתבקשו להגיב לאובייקטים וחלקי אובייקטים קיימים ולנסות לאתר בקיים פוטנציאלים להתנהלות חדשה.

העבודה החלה בזיהוי אלמנטים בעלי צורניות מעניינת באובייקטים קיימים, כבסיס ממנו יגדירו את האובייקט הסופי. תהליכי הפירוק ייצרו חיבור לגוף הידע הנוכח-נסתר שמכיל בחובו רהיט קיים, על הטכניקות והטכנולוגיות המוטמעים בו. באופן זה הפך הרדי מייד מחומר גלם ויזואלי גרידא למערכת מידע הנעה בין התנהלות צורנית לטכנולוגיה המאפשרת את קיומה.

שני התרגילים במהלך הקורס דימו שתי מניפולציות דיגיטליות. הראשון, "תוכנית מגירה", התמקד בשינוי של מגירות עץ ישנות שהסטודנטים קיבלו, ודימה מהלכים של :mash-up חיבור בין שני שירים כאשר מהאחד לוקחים את השירה ומהשני את הליווי האינסטרומנטלי. דוגמא טובה לסוג כזה של מניפולציה ניתן לראות במאש בין להקות נירוונה לאירופה בשיר:  smells like teen spirit המחבר איכויות מנוגדות תרבותית בערוצי המוסיקה השונים ומייצר מכלול טעון ומאתגר.

התרגיל השני החל בפירוק פרטי ריהוט קיימים למרכיבהם הבסיסיים, לימוד הקונסטרוקציה והמחברים. אל החלקים הקיימים תוספו חלקים חדשים, כדי להרחיב את האיכויות והדיון המבוטאים באובייקט ולייצר מערך צורני חדש ושונה. המכלול מציע דיון מגוון סביב הזהות הוויזואלית הרב שכבתית שכה אופיינית לתחום המוזיקה העדכנית, בה שאלות המקור, הציטוט וזכויות היוצרים מעלים שאלות על גבולות התרבות ועל הזכות לעבדה מחדש.

למתעניינים בתחום, קישור לדוקומנטרי בנושא רימיקס: Rip – A remix manifesto  


תגיות

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *