עולים לסירה

בתור סטודנטית לתקשורת חזותית בשנה ד', יש הרבה שאלות לגבי הרגע שאחרי. מה עושים אחרי סיום הלימודים? איך מתחילים בכלל? לאחר שיחה מלאת השראה עם המעצב ואמן הרחוב ארזו (Erezoo), יצאתי עם תשובות מעודדות, השראה והרבה התפעלות.

עדי אשכנזי, תקשורת חזותית

ארז שמח, או בשם האמן שלו ארזו (Erezoo), סיים את הלימודים בויצו במחלקה לתקשורת חזותית לפני כשנתיים. היום הוא כבר בעל עסק משגשג, עם לקוחות כמו עיריית תל אביב ובאר-שבע ומוזיקאים כמו אביתר בנאי. בנוסף, ארזו הוא ממייסדי קהילת הסירה שמטרתה ליצור למעצבים בארץ עתיד טוב יותר. 

סיימת את הלימודים לפני שנתיים. איך התמודדת עם היציאה לעולם האמיתי?
אני מגיע מבית שבו כולם מציירים וכבר אחרי הצבא התחלתי לעבוד. פתחתי עם חבר קולקטיב של יוצרים, ציירנו על חולצות ועשינו פרויקטי אמנות שונים. ככה שכשהגעתי ללימודים כבר עסקתי באמנות כפרנסה. בשנתיים הראשונות ללימודים לקחתי עבודות קטנות, בשנה ג׳ כבר היו לי לקוחות ובשנה ד׳ היה לי עסק. לקחתי פרויקטים מקביל לפרויקט גמר, עבדתי יומיים עליו ועוד 3 ימים "בחוץ"

מצייר מגיל קטן

אז בעצם היה לך כבר בסיס לפני הלימודים.
כן, אבל בשנה הראשונה לא ידעתי כלום על מחשב, לא פוטושופ ושום דבר. במהלך הלימודים ניסיתי לשמור על הקו שלי ולעשות דברים משלי. תמיד עשיתי פרויקטים מהצד כמו פסטיבלי רחוב, הדרכת קבוצת אמנות וגם סתם בריפים לעצמי. הלכתי לצייר ברחוב לפחות פעם בשבוע. אמנם הייתי ישן פחות, אבל היה לי חשוב לעשות את זה.

במה עסק הפרויקט גמר שלך?ֿ
הפרויקט עסק בשקרים שאנחנו מספרים, לאחרים ולעצמנו. בחרתי כעשרה שקרים שאני מכיר מהחיים שלי ומתוך שיתופים של אנשים אחרים, ואיירתי אותם בשני צבעים. הפוסטר מורכב משני צבעים, כשכל צבע מציג פן אחר של המציאות: האדום זה מה שקרה במציאות והכחול זה השקר שמכסה על מה קרה בפועל. צופים שרואים את הסדרה שמים משקפיים מיוחדים שמעלימים את אחד הצבעים. הפרויקט התגלגל הלאה מעבר לתערוכת הגמר, והוצג בעוד מקומות. בין השאר הפרויקט נבחר מתוך 15 פרויקטי גמר בארץ שמציגים ביפו ובתל אביב.

ממשיך להתגלגל. פרויקט הגמר של ארזו

בתום הלימודים, איך הגעת להחלטה להתפתח כעצמאי?
זה היה לי טבעי. אני לא אוהב כשאומרים לי מה לעשות, וכשהעבודה היא לא בין שווים. בעקבות פרויקט הגמר הגיעו הצעות עבודה כשכיר, והתלבטתי, כי זה מפתה, אבל רציתי להישאר בחיפה ולא לעבור לתל אביב. החלטתי שאני אנסה להיות עצמאי עד הסוף. אני אוהב שאין לי בוס שבוחר לי איך הדברים יראו ואיזו עבודה לקחת.

בתור עצמאי, איך אתה מנהל את עצמך מבחינת זמנים?
גבולות זה מאוד חשוב, לדרוש כסף זה מאוד חשוב, דדליינים זה מאוד חשוב. אני מלמד את עצמי כל פעם שיטות איך לסדר את זה, להבין איך אני מתמחר, כמה זמן להקציב לכל פרויקט, איך אני מסדר את הלו״ז שלי ואומר ללקוח זה ה-x זמן שלך. העבודה שלנו כרוכה בהרבה פסיכולוגיה ותקשורת בין אישית. זה באופן מאוד רחב, אבל במאמר מוסגר אגיד שלהרבה מהשאלות שאת מציגה יש תשובות מפורטות ומסודרות באתר הסירה, שזה פרויקט נוסף שאני עסוק בו. ההרשמה היא בחינם ואם מצטרפים למיילינג ליסט תקבלו מצגות מפורטות עם הרבה תשובות לשאלות של מעצבים בתחילת הדרך.

מציירים על קירות. עבודה של ארזו בסניף ארומה באוניברסיטת בן גוריון

ספר לנו עוד על הסירה, מה האג׳נדה מאחורי זה?
זה קודם כל הגיע מרצון שלי, שיהיה לי את המקום הזה לעשות את הדברים שלי, מה שמעניין אותי. כאמור, כשסיימתי ללמוד התחלתי כעצמאי ובמשך חצי שנה עבדתי מהבית. כשזיו (אחיו של ארזו) עבר לחיפה פתחנו סטודיו קטן של שנינו שנקרא בליינד-ברדן. תוך כדי תנועה הבנתי שאני רוצה לעשות משהו שנותן מענה למעצבים, נותן ידע ועוזר עם כל הבירוקרטיה, בניית פורטפוליו, איך בכלל פותחים עסק. הרעיון של הסירה רקם עור וגידים בחיבור שלי עם מיכל נר-דוד שייסדה ביחד איתי את הפרויקט. מעבר לערך הפונקציונלי, הסירה מיועדת לשמש גם מרחב קהילתי שמעצבים מוזמנים להיות בו פיזית וחברתית. כרגע הכל מקוון אבל בספטמבר אמור לקום גם חלל פיסי בשוק הפשפשים בחיפה.

כאן תמצאו מידע על כל שאלה. מתוך אתר הסירה

איך זה עובד בפועל? אנשים באים לעבוד או לצבור ידע וללמוד?
כל התשובות נכונות. לכל אחד יש ידע, המטרה היא לראות איך חולקים אותו, גם אם זה עם אנשים מרחוק. למשל עשינו עכשיו חודש מידע אונליין של מפגשי זומים ובהמשך מתוכננים שני פסטיבלים ועוד פרויקט של פרינטים שנקרא גיב-ארט.

אנחנו רוצים ליצור קהילה. אם את עולה לסירה, יכול להיות שאת לומדת ב-hit ותשאלי אותנו שאלות, ויכול להיות שתהיי ממש בתוך הסירה, שזה אומר כל מיני דברים: יש את הצוות שמרים את זה, עשרה אנשים שכולם מאיירים ומעצבים, יש אנשים שנרשמים לשנה והם חלק מאיתנו ויש אנשים שמגיעים לחודש ומנסים לראות איך זה בכלל הדבר הזה כעצמאים ויש את הקהילה הרחבה יותר שזה האנשים שמגיעים לאירועים שלנו, לסדנאות שלנו, לצרוך ידע. כרגע אנחנו מתמקדים ביצירת פרויקטים בתוך ועבור הקהילה. 

תוכל להרחיב קצת על הפרויקטים הקרובים שלכם?
גיב-ארט זה פרויקט למכירת פרינטים. כ-70% מההכנסות הולכות לאמנים ובעיקר לזקנים ונזקקים, לעזור להם בימים האלה. הדבר הנוסף אלו הפסטיבלים, הראשון מתוכנן ל-7-8.5. זה פסטיבל שיותר מותאם לשנה ד׳ ומעצבים צעירים ויהיה בו תוכן על איך בונים פורטפוליו, ליווי של פרויקטי גמר, הצגת פרויקטי גמר משנים קודמות, איך משיגים עבודה בתור מעצב צעיר, השראות, כלים לניהול עסק קטן, ליווי, ובכללי חשיפה לתכנים שרלוונטים למעצבים צעירים.הפסטיבל השני, הולך להיות כנראה ב-20-21.5. זה פסטיבל יצירה גדול יותר,  בשיתוף עיריית חיפה, ובו יהיו סדנאות כמו קליגרפיה, הדפס, הופעות מוזיקה, מסיבה, לימוד אנימציה, סרטי אנימציה וכל מיני דברים שקשורים לתקשורת חזותית ותרבות בצורה יותר רחבה.

מעשירים את הידע. מתוך אתר הסירה

זה מתאים רק למי שמתעסק בפרינט?
לא בהכרח, זה מאוד תלוי בשיתופי הפעולה השונים שקורים בדרך. כבר עכשיו יש לנו תכנים של טיפגורפיה, ניהול עסקי, אנימציה, איור, פרוטפוליו. היה לנו גם מפגש שלם עם איש מעולם ה-UX. זה מגוון ומשתנה לפי מי שמצטרף.

באיזה פלטפורמה הפסטיבל ייערך?
הפסטיבל הולך להיות בפייסבוק לייב ובקבוצות בזום. יהיה שרשור פרוטפוליו ככה שתוכלי לראות השראות, או שרשור של טיפים, ומלא דברים שקשורים לאנשים בשנה ד׳ ולמעצבים צעירים. את יכולה למשל להירשם עם פרויקט הגמר שלך ולקבל ליווי אישי עם מישהו מאיתנו. הפסטיבל פתוח לכולם חוץ מאירועים שמתוכננים כשיח קבוצתי ואז צריך להירשם מראש.

איפה אפשר למצוא את כל המידע על הסדנאות?
אם את נרשמת לאתר הסירה, תקבלי את כל המידע למייל. אפשר גם להיכנס לאיוונט של הפסטיבל, הכל יהיה גם בפייסבוק.

בוא נחזור קצת לשאלות על היצירה האישית שלך. חוץ מציורי הקיר שהזכרת, אתה עושה גם גרפיטי?
בערך פעם בשבוע אני הולך לצייר ברחובות בשביל הכיף וגם השביל להנגיש תרבות לאנשים, לייצר שיח על זה. זה מאוד משפיע על נראות האזור ואז גם משנה אותו, מזיז אותו, גורם לאנשים להאמין בו.

משפיעים חברתית

מה ההשראות שלך?
אני בדיוק עושה על זה סטורי לאינסטגרם של הסירה (כל סופ"ש מישהו אחר משתלט ועושה סטורי). קודם כל, לדבר עם אנשים מתחומים שונים: יוצרי קולנוע, מורים ליוגה או צלמים. זה מעורר הרבה השראה להבין איך הם מסתכלים על מונחים מקבילים לתחום שלי, כמו קומפוזיציה, בצורה שונה ובעולם אחר, ולשמוע על תחום אחר שיכול להשפיע על היצירה עצמה. מקור השראה נוסף שלי אלו מקומות שהם מלוכלכים, מגעילים שיכולים להפוך למשהו יפה, בדרך כלל זה נותן לי רעיון מה אפשר לעשות שם.

השראות יש גם מחוץ לפינטרסט

נניח להסתובב בסמטאות?
סמטאות, בתים נטושים, השוק בחיפה. המקומות האלה מעלים הרבה רעיונות. עוד מושג רלוונטי כאן זה רעיון השוטטות, ללכת לשם ההליכה, בלי מטרה. זה יכול לעורר הרבה רעיונות. כמובן גם לעקוב אחרי אמנים ולקרוא כל מיני דברים, נניח אם ראיתי סרט שעניין אותי אני אקרא על תהליך היצירה שלו ואלמד מזה הרבה.

לשוטט לשם השיטוט

אחרי איזה אמנים אתה עוקב?
אני מושפע מאמנות רחוב ומאמני רחוב, מאמני דפוס וקומיקס. למשל דקל חברוני, אמן דפוס משי ומרצה ב-hit שעובד נורא מעניין, או אמני רחוב כמו Dioz שעובד ממש צבעוני ועושה דברים יפים, וטיפוגרפים כמו יעקב שביט.

מה הפרויקט שהכי נהנית לעבוד עליו?
אני אוהב לעבוד על דברים שאני חלק מהעשייה שלהם, בחשיבה. אני יותר ויותר מכוון לעבודות עם זווית חברתית. מה שהכי הולך אצלי ואני הכי נהנה ממנו זה מיתוגים לאירועים ספציפיים, שאני יכול ליצור מהם משהו מאוד ממוקד איור ולא מיתוג רחב יותר. למשל הפרויקט הזה שעשיתי לתנועת 'תרבות'.

מודרניות שמכבדת את העבר

מה היית רוצה להגיד לקוראים שלנו לסיום?
חשוב לשמור על הקו, על האופי והסיפור. אמת ביצירה ובעיצוב זה מאוד חשוב, הקונספט חשוב.
עוד טיפ טוב זה ללמוד הרבה ולחקור ולהעמיק כדי לעשות דברים שהם מעניינים ולא שטחיים וגם שזה יראה טוב, שיהיה לזה אדג׳ ומשהו כיפי. זה עוזר לנו בתור מעצבים לחדש ולא לעשות דברים שכבר ראינו. כדאי לקחת השראות מכל מיני מקומות, לא רק מהפינטרסט, להסתכל במדינות אחרות, תקופות אחרות. ואז לתת למוח לנוח ולעכל, לא ישר לחפש את הפתרון.

עוד דבר לסיום, הייתי רוצה לומר לאנשים שלא יפחדו, שינסו להיות עצמאיים או לפחות כשהם שכירים אז לבטא את עצמם הרבה יותר. יש לנו כוח, יצירתיות היא מעלה גדולה ואפשר להשתמש בה להמון דברים, לא רק איך העיצוב יראה בסוף.

הכוח בידיים שלנו

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *