מפות חשיבה: הרצאה


Deprecated: Function create_function() is deprecated in /home/hitacil/public_html/wp-content/plugins/wp-spamshield/wp-spamshield.php on line 2033

מהי מפת חשיבה? ואיך היא עוזרת לנו בפיתוח רעיון יצירתי? רביד רובנר, יוצרת ומרצה במכון, הגיעה להרצות על הכלי העיקרי בו היא משתמשת לסידור מחשבות ופיתוח רעיונות. למי שהחמיצ/ה את ההרצאה המרתקת, את הכתבה הזו לא כדאי לפספס.

טל שאולי, תקשורת חזותית

לפני מספר שנים פנתה דנה אריאלי, הדיקאנית דאז של הפקולטה לעיצוב ב-HIT, למרצה והיוצרת רביד רובנר בבקשה לבנות קורס בנושא היסטוריה ותיאוריה של העיצוב שיתאים לשלושת המחלקות. את הקורס הזה כולנו מכירים כיום, אבל מה שאנחנו לא יודעים זה איך רביד ניגשה למלאכת ההרכבה שלו. מדובר ללא ספק בתחום ידע עצום, הכולל כמויות אדירות של חומר. השיטה המיוחדת שרביד פיתחה להתמודדות עם אתגרים מהסוג הזה היא מה שמכונה "מפות חשיבה", שהיו נושא ההרצאה המרתקת שהעבירה במכון בתחילת החודש. כמה ממפות החשיבה שלה מוצגות בימים אלו בתערוכה "מפת חשיבה" באוצרותה של שלומית באומן בגלריה ויטרינה.

מפת חשיבה לקורס 'היסטוריה ותיאוריה של העיצוב'. צילום: רביד רובנר

גרסה מותאמת לסטודנטים של מפת 'היסטוריה ותיאוריה של העיצוב'. צילום: רביד רובנר

הצעד הראשון היה לפרוש על דף את סגנונות העיצוב השונים שהתפתחו לאורך ההיסטוריה. לאחר מכן, רביד הוסיפה שמות של מעצבות ומעצבים חשובים שנקשרו לסגנונות האלו. שכבה נוספת הייתה שכבת המושגים המרכזיים שאפיינו סגנון כזה או אחר. בשלב הזה, רביד שמה לב שיש כמה מושגים שחוזרים על עצמם לאורך ההיסטוריה כערכי עיצוב, למשל "פונקציונליות". היא החליטה לערוך ניסוי מחשבה וסידרה את סגנונות העיצוב השונים על גבי רצף, מחשיבות פחותה לפונקציונליות ועד לחשיבות מרובה. התופעה הזו חזרה על עצמה עם מושגים אחרים, כמו "מקוריות" או "אמת החומר". כך, לאט לאט, הלכה ונבנתה לה מפה עצומה לפי סדר מסויים של הקשרים ורצפי זמן, ששימשה את רביד בבניית מערך הקורס. בהמשך גם תרגמה את המפה המקורית שלה לגרסה מותאמת לסטודנטים, שמשמשת עזר חזותי ללמידה ומסייעת לקלוט את כמות המידע האינסופית הזו.

התוצר הסופי, מפת 'היסטוריה ותיאוריה של העיצוב'. צילום: סער שוורץ

רביד למדה עיצוב תעשייתי כאן ב-HIT, והמשיכה לתואר שני בפילוסופיה באוניברסיטת תל אביב. מלבד הקורס בהיסטוריה ותיאוריה של העיצוב, רביד גם ייסדה את מגזין הפקולטה האהוב "כולעיצוב", אותו ערכה עד לשנה שעברה וכיום היא מופקדת בו על מדור "שירת חפצים". לאורך הדרך היא השתמשה במפות החשיבה ככלי לעשות סדר באינספור רעיונות ומחשבות, וכיום היא מעידה על עצמה שהיא לא מבינה איך אי פעם הסתדרה בלעדיו. בימים אלו רביד שוקדת על עבודת דוקטורט באוניברסיטת חיפה בפילוסופיה של העיצוב, ושואפת לעצב את הדוקטורט כולו בצורה של מפת חשיבה! בהחלט מעוררת השראה. לאחר ההרצאה, ישבנו לשיחה ונכנסנו לפרטים הקטנים של התהליך.

רביד רובנר עומדת לצד תערוכת מפת חשיבה

בואי נתחיל מההתחלה. מהי מפת חשיבה?
"מפת חשיבה היא סכמה חזותית שמתרגמת לנייר ידע כפי שהוא מאוחסן אצלנו בראש. דמיינו שאתם בויקיפדיה ונכנסים לערך מסויים: לכל ערך יש ערכים מקושרים שמובילים ממנו והלאה, עד שנוצרת מפת חשיבה ענקית עם כל הקישורים הרלוונטיים. המפה מתחילה כבר מהשלב הראשוני ביותר של המחקר, כשהמוח עוד "ריק" או עם ידע דל מאוד. כדי להתחיל ליצור את המפה, אנחנו פשוט שופכים את הידע והקישורים שיש לנו בראש על דף, ולאט לאט, ככל שהידע שלנו מתרחב, מתרחבת גם המפה".

מפת חשיבה עבור המאמר 'מהי פילוסופיה כיום'. צילום: סער שוורץ

יש לך מבנה או צורה מועדפת שמכוונת את הרכבת המפה?

"הקשרים שלנו במוח הם סינכרוניים ולא לינאריים. אנחנו מחליטים מה צריך להיות על המפה ומה לא, אבל אין מרכז אחד, אין דבר יותר חשוב מדבר אחר. הכל מתקשר להכל. המבנה הזה שונה מהיררכיה ליניארית פשוטה אבל גם מהמבנה – המוכר לנו היטב כמעצבות – של "שמש" אסוציאציות. גם השמש היא סוג של מודל היררכי, כי יש בה מרכז אחד ברור. בצורה כזו קשה לעצור ולהגיד – רגע, אני רוצה לחשוב על משהו אחר! אבל אם נרשה לעצמנו לרשום כל רעיון שצץ ומעניין אותנו על הנייר, אפשר לצאת מכאן למסלולי מחשבה חדשים".

למי מתאימה שיטת העבודה הזו?

"לכולם! ולכל סוג של מחקר: עיצובי, פילוסופי, עיוני, אפילו לקראת מבחן כלשהו – במקום לסכם בנקודות, נסו ליצור מפה. זה מצוין גם לגיבוש תמה בתוך תערוכה וכמובן כהכנה לקורס או להרצאה. הצורניות של המפה מאפשרת ליצור הקשרים שלא נצליח לעשות אם נעקוב אחרי רשימה אנכית".

מפת חשיבה על דגלים. צילום: רביד רובנר

תקריב מתוך מפת 'היסטוריה ותיאוריה של העיצוב'. צילום: טל שאולי

מה היתרונות בצורת העבודה הזו?
"מפות החשיבה חיות ומשתנות כל הזמן. הן פרושות מולנו ומאפשרות לנו ליצור דיון מעניין שמערב גם אנשים אחרים. אפשר לראות בקלות איפה יש לנו יותר ידע ואיפה חסר ידע, ולמצוא הקשרים חדשים, בין אם רעיוניים או אסתטיים. חוץ מזה, מפות החשיבה הן אמצעי מעולה לזכור פרטים. הרבה פעמים הן יורכבו ממילים אבל לפעמים גם יותר מזה – איורים, תמונות, טבלאות, צירים שונים ועוד. לפעמים מופיעים במפה רעיונות, לפעמים מושגים, לפעמים משהו שרצינו להזכיר לעצמנו לטפל בו אחר כך, או אפילו הערה שמישהו העיר לנו בנושא, הקשרים מעניינים בעקבות סרט או תערוכה שראינו וכן הלאה".

אוסף של מפות חשיבה. צילום: טל שאולי

"חשוב לזכור ששאלת המחקר היא תוצר של המפה, ולא מה שמחולל אותה. כלומר, מתוך המפה נחפש שאלת מחקר שמעניינת אותנו בתחום. גם אם לא ייצא לנו משהו מוגדר מכל העניין, תמיד נעבור תהליך מעניין, עמוק ומהנה הרבה יותר מאשר סתם לקרוא ולסכם עוד ועוד חומר. הכי חשוב זה קודם כל להנות! הנאה היא הרכיב המרכזי. מתיש להתעסק במתודות לינאריות לארגון מידע. ברגע שאנחנו נהנים – אנחנו מפיקים יותר מהידע שלנו".

שולחן העבודה של רביד. צילום: רביד רובנר

ההמלצות של רביד ליצירת מפת חשיבה:

-דבק, נייר ומספריים – ועט לא מחיק!
אפליקציות ליצירת מפות חשיבה ממוחשבות מגבילה אותנו במרחב (רואים רק את מה שעל המסך) ובנשיאה ממקום למקום. נייר תמיד אפשר להרחיב אם מדביקים לו בצדדים עוד איי4, והוא גם תמיד פרוש בשלמותו מול העיניים. אם טועים, אפשר לגזור, להדביק ולכתוב מחדש. בצורה כזו התהליך המחשבתי שעברנו נשמר. המחשב לא זוכר, הוא פשוט מוחק!

-לכתוב כל מה שעולה לי בראש
גם אם זה נראה שטותי ולא חשוב. אפשר לכתוב בצד ומקסימום אחר כך לגזור או למחוק באיקס.

-שמירה על לכידות פנימית
למשל: צבעוניות. איזה צבע מסמל איזה רעיון? תקופה? מושג?
כתבו על החצים את המשמעות של הקישור, הדגישו דברים מעניינים, אפילו סתם במרקר. אפשר להשתמש בכוכביות, מדבקות, כל הבא ליד.

-רשימה של ספרים או מקורות מידע אחרים
רצוי להכין רשימה ביבליוגרפית בצד המפה, ולכתוב לעצמנו מה אנחנו חושבים על כל מקור מידע. האם הוא מקדם אותי או לא?

-שימוש באמצעים שונים לפי הצורך והנוחות

  • תרשים זרימה שמברר תשובה לשאלה
  • טבלה שמסכמת ידע בשניים או בשלושה צירים
  • מסלול שמנתח מהלכים לפי מודל מסוים

לא להגביל! כמעט כל צורת חשיבה הולכת. אפשר לשלב במפה מתודות לינאריות ולא לינאריות.

לזכור שהמפה מזכירה לנו עד כמה אנחנו לא יודעים
לא להיתפס למה שאנחנו יודעים, אלא למה שאנחנו לא יודעים, לחוסרים שיש לנו.

-ועוד המלצה אחרונה:
כדאי לקחת את כל הסקיצות שלנו ולפרוש אותן זו לצד זו. זה יכול לגלות לנו הקשרים חדשים ומעניינים שלא היו מתגלים אלמלא המפה.

רביד מחזיקה מפת ציר זמן ענקית, מתוך הקורס 'היסטוריה ותיאוריה של העיצוב'. צילום: טל שאולי.

באופן אישי, יצאתי מההרצאה של רביד מלאת השראה ואמביציה ליצור בהנאה, מתוך רצף המחשבות וההקשרים שלי, ללא שיפוטיות וללא חשיבת יתר שמסבכת ותוקעת. פשוט לכתוב הכל, לחקור, לצבור עוד ידע ולשוב לכתוב, עד שלאט לאט תתגבש שיטה ויתגלו הקשרים מעניינים שלא ידעתי על קיומם. אני בהחלט הולכת לנסות את הכלי הנהדר הזה שנקרא מפות חשיבה!

אתם מוזמנים ומוזמנות לצפות בתערוכת 'מפות החשיבה' של רביד שממוקמת ליד גלריה ויטרינה בבניין 6 בקמפוס המכון. במבט ראשון המפות העשירות והעמוסות יכולות לבלבל, אבל אל חשש! מפת חשיבה היא תוצר אישי של תהליך חשיבה אישי, ובמקרה הזה המפות האלו הן פרי מוחה היצירתי של רביד ומשקפים את התהליך שלה בלבד. כשתתנסו בהכנת מפה בעצמכם, היא תהיה תוצר אישי של המחשבות, הידע וההקשרים שלכם.

בקיצור- פשוט קחו נייר ועט (לא מחיק!) וגשו לעבודה. אין ממה לחשוש, אין מקום לשיפוטיות, הכל ניתן לגזירה, לזריקה או להדבקה מחדש והשיטה תתפתח תוך כדי עבודה. זה רק אתם והמפה. בהצלחה!

ליצירת קשר: טל שאולי

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *