סיפור מסגרת

תחום העיצוב מאפשר ביטוי למספר רב של סגנונות, במספר רב של מדיומים: אם זה דפוס, איור, מיצבים ועוד ועוד. ספרו של סקוט מקלאוד, בתרגומה הרענן של דבי אילון, מתמקד בתחום ייחודי אחד, מעורר השראה, פרוע וחסר גבולות. זהו הקומיקס.

רוברט מכלין, תקשורת חזותית

הקומיקס, או בשמו העברי "עלילון", הוא ז'אנר אמנותי שמספר סיפור באמצעות איורים, לעיתים מלווים בטקסט. כל איור מציג אירוע שונה אך כאשר מקבצים אותם נוצרת תנועה שממחישה עלילה. הצגת סיטואציה באמצעות איור הייתה דבר נפוץ מאז ומתמיד בקרב תרבויות שונות, כל הדרך עד למצרים הקדמונים. בעבר, האיור שימש כאמצעי תיעודי ופחות אמנותי. אך במשך השנים תחום האיור התפתח וקיבל פרשנויות שונות באמצעות חידושים טכנולוגיים, החל מציורי קיר עד לחוברות מודפסות. סקוט מקלאוד, אמן קומיקס ידוע, מתאר בספרו "להבין קומיקס" את תהליך פיתוח היצירה והבנת המדיום באופן הפשוט ביותר שפונה לכל אחד ואחת.

כריכת הספר "להבין קומיקס"

הפרק הראשון מגדיר בקצרה מהו בעצם קומיקס, ומתאר מעט מההיסטוריה של הז'אנר. לפי מקלאוד, הקומיקס מוגדר כסדרת דימויים מצויירים הסמוכים זה לזה באופן מתוכנן. אם זו ההגדרה, הרי שהקומיקס לא התחיל בתור חוברת מודפסת, אלא מופיע בצורתו הראשונית ביותר כבר בציורי הקיר במצרים העתיקה.

עם המצאת הדפוס ומאוחר יותר המצלמה, תחום הקומיקס התפתח והתפשט במהירות בתרבות המודרנית. הקומיקסים קיבלו מימד של תנועה וספגו השראה רבה מעולם האמנות והספרות ובצורה כזו הקומיקס התפתח לא רק מבחינה אסתטית אלא גם מבחינה רעיונית.

הגדרה למושג "קומיקס"

החלק הבא עוסק בדימויים החזותיים שמופיעים קומיקס, למשל טקסט שמתאר צליל של פעולהאו התרחשות וסגנון איור מסויים בין אם הוא מופשט או מתקרב למציאות. הדימויים הם מרכיב חשוב בקומיקס כי באמצעותם היוצר/ת מעביר/ה את הרגשות והמסר של היצירה. ממש כמו בתהליך יצירת סרט קולנוע שבו הבמאי/ת מתכנן/ת איך כל סצנה תצולם, כך גם הקומיקסאי/ת מתכנן/ת את תהליך הצגת ההתרחשויות בסיפור, סגנון האיור וקצב ההתקדמות של העלילה. אמני הקומיקס הם התסריטאים והבמאים של הסיפורים שלהם.

זוהי לא תמונה

עד עכשיו עסקנו באמצעים חזותיים של הקומיקס כמו סגנון איור וטקסט, אך כל סצינה שאנחנו קוראים בקומיקס חייבת להציג את האווירה המתאימה בהתאם לסיטואציה. כל זה קורה בתהליך מאוד בסיסי כדי למקד את עיני הקורא/ת שנקרא "סיגור" והוא המסגרת של התמונה. בשונה מצפייה בסרט בה כל ההתרחשויות קורות על מסך אחד בגודל אחיד, בקומיקס המסגרות משתנות בגדלים ולפעמים בכלל לא מציגים אותן. לא רק זה, אלא גם המרווח בין כל מסגרת למסגרת משתנה בהתאם לאווירה שהיוצר/ת רוצה להעביר בסיפור.המסגרות הן כלי מאוד בסיסי להמחשת עלילה אבל גם לאמצעי של העברת "פריימים" להתקדמות הסיפור בצורה חזותית.

המסר מוסגר

אנחנו נכנסים יותר לעומק של תחום המסגרת. כאשר אנחנו עוברים בין פריימים בקומיקס, הם נראים כמו תמונות סטטיות. בפועל זה נכון אבל בתוך כל מסגרת יש התרחשות. לפעמים כל התרחשות מחולקת למספר פריימים לפי קצב ההתקדמות שהיוצר/ת מכוונ/ת אליו. לפעמים רוצים להציג סצנה איטית כמו זריחה למשל ולפעמים רוצים להראות סצנה שמציגה פעולה מהירה המורכבת ממספר פעולות בתוך מסגרת אחת. פעולה מהירה אפשר להראות באמצעות "קווים מנחים", קווי תנועה שמשלימים את הפעולה שהדמות מבצעת. בסופו של דבר מה שקובע את האווירה של כל סצנה זה לא רק סגנון הציור אלא הקומפוזיציה שלה.

הזמן והתנועה בתוך מסגרת

מקלאוד מנסה לענות על שאלה שמעצבים רבים נתקלים בה: איך ניתן להביע רגש באופן חזותי? במקרה של עולם הקומיקס, הפן הרגשי מתבטא באמצעות קווים. כאשר אנו נתקלים בקו, בין אם הוא מקוטע, עבה, צר, הוא משפיע על הלך הרוח שלנו וגורם לנו באופן לא מודע לחוש דבר מה. בנוסף הקווים משלימים צורות מסוימות שנחשבות לסמלים בעולם הקומיקס. הסמלים הללו מבטאים את המצב הרגשי של דמות בסיפור. הסמלים יכולים להיות כלי להבעת רגש בפני הדמות או רקע אקספרסיבי לתיאור המצב הנפשי של הדמות.

תיאורים של עולם הרגשות

עולם הקומיקס הוא הרבה יותר מעולם חזותי, אלא שייך גם לתחום הספרותי. לפני המצאת הדפוס היו קיימות יצירות אמנות שלצידן היה מופיע טקסט נלווה כדי לעזור להעביר את המסר ביצירה. בסיפורי קומיקס יש סצנות שמופיעים בהן מלבנים עם קטעי טקסט, שהם בעצם קריינות לתיאור סיטואציה או שאחת מהדמויות

מספרת על חייה. המלבנים הללו יכולים לפעול גם בתור אמצעי חזותי וגם אמצעי ספרותי. ביחד שני העולמות האלה עוזרים לבטא יצירה שלמה.

בין מילה לתמונה

מהו ההליך הבסיסי ביותר ביצירת קומיקס? כל יצירה אמנות באופן כללי מורכבת מרעיון מסוים שהיוצר/ת רוצה להציג כדי לתקשר עם העולם בו הוא נמצא. קודם יש להחליט מהו הרעיון או המסר של היצירה, אחר כך יש לבחור את הצורה בו הרעיון יוצג. זה יכול להיות פסל או ספר, רומן או קומיקס. יש לבחור את הסגנון האמנותי שמתאים לרעיון המסויים. לאחר מכן יש לחבר את כל האמצעים ולהוציא אותם לפועל עד שהיצירה מוכנה. לכל יוצר/ת העוסק/ת בתחום אמנותי כזה או אחר יש סיבה יסודית שגורמת לו או לה להשקיע את כל הכישורים שלו/ה בתוצר הסופי. הרצון מוביל להשתדלות שמובילה למימוש עצמי.

תהליך היצירה

מרכיב חשוב נוסף בפן החזותי של הקומיקס הוא הצבע. בשונה מציורי אמנות בהם ניתן לראות שלל גוונים, הצבע בקומיקס מורכב בסך הכל מצבעי היסוד שרובנו מכירים והצבעים המשלימים שלהם. זוהי דרך פשוטה לגרום לקורא/ת לזהות את הדמות בסיפור ומחוות ורגשות מורכבים יותר לזיהוי. בדיוק כמו תנועת הקו המבטאת רגשות או אווירה, את אותו תפקיד ממלא גם הצבע בקומיקס.

טיפה על צבע

הקומיקס הוא כלי חשוב בתחום התקשורת. הייצור שלו זול, התכנים שלו יכולים להיות רדודים, ובכל זאת ואולי דווקא בזכות זה, הקומיקס הוא כלי המאפשר לכל אחד ואחת לבטא את הרעיונות שלו/ה ולתקשר עם הסביבה. הוא כל-כך מגוון שהוא תפס את תשומת ליבם של רבים. כל מה שצריך זה להקשיב, לראות וללמוד.

השורה התחתונה

להבין קומיקס: האמנות הסמויה מן העין

סקוט מקלאוד

ישראל, הוצאת כנרת

תרגום ועריכה: דבי אלון

2018

ספריית המכון הטכנולוגי חולון

מקל 741.5

ליצירת קשר:  רוברט מכלין

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *