ספר סקיצות: אביץ (אבי א. כ"ץ)

כל ישיבה ארעית בבית קפה היא הזדמנות עבור אבי א. כ"ץ, או בשמו המקצועי אביץ, לאייר זכרונות, מחשבות ורגעים קטנים שמלווים אותו לאורך השנים. אביץ משתף אותנו באיוריו המרהיבים, בקפה המקומי, בנסיעה ברכבת, בפראג ובאמסטרדם, במהלך טיול או סתם כחלק משגרת יומו של מאייר.

ספר לנו על שגרתך כמאייר.

"הרגעים הקטנים שבהם אני חש תחושת התרוממות רוח של יצירה וסיפוק הם אותם רגעים מושלמים עם הסקצ׳בוק שלי, כלי הציור וכוס קפה".

קפה בפראג

"אני משתדל לצייר אחת ליום בספר הסקיצות שלי, ולו אף רישום קטן. לשם כך אני נושא בתיק לפעמים אפילו שלושה סקצ׳בוקים במידות שונות וערימה של כלי ציור, עפרונות, מרקרים ושאר ציוד ציור נלווה".

המון עליסה
המון עליסה בצבע

יש לך מקום מועדף לאייר בו?

"אני גר בדרום ולכן הרבה פעמים הרכבת היא עבורי מקום נפלא לצייר בו. כיוון ששעה של נסיעה היא שעה שבה אני גם ככה מעביר את הזמן בבטלה, אני מנצל את ההזדמנות הזאת לצייר אנשים סביבי או את הנוף מחוץ לחלון.

בתי קפה ומה שקורה בהם תמיד מעוררים אצלי רצון עז לצייר. מספר לא מבוטל של רישומים שלי הם בנושא בתי קפה ואנשי הקפה".

עובדים זרים ברכבת
ממתינים לרכבת
בנדיקט על רוטשילד
ארומה, רמת גן

אתה מאייר הרבה במהלך טיולים?

"בטיולים לחו״ל, המשפחה שלי יודעת שאני צריך מדי פעם רגע לבד לצייר בסקצ׳בוק שלי. הרישום והאיור עוזרים לי לחוות את המקום בו אני מבקר. כך אני חווה את המקום בצורה מעמיקה יותר, ומקבע את חווית הטיול בתוכי. כיום יש לי על המדף בבית 25 שנה של זכרונות מצויירים, שהם הלכה למעשה יומן. כל ציור מזכיר לי רגע בחיים, מה קרה בו ואיפה הייתי".

פראג בקו כחול
פראג

האם יש לך סגנון קבוע?

"אני מצייר יותר מהתבוננות ופחות מהדמיון כפי שנהגתי בעבר. אני במיוחד אוהב סצנות מבולגנות ומלאות בפרטים קטנים. מעבר למתודת ההתבוננות, אני מניח ששימוש בכלים חדשים השפיע ועיצב את הסגנון שלי. בעבר זה היה צבעי מים עפרונות ואולי לפעמים עט פיילוט. היום זה בעיקר מרקרים (copic) ועטי פיילוט".

מזגנים חניון הארבעה
מקבץ פרצופים מסטארבקס
כלבים בטיול

"לאורך ספרי הסקיצות השונים אפשר לראות איך הסגנון שלי השתנה והתעצב. אין לי ספק שהאימון המתמיד בציור בסקצ׳בוק הוא הסיבה למיומנות הרבה שפיתחתי בציור. בספרו The outliers, הכותב מלקולם גלאדוול מציג את 'חוק עשרת אלפים השעות': מסתבר שמה שמשותף לביל גייטס, הביטלס, צ'ארלי פארקר ועוד רבים מאלו שאנו רואים אותם הגאונים בתחומם הוא שבטרם הגיעו להצלחה שלהם, הם עסקו במקצוע שלהם במשך לא פחות (ולפעמים יותר) מעשרת אלפים שעות קשות של אימון והתמקצעות. בזמן הזה הם לא היו מפורסמים אלה פשוט קרעו את ה…  שורה תחתונה: כשרון לא מספיק, האימון חשוב לא פחות".

דגים מהדמיון
דגים מהדמיון בצבע

מילה לסיום?

"אני נמצא היום בדפיו האחרונים של סקצ׳בוק קטן, ויש ברגע הזה תמיד הרגשה של סוף פרק. מצד שני, אחד התענוגות הגדולים שלי- שיקרה שוב בקרוב- זה להתחיל סקצ׳בוק חדש, לדפדף בין דפיו הריקים ולחשוב אילו ציורים ויצירות יהיו פה בעתיד".

נחמה וחצי
נחמה וחצי בצבע

לאתר של אביץ

ליצירת קשר עדן ירוחים

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *