"מתוך חתך": מבנים אפשריים


Deprecated: Function create_function() is deprecated in /home/hitacil/public_html/wp-content/plugins/wp-spamshield/wp-spamshield.php on line 2033

התערוכה "מתוך חתך" – מבנים אפשריים המוצגת בימים אלו בגלריה פריסקופ מוקדשת לעבודתו של האדריכל אודי קרמסקי, מרצה במחלקה לעיצוב פנים ב-HIT. העבודות בתערוכה חוקרות מבנה, חומר ואור באמצעות טכניקה ייחודית של חיתוך, הרכבה והרבה דמיון.

לאה פייסחוב, תקשורת חזותית

בסוף השבוע האחרון ביקרתי בתערוכה "מתוך חתך" – מבנים אפשריים המוצגת בימים אלו בגלריה פריסקופ. התערוכה מוקדשת לעבודתו של האדריכל אודי קרמסקי, מרצה במחלקה לעיצוב פנים ב-HIT, ועוסקת בחתכים שונים עבור 'מבנים אפשריים', בהשלכותיהם והשפעותיהם על חומר וחלל תוך שימוש בחומרים שונים: חימר, פרספקס ועץ בהרכבים שונים. "בכל גוף וגוף, החתך בונה אותו לכל אורכו" אומר קרמסקי, שהתלווה לביקור וחלק כמה מהמחשבות שמאחורי המוצגים.

בתחילת דרכו, קרמסקי בכלל חשב על לימודי תקשורת חזותית בבצלאל אך ביום ההרשמה החליט לשנות כיוון ובחר בלימודי עיצוב סביבה: "זה היה חורף והלכתי לבקר חברה שבן זוגה למד עיצוב סביבה. נכנסתי אליהם הביתה והוא עבד על פרויקט הגמר שלו, מין כפר שנראה מטורף לגמרי. למחרת בבוקר נרשמתי ללימודי עיצוב סביבה".

 

עבודות חימר, קנקנים מתלולית ע'סול, על גבי שולחנות דיקט ותמונות מתהליך העבודה, אודי קרמסקי. צילום: יואב פלד

 

העבודה שהניעה את תהליך החקירה הייתה עבודת חימר עליה קרמסקי עבד ביחד עם האמנית שירי שמיר. קרמסקי פיתח מכונה ייחודית שאפשרה לו לחקור את החתך הייחודי של גופי חימר שונים: "במכונה לייצור אטריות, מכניסים בצק, מפעילים לחץ ויוצאות האטריות", המכונה של קרמסקי התבססה על אותו עיקרון והורכבה משבלונה מברזל וג'ק של אוטו. גושי החימר נדחסו דרך השבלונה ויצרו 'איטריות' ארוכות מחימר בצורת החתך אותו ביקש לבחון. קרמסקי 'הוציא' חתכים מכדים וגופי חימר שונים, ויצר מהם גופים חדשים לגמרי. "התכנון המקורי היה ליצור מבנה זורם ושלם, אך בפועל כל גוף יצא אחר בהתאם לחתך עליו נבנה", מסביר קרמסקי. כיוון שהחתך הוא בעל כיוון סיבובי, נוצר מצב בו דופן אחת מחבקת ונשענת על השנייה כאשר בסיבוב הבא היא בעצם מתרחקת ממנו.

 

גוף מפרספקס ו-MDF בעובי 8 מ"מ מחתך של קערה על כן, אודי קרמסקי. צילום: ידידיה איש שלום

כאשר קרמסקי חשב איך לפתח את העבודה הראשונית, החליט שהוא רוצה יותר שליטה בצורה הסופית, מה שלא מתאפשר עם חומר כמו חימר שיש לו חיים משל עצמו. באמצעות תוכנת מחשב ייעודית קרמסקי הגדיר את החתך הרצוי וקבע לו נתיב, מעין דרך בה הוא 'צריך' ללכת, וכך יצר שכבות על גבי שכבות של החתך מפרספקס ו-MDF. הקו המנחה בכל המבנים המוצגים בתערוכה הוא הרעיון של זרימה, שמתבטא בספרה 8 החוזרת על עצמה במרבית העבודות, בין אם שלמה וסגורה, כפולה או פתוחה. "בתור מעצב, בתור מתכנן, בתור מי שמציב ומציג את הדברים, אני עובד בצורה של עיצוב שלם (Total design). גם השולחנות עליהם מוצגים הכלים מעוצבים לחלוטין", מסביר קרמסקי. ואכן, הזרימה המעגלית והספרה 8 לא ניכרת רק בגופים עצמם אלא בעיצוב התערוכה כולה.

 

גוף מפרספקס ו-MDF בעובי 8 מ"מ מחתך של פח טין בחפירות פרעה צפון, אודי קרמסקי. צילום: ידידיה איש שלום

 

קרמסקי חוקר את מימד האור דרך משחק עם חומרים. החיבור בין חומר ה-MDF האטום לפרספקס השקוף יוצר אפקטים שונים של אור בכל גוף, ואף בתוך אותו גוף עצמו. באחת העבודות קרמסקי החסיר בכוונה חלק חיבור, מה שגרם ליצירת שני גופים זהים לגמרי שיכולים להפוך לשלם אחד אך גם לשבת זה לצד זה בהרמוניה. "הדבר המעניין פה הוא שבעקבות החסרת החומר, השלם הפך לשני גופים ואז אפשר פתאום לראות את החתך של הפרספקס ואת החתך של ה-MDF". בתחילה, תכנן ליצור צד

אחד מפרספקס ואת הצד השני מ-MDF אך החליט לשלב בין החומרים כדי ליצור אפקטים משתנים של אור. השכבה הרביעית של כל אחד משני החלקים שונה משלושת השכבות הקודמות לה, והתוצאה היא גוף אחד מעט יותר חשוך וגוף שני מואר.

 

אסלה משפחתית מחתכי אסלת חרסה ולבידים 20 מ"מ בשכבות. ממוקמת בתא שירותים המוקדש לקורט שוויטרס, אודי קרמסקי. צילום: יואב פלד

 

בעבודה האחרונה בתערוכה קרמסקי ביקש לחקור גוף בקנה מידה המתאים לאדם: "רציתי לעשות משהו גדול יותר, שמתייחס לקנה מידה אנושי, אבל באותה שיטת עבודה". הבסיס לעבודה זו היא חתך של אסלה, בו השתמש כדי לשכלל את הגוף המקורי. על גבי האסלה המקורית חוברו שכבות עץ נוספות שיצרו בסופו של דבר "אסלה משפחתית". עבודה זו מראה איך ניתן לשנות אפילו את המבנים שנראים לנו הכי בסיסיים ומובנים מאליהם וליצור משהו חדש.

 

'המבנים האפשריים' המוצגים בתערוכה מעוררים מחשבה בכל הנוגע לעיצוב אדריכלי בשנים הבאות. כיצד להמשיך ולבחון אפשרויות חדשות בתוך מבנים וגופים קיימים? מה זה בכלל אומר, 'מבנים אפשריים'? קרמסקי מסביר זאת כך: "מבנים הם 'אפשריים' כי אפשר לעשות אותם וגם כי הם אפשרות אחת מתוך כמה. במובן מסוים תמיד יש אפשרות לעשות אותם אחרת מאיך שנעשו".

 

"מתוך חתך" – מבנים אפשריים

אוצרת: שרי פארן

אסיסטנט: ידידיה איש שלום

גלריה פריסקופ

בן יהודה 176, תל אביב

א'-ה' 17:00-20:00

ו' 11:00-13:00

ש' 11:00-13:00

פתיחה: 13.12.18

נעילה: 12.1.19

הכניסה חופשית

ליצירת קשר: לאה פייסחוב

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *