סיקור תערוכה: סאונד – קול וחומר בעיצוב

איך אפשר לראות סאונד? ולהרגיש? איך צלילים מתרגמים לצורות? אלונה ג'רסי חולקת רשמים מתערוכת הסאונד במוזיאון העיצוב בחולון. בתפריט: תכשיטים עשויים מרשתות רמקולים ישנים, מיצגים אינטראקטיביים ואביזרי סאונד מחומרים מפתיעים.

אלונה ג'רסי, תקשורת חזותית

בין סוף יוני לסוף אוקטובר התקיימה תערוכה מרתקת במוזיאון העיצוב חולון תחת הכותרת: סאונד – קול וחומר בעיצוב. מדובר בתערוכה לא שגרתית שכן הנושא המרכזי שלה כלל אינו ויזואלי אלא עוסק בחוש אחר לגמרי: שמיעה. האוצרות ענת ספרן, לילך שטיאט, אליזבתה פיזו ויעל טרגן, הצליחו להנגיש לצופה היבטים שונים של מושג ה'סאונד', שלטענתן מהווה חלק מרכזי בחיינו וככזה לוקח חלק פעיל בעיצוב פני התרבות.

חלל מרכזי תערוכת סאונד- קול וחומר בעיצוב מוזיאון חולון לעיצוב. צילום: אלונה ג׳רסי

פתחתי את הסיור באגף התחתון של גלריית ד"ר שולמן כצמן, שם הוצב המיצג 'להרגיש סאונד'. לפני הכניסה לאולם, נתבקשתי לנעול נעלים סטריליות מיוחדות כדי שאוכל לדרוך על המיצג מבלי ללכלך אותו. חלל המיצג היה גדול, חשוך וממוזג ובו ספה עגולה עצומה שהצופים מוזמנים להשתרע עליה ולהתבונן בתקרה. כעשרים ושניים רמקולים פוזרו ברחבי האולם וניגנו מוזיקה בעוצמה כזו, שניתן רק לדמיין את תחושת ההלם הראשונית עם הכניסה לחלל המיצג.

כאשר נשכבתי על הספה והתבוננתי מעלה, מבטי פגש בדמותי המפורקת, מוקרנת ברסיסי פיקסלים על גבי התקרה. נפנפתי בידי מספר שניות על מנת לוודא שאכן מדובר בדמותי שלי שם למעלה, שנדמה שהייתה מושפעת גם מצלילי המוזיקה הבוקעת מהרמקולים. תשומת ליבי חזרה לסאונד של המיצג.

מתוך המיצב להרגיש סאונד. צילום: אלונה ג׳רסיֿ

אני שומעת צעדים בקרבת מקום, מתבוננת לראות מי מתקרב, ומבינה שזה רק הסאונד הבוקע מהרמקולים שנשמע כל כך מוחשי. גלעד כהנא מדבר אלי בשירה, אני מזהה את קולו, אבל על מה הוא מדבר? "אני הלב של הכיכר", הוא אומר. איזו כיכר? אולי הוא מתכוון לספה העגולה שאני שרועה עליה? כשמונה אמנים לקחו חלק בהלחנת הפסקול, כל אמן בתורו מאתגר את חוש השמיעה ומשפיע על זרם המחשבה. אני מנסה לפענח את הצלילים שאני שומעת, בעוד שדמותי העשויה פיקסלים מתנועעת בחלל ויוצרת מעגלים תזזיתיים, רגע נסגרים ומתכנסים, רגע נפתחים במעיין ספירלה, רגע דמותי בתוך המעגל ורגע בורחת מחוצה לו.הסאונד סובב אותך, מקיף אותך, בורח ממך ומתקרב אליך בהגיון הנשלט בידי היוצר. אפשר לעקוב, להתחבר. אי אפשר להישאר אדישים.

אחרי אימון השמיעה הראשוני, המשכתי הלאה למסדרון ההיקפי בו הוצגה התערוכה "מבעד לרשת", תערוכת תכשיטים של האמנית והצורפת דנה חכים ברקוביץ'.ברקוביץ' עושה שימוש חדשני ברשתות של רמקולים משומשים ממפעלים לציוד אלקטרוני בתור חומר גלם. במבט חטוף, התכשיטים נראים יפים ושמישים, ואין שום תחושה של חומר משומש או ממוחזר. ובכל זאת, קולות הרקע של מלאכת הצורפות מלווים את התערוכה ומזכירים לצופה כיצד נוצרו: צלילי שיוף, חיתוך ודפיקה. מרשימים במיוחד היו הענקים הצהובים. מלבד רשתות הרמקולים, ברקוביץ' עושה שימוש בחומרים כגון חוליות ברזל, חוטי כותנה פוליאסטר מצופים בצבע אקרילי ולכה אפוקסי.

ענקים צהובים של דנה חכים ברקוביץ׳. צילום: אלונה ג׳רסי

בגלריה העליונה הוצגו סדרות של רמקולים מתקופות שונות, החל משנות ה-60 של המאה הקודמת ועד היום. ניתן לראות ולשמוע רמקולים בגדלים שונים ומחומרים מפתיעים כמו בטון, קרמיקה ופורצלן. חלק זה של התערוכה, שנקרא "לראות סאונד", כלל שלוש קטגוריות: אובייקטים נייחים, אובייקטים ניידים ואובייקטים אינטראקטיביים.

גרמופון לינארי, יקיר בוארון, 2015. צילום: אלונה ג'רסי

רמקולים חשופים, שמואל לינסקי, 2011. צילום: אלונה ג'רסי

הגעתי לאובייקטים האינטראקטיביים והאמת? התרגשתי. סוף-סוף אפשר לשחק! ללחוץ, לגעת, להפיק סאונד. גולת הכותרת של התערוכה הייתה עבודה של עזרי טרזי, מעצב ומרצה לעיצוב, שנקראת "מקאם מקום". מדובר בשולחן עץ שבנוי בדמות מפת ירושלים, ועליו שקעים לכוסות קפה שחור. כל כוס שמציבים בשקע אחראית לקטע נגינה אחר, רובם ככולם נעימות ערביות מקומיות. נהניתי ביותר להתנסות בהפעלת הסאונד, וליצור חיבורים מוזיקליים שונים באמצעות מיקום שונה של הכוסות.

מקאם מקום, עזרי טרזי, טרזי סטודיו, 2015. צילום: אלונה ג'רסי

ניגשתי לשאר המשחקים המפוזרים על השולחנות, אך לצערי התאכזבתי קלות. הקשה קצרה על כמה מהקלידים של מוצג אחד הפיקו צלילים גנריים, שגרמו לי להמשיך הלאה במהרה. במיצג הבא חיכה לי שלט שבישר על תקלה טכנית זמנית. ויתרתי על התקווה להמשיך ולהשתעשע במוצגים, ופניתי לצאת. אבל התערוכה זימנה לי הפתעה קטנה אחרונה: בעודי מפלסת את דרכי מחוץ למבנה המעוגל של המוזיאון, צלילים משונים המשיכו להתנגן מכל עבר. הגעתי בחזרה לכניסה, שם הבחנתי במעבדת העיצוב בה ישבו כמה ילדות בגיל יסודי והרכיבו להן אובייקטים של סאונד מחומרים שונים. מזל שבתערוכה הזו מותר גם למבוגרים לשחק!

סדנת מעצבים צלילים, אגף חינוך. צילום: אלונה ג'רסי

 

סאונד – קול וחומר בעיצוב

אוצרות: ענת ספרן, לילך שטיאט, אליזבת'ה פיזו, יעל טרגן

נעילה: 28 אוקטובר, 2017

מוזיאון העיצוב, חולון

תגיות

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *