סייבורגים: בין אלוהות למוגבלות

במסגרת לימודי התואר השני בעיצוב משולב הוזמנה ד"ר כרמל וייסמן, מרצה במכון כהן להיסטוריה ולפילוסופיה של המדעים והרעיונות באוניברסיטת תל-אביב, לתת הרצאה בנושא "סייבורגים: בין אלוהות למוגבלות". הרצאתה של וייסמן בחנה את השינויים שנוצרו בתחום מאז פרסום "מניפסט הסייבורג" בידי דונה האראוויי לפני כשלושים שנה.

גלי שטקל, עיצוב פנים

1

וייסמן ביארה את מקור המונח סייבורג, שאוזכר לראשונה כבר ב-1960 על ידי מהנדסי האווירונאטיקה מנפרד קלינס ונתן קליין, אך נכנס לשימוש פופולרי בעקבות "מניפסט הסייבורג" של דונה הראוואי, שפורסם ב-1983. במניפסט טענה האראווי שהאדם עבר אבולוציה שבה התפתחות טכנולוגית ויצירת שפה נכרכו זה בזה, ולכן כולנו מעין הכלאה טכנית בין אדם למכונה – כולנו משתמשים בחלקים טכנולוגיים כדי להאריך את חיינו, ובכך אנחנו למעשה מכתיבים אנושות חדשה, פוסט-אנושות. במילים אחרות, אין כל משמעות להפריד בין אדם "רגיל" לאדם נכה – כולנו למעשה סייבורגים ואף נולדנו כאלה.

וייסמן השיכה והסבירה כי הכוח שלנו הוא הסייבורג שלנו, בכך שאנחנו מנסים לברוח מהגוף שלנו. היא מעלה את העובדה שהיום נוצר מצב שדווקא המוגבל, ה"אחר", הוא הראשון להתנסות בכל הטכנולוגיות החדשניות וניתן להבחין שהשיח כיום השתנה מהתעסקות במוגבלויות לשיח על סייבורגים. דוגמה לשינוי אפשר לראות באופן שבו מדברים על האצן קטוע הרגליים, אוסקר פיסטוריוס, שרץ עם תותבות. סייבורג הוא תחום בין אלוהות למוגבלות, הוא מאפשר לנו להיות סוג של אלים או גיבורים. הסייבורג, לפי וייסמן, לוקח אותנו אל מעבר לעצמנו.

 

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *