מקרא שורשיות ואותיות

אברהם קורנפלד, טיפוגרף ומעצב, משיק גופן חדש/ישן ״פרנק־רי״ שעוצב מתוך אהבה לאות העברית. במסע חיבור לשורשים, קורנפלד יוצר זהות ויזואלית שמטרתה לשמר את התרבות והשפה העברית בעידן הטכנולוגי, ומנסה להמציא משהו חדש בזמן שמרגיש כאילו המציאו בו כבר הכל.

שחר הטואל, תקשורת חזותית

כמה מורכב לחדש פונט שעוצב לפני למעלה מ-100 שנה? איך אפשר לשדרג אותיות שנתפסות כמיושנות ולא מתאימות לעידן המודרני ולטכנולוגיה המתפתחת? לאברהם קורנפלד, מעצב אותיות, יש תשובות. לכבוד הוצאת הפונט החדש בעיצובו, "פרנק-רי", ישבנו לשוחח על היצירה שלו, על התהליך ועל ההיסטוריה של האות העברית. 

שילוב אותיות נטויות בטקסט רץ, "פרנק-רי", אברהם קורנפלד

ספר לי קצת על עצמך.

שמי אברהם קורנפלד, מתגורר בעמק חפר יחד עם זוגתי ושני בניי הקטנים. בשנת 2009 הקמתי ביחד עם טליה זליגמן את המגזין האינטרנטי ״אנטייטלד״, שהיה אחד הראשונים בארץ שעסק בתרבות עיצוב ואומנות. בזמנו כתבו במגזין אמנים ויוצרים ממדיומים שונים. הפורמט היה בולט ומוצלח בשעתו עד שהלך ואיבד את הרלוונטיות שלו עם התקדמות הטכנולוגיה. כיום ניתן למצוא בעמוד הבית ארכיון של המגזין שכולל כתבות וסקירות מרתקות שפורסמו בימי פעילותו. 

מתי נולדה האהבה לאותיות? 

האהבה לאותיות נבטה כבר בילדות: כבן לסופר סת״ם ממשפחה חרדית ינקתי מאבי את אמנות הכתיבה. כתבתי ביחד איתו את הנוסחים למזוזות ולספרי תורה. בתקופת הלימודים עיצבתי פונטים ״למגירה״ ועסקתי רבות בכל מיני ניסויים של עיצוב גופנים. לאחר סיום התואר השני שלי בשנקר, שלפתי מהמגירה את הפונטים, ליטשתי ופינששתי אותם ו״יילדתי״ אותם לאוויר העולם. בשנת 2011, ביחד עם עוד ארבע מעצבים עצמאיים, הקמתי את ״אאא״, אתר שכולו מוקדש לטיפוגרפיה עברית, שביקש להצטרף לחברות ותיקות בתחום כמו ״הגילדה״, ״ינק יונטף״, ״מאסטר פונט״ ועודד עזר. מאז, תמיד יש לי פונטים בעשייה. בהמשך הקמנו גם את אתר "פונטימונים", אתר פונטים נהדרים ומקוריים שעוצבו על ידי מעצבים צעירים ומוכשרים. שם יש לנו בעיקר פונטים לשימוש עבור כותרות. 

אאא- פונטים בעברית

פונטימונים מבית אאא

אותיות פרנק ריהל מופרעות 
התייחסות לליגטורות

מה אתה יכול לספר לנו על ״פרנק־רי״?

לפני כשבוע, לאחר כארבע שנים של ״הריון״, השקתי את ״פרנק־רי״: פונט חינני בהשראת אותיות הדפוס פרנק ריהל המוכרות מזה 110 שנים. הרומן שלי עם הפונט החל עוד בתקופת הלימודים, שם יצרתי שלל אותיות מופרעות. המופרעות באה לידי ביטוי במשחק עם סריפים, ליגטורות רפטטיביות וקישוטיות.  

ט׳ שבורת לב

מה היו האתגרים בפרויקט? 

עלו הרבה שאלות תוך כדי תנועה: עד כמה אפשר לשחק עם האותיות ולמתוח את הגבולות שלהן? עד כמה אפשר לשחק עם הסריף? באיזו רמה אני נותר נאמן למקור וכמה אפשר להתרחק מהצורה המקורית של האותיות? הפונט המקורי נוצר לפני 110 שנה לטובת הדפוס. בזמנו לא היה צורך במספרים וסימנים, נטו עיצוב של 28 אותיות ללא משקלים. המשמעות של זה היא שהיום כיוצר יש לי כר נרחב למשחק במשקלים ובחידושים שאפשר להכניס לגופן, כמו ליגטורות שקיבלו טיפול ואותיות מוארכות. אתגר נוסף היה ליצור אותיות לועזיות: כיוון הכתיבה אחר, שיטת הכתיבה שונה, הסריפים, העקבים של האות. במעבר ללעז נדרשה תשומת לב רבה לפרטים על מנת ליצור משפחה אחידה של אותיות. 

אותיות עבריות ולועזיות 

עבדת על הפונט במשך תקופה כל כך ארוכה. זה לא מעייף?

אני אדם עסוק ודואג שתמיד יהיו לי כמה פרויקטים במקביל. כתוצאה מכך אני גם יודע להניח רגע לפרויקט אחד ולדלג לאחר וזה רק עוזר לשפר את העבודה ולחזור עם תובנות מחודשות. זה הקסם בעיצוב. יש אין סוף אפשרויות, אין דדליין.

התייחסות לסימנים דיאקריטים.

מה החזון שלך לעתיד של הגופן החדש? 

השאיפה שלי היא שהחידוש יפתח פרק חדש בסיפור חייו הארוך של הפונט ויירשם בדפי ההיסטוריה שלו. הפונט "פרנק ריהל" כל כך דומיננטי ומזוהה עם השפה העברית עד שקשה לתאר אותה בלעדיו. מצד שני, בעידן הטכנולוגי בו אנו חיים יש ריבוי של גופנים נטולי סריפים כמו ״אריאל״, שנמצא בשימוש עקבי בגלל הרצון להיות בינלאומיים. השימוש הנרחב באותיות סאנס סריפיות גורם לאובדן ייחודה של השפה והתרבות העברית. אני מקווה שהחידוש של "פרנק רי" יבסס את מקומו מחדש ויביא אותו אל העידן העכשווי.  

״פרנק ריהל״ ו ״פרנק־רי״. מתוך קטלוג בצלאל, ״אאא״ 

לסיום, איזה טיפ היית רוצה לתת לקוראות/ים ולסטודנטים/ות? 

הטיפ הכי טוב הוא לדעת להקשיב, לבחון את הגישות והדעות השונות, ומתוכם לאגד קונספט אובייקטיבי. כל אחד ואחת מכם יכול/ה להיות מעצב/ת טוב/ה אם רק תהיו כנים עם עצמכם ושלמים עם הדרך. 

כל התמונות בכתבה באדיבות אברהם קורנפלד.

1 Comment

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *