סטטוס קוו: מבנים של משא ומתן


Deprecated: Function create_function() is deprecated in /home/hitacil/public_html/wp-content/plugins/wp-spamshield/wp-spamshield.php on line 2033

התערוכה 'סטטוס קוו: מבנים של משא ומתן' עוסקת במורכבות של מציאות פוליטית בה קבוצות שונות נאלצות לחלוק מרחב ומקום בטריטוריות מריבה. התערוכה בוחנת חמישה אתרים קדושים לשלושת הדתות בארץ ישראל ומראה כיצד אדריכלות משחקת תפקיד מכריע במקומות מורכבים כמו אלו.

לאה פייסחוב, תקשורת חזותית

הסכם סטטוס קוו הוא חוזה לא רשמי – הוא איננו מעוגן בחוק אך מחייב כל שלטון מקומי לנהל משא ומתן המאפשר חלוקת מרחבים שנויים במחלוקת בין קבוצות שונות, על מנת לאפשר התנהלות ותפקוד יום יומי מסודר. התערוכה המוצגת בימים אלו במוזיאון תל אביב לאמנות עוסקת במושג זה תוך התבוננות בחמישה אתרים מקודשים בארץ ישראל. התערוכה מציגה בפנינו את סיפורם של המקומות המקודשים לשלושת הדתות ואת ההסכמים השונים המאפשרים שימוש משותף במקומות אלו. התערוכה מחולקת לחמישה איזורים שכל אחד מהם עוסק במקום קדוש אחר.

חלל התערוכה. צילום: שיתוף רשתות מוזיאון תל אביב לאמנות, הדס שפירא יחסי ציבור

החלל הראשון בתערוכה הוא "כוריאוגרפיה – פרוטוקולים במרחב ובזמן". במרכז החלל נמצא מודל של כנסיית הקבר שהוכן ע"י קונרד שיק ב-1862 עבור הסולטן העות'מני. מודל זה מציג את חלוקת הכנסייה לפלגי הנצרות השונים: יוונים-אורתודוקסים, רומים-קתולים, ארמנים, קופטים ולותרנים. הדגם צבוע בכמה צבעים כאשר כל צבע מסמל חלקה של אחד מן הפלגים והאזורים המשותפים לכולם צבועים בלבן. כך המודל ממחיש את הסכמי השליטה של כל פלג בחלקים השונים של כנסיית הקבר הקדוש ואת החלוקה ביניהם, שאינה שווה. ממול לדגם ניתן לצפות בסרטונים המסבירים כיצד הסדרי הסטטוס קוו מאפשרים הסדרה וניהול של פולחנים וקובעים את שגרת היום של הפלגים החולקים בשטח של המקום המקודש להם.

הסרטונים מפרטים על הסדרי כניסה, תחזוקה, ניקיון וקיום טקסים דתיים ויומיומיים של הפלגים השונים בנצרות במקום קדוש זה. בנוסף ניתן לקרוא פרוטוקולים, הסכמים ודו"חות שנכתבו על מנת לשמר את הסדר, הגבולות והזכויות של כל קבוצה כולל קבוצות מיעוטים במקומות ובאתרים הקדושים בארץ ישראל. הכותרת- כוריאוגרפיה- מרמזת על התנועה הרבה שכרוכה בקביעתם של הסכמי הסטטוס קוו באתרים הקדושים השונים.

מודל של כנסיית הקבר, קונרד שיק, 1862. צילום: שיתוף רשתות מוזיאון תל אביב לאמנות, הדס שפירא יחסי ציבור

העבודה הבאה, "סצנוגרפיה – פוליטיקה של אובייקטים", מדברת על הסדרי הסטטוס קוו של מערת המכפלה (בערבית: אלחראם אלאברהימי). האתר קדוש הן ליהדות והן לאסלאם, אולם להוציא כ-20 ימים מוגדרים במהלך השנה בהם מותר למוסלמים להגיע למערת המכפלה, היא נגישה רק עבור מתפללים יהודים ונמצאת תחת השגחה צבאית קפדנית. בעבודתה "אברהם אברהם, שרה שרה" (2014) האמנית נירה פרג מציגה שני סרטונים המוקרנים זה מול זה באותו חלל, בהם נראית מערת המכפלה שמוסבת לסירוגין למסגד ולבית כנסת. בעבודתה של פרג אנו רואים את תהליך הפירוק וההרכבה באתר הקדוש על ידי שני הצדדים בהתאמה. פעם אחר פעם, מערת המכפלה מתנקה מכל זכר שהושאר בה לדת האחת ומתמלאת כולה בסממני הדת האחרת. המילה "סצנוגרפיה" שאולה מעולם התיאטרון ופירושה עיצוב, יצירה ומילוי של חלל. המושג מתקשר כאן להעמדה ולמילוי של חלל מערת המכפלה בימים ה"חריגים" של השנה.

פריים מתוך עבודתה של האמנית נירה פרג "אברהם אברהם, שרה שרה". צילום: שיתוף רשתות מוזיאון תל אביב לאמנות, הדס שפירא יחסי ציבור

בהמשך מוצג סרטון האנימציה "תבנית נוף" העוסק בקבר רחל. על גבי רקע שחור מוצגים דימוי בנייה של קווים ורישומים לבנים, המציגים את שלבי ההתפתחות של אתר קבר רחל לאורך השנים. האנימציה מתחילה עם האייקון המייצג של האתר הקדוש, הקבר ועץ הזית לצד "דרך אפרתה", ומסתיימת בייצוג העכשווי בתוך קיר ההפרדה שנבנה בעקבות הסכסוך הישראלי-פלסטיני. בעבודה זו אנו רואים כיצד עוצבו הגבולות והנוף מסביב לאתר קבר רחל כאשר כל תקופה של חילופי טריטוריות, הסכמים וסכסוכים נותנת את אותותיה בנוף.

חלל התערוכה המוקדש לקבר רחל. צילום: שיתוף רשתות מוזיאון תל אביב לאמנות, הדס שפירא יחסי ציבור

בחלל אחר של התערוכה, תחת הכותרת "פרויקט", מוצגים עשרה דגמים של רחבת הכותל המערבי. כל דגם מתאר הצעה אדריכלית שלא יושמה, החל מ-1967 ועד היום. רחבת הכותל נוצרה לאחר הריסת רובע המוגרבים עם סיום מלחמת ששת הימים, כאשר העיר העתיקה נכבשה על ידי צה"ל. הרובע המוגרבי- שכונה מוסלמית בת 800 שנים- ישב בשטחה של רחבת הכותל המערבי. לאחר הריסת הרובע הוגשו הצעות אדריכליות שונות לגבי השימוש בשטח רחבת הכותל. מבט קרוב בהצעות מראה כיצד מהלכים אדריכליים לוקחים חלק פעיל במחלוקות לאומיות שונות ואיך הם יכולים להשפיע על הסדרי סטטוס קוו הנוגעים למחלוקות אלו. במובן מסוים, הדגמים מייצגים את המתחים המתקיימים במקום דרך בעלי האינטרסים השונים.

מודלים של הצעות אדריכליות עבור רחבת הכותל. צילום: שיתוף רשתות מוזיאון תל אביב לאמנות, הדס שפירא יחסי ציבור

החלל החמישי בתערוכה עוסק במושג ה"מונומנט" באמצעות שיח על דבר זמני שהפך קבוע. "עליית המוגרבים" הייתה בעבר נתיב טיפוס של שישה מטרים בין רחבת הכותל לשער המוגרבים – שער העלייה להר הבית. בחורף 2005 נתיב זה התמוטט בפתאומיות ובמקומו מדינת ישראל הקימה גשר עץ זמני להולכי רגל. בתערוכה מוקרן סרט אנימציה העוסק בגשר זה, שיצר המאייר דוד פולונסקי בשיתוף עם רועי ניצן, מלווה בפסקול מקורי של ישי אדר. חוסר ההסכמה והסדרי הסטטוס קוו השבריריים בין ישראל לווקף המוסלמי ולרשות הפלסטינית לגבי בניית הגשר הפכו את גשר העץ הזמני לקבוע. בכך מתקשר סיפור הגשר למילה מונומנט- שפירושה לפי מילון אבן שושן הוא "מצבת זכרון". במקרה זה גשר העץ מנציח את הפתרון הפוליטי שלא מומש ונדחה עוד ועוד.

פריים מתוך סרט האנימציה שיצר המאייר דוד פולונסקי. צילום: שיתוף רשתות מוזיאון תל אביב לאמנות, הדס שפירא יחסי ציבור

סטטוס קוו: מבנים של משא ומתן
אוצרים: דבורה פינטו פדדה, יפעת פינקלמן, אורן שגיב, טניה כהן־עוזיאלי

מוזיאון תל אביב לאמנות
שד' שאול המלך 27, מתחם גולדה מאיר, תל אביב יפו

שעות פתיחה:
ראשון – סגור

שני, רביעי, שבת 10:00 – 18:00

שלישי, חמישי 10:00 – 21:00שישי 10:00 – 14:00

פתיחת התערוכה: 15.1.19
נעילת התערוכה: 15.6.19

מחיר כניסה: 25 – 50 ש"ח

ליצירת קשר: לאה פייסחוב

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *