עיר – מרחב של יחסים

למה חשובה צורת הכיכר? מה "עושה לנו" הטופוגרפיה העירונית? מהו מרחב של יחסים בין ילדים לעיר? איך אפשר לברר שאלות אלו בהקשר מקומי? הפרויקט המחקרי בהנחייתה של צמרת הראל כנות, עוסק בעיצוב עירוני בהשראת הגישה החינוכית של רג'יו אמיליה

צמרת הראל כנות, מעצבת וחוקרת, מרצה במחלקה לעיצוב פנים ב-H.I.T

הקורס "עיר – מרחב של יחסים" מבוסס על מחקרי לתזה: יחסי עיר וילדים במרחב, שהוגשה בטכניון בפקולטה לארכיטקטורה בהנחיית פרופ' איריס ערבות. הקורס הינו ידע מצטבר של מחקר עם ילדים בערים שונות: תל אביב, קריית ים, נשר וחולון. הקורס קושר בין צורות במרחב לאופן התנהלותם של ילדים בו, ומאיר על הפוטנציאל העיצובי והחינוכי הגלום ביחסי ילדים ועיר. לפי פרופ' קרלה רינלדי, הילדים הינם השותפים רגישים ביותר למרחב, ומקרבים אותנו לבסיס היחסים שלנו עם המרחב, באמצעות פליאתם ויחסם הבלתי אמצעי למרחב, הם נותנים ביטוי ונראות לתהליכי למידה ומתן משמעות במרחב. העיצוב אינו דן רק בסביבות הילדים, או בהתאמת מרחבים לילדים, או גמישות תכנונית עבור ילדים, אלא מדובר בשינוי תפיסתי, עיצוב על פי יחסי גומלין והדדיות עיצוב צורות ומרחבים על פי יחסים ממשיים.

הזמנה לתנועה, מגישה: גילי בריקס. צילום: גיל זבלודובסקי

בשנתיים הראשונות הועבר הקורס במתכונת מחקרית בפקולטה לארכיטקטורה בטכניון, במרחבים העירוניים קריית ים ונשר, מחקר משותף של סטודנטים לארכיטקטורה וילדי כיתה ב' במרחבים העירוניים (בית ספר "סביונים" ובית ספר "בית יהושוע") בתמיכת החממה החברתית לדיור וקהילה. בשנתיים האחרונות מועבר הקורס בתוכנית לתואר שני עיצוב משולב ב – HIT, בשיתוף אגף החינוך של עיריית חולון ורשות המחקר של המכון הטכנולוגי חולון. זהו קורס מחקרי-עיצובי, במרחבים העירוניים של חולון (בית ספר "יחד" ובית ספר "ישעיהו") הבונה רצף מפעולה חוקרת לפעולה יוצרת. פעולת העיצוב חוקרת עצמה באמצעות תהליכים חינוכיים בעיר, לבניית תשתית ערכית ופיזית לעיצוב.

תומכים רבים לגישת רג'יו אמיליה בארץ בתחום החינוך, אולם הקישור לתחום האדריכלות והעיצוב בארץ הינו ראשון מסוגו. ייחודו בפיתוח מתודולוגיה משותפת לחינוך ועיצוב הבוחנת את המרחב העירוני כמרחב של יחסים המתיכים גוף, תנועה ובניית ידע לצורות במרחב. גישת רגי'ו אמיליה שבאיטליה קרויה על שם העיר בה היא נוסדה, פעולת השיקום הראשונה של העיר ההרוסה רג'יו אמיליה לאחר מלחמת העולם השנייה, הייתה בבניית בית חינוך לילדים על-ידי האזרחים מאבני ההריסות. שמה ונסיבות היווצרותה של הגישה מעידים על הקשר הייחודי בין הגישה לטריטוריה ולעיר עליה הוקמה, כבר מראשיתה. הגישה כורכת תהליכי חינוך ובניית זהות ביחסים עם הסביבה ב"מאה השפות" (Edward, 2012), כאשר הסביבה היא חלק בלתי נפרד מהחינוך. במסגרת מחקרי, ביקרתי ברג'יו אמיליה בסמינר, נחשפתי לשיתופי פעולה בין תהליכים פדגוגיים לבין תהליכי עיצוב ותכנון ברחבי העיר.

גשר אבנים, מגישה: אילת טרלובסקי. כיכר קדומים

הקורס בתכנית לתואר שני עיצוב משולב נע בין התחומים: חינוך, עיצוב עירוני, אדריכלות ומחול, הקורס פועל בהשראת הגישה של רג'יו אמיליה אך יחד עם זאת, מפתח גישה עצמאית ומקומית לחקר יחסי עיר וילדים המפתחת כלים חדשים. במהלך הלימוד נבחנים פרויקטים אדריכליים ועיצובים, המתבוננים על מקומם ופעולתם של ילדים בערים, הקורס מציע מבט על החברה בכללותה מתוך סביבות הילדים. מקומם של הילדים, אזרחותם ושותפתם במרחבים הינו מקום מורכב רווי סתירות שלא תמיד היה קיים.

הקורס מורכב מהרצאות תאורטיות, סקירת תקדימים, וסיורים מחקריים ומעשיים בשטח בקבוצות קטנות של ילדים וסטודנטים, כאשר העיר מהווה מעבדה חיה. הקבוצות מסיירות במרחב העירוני ברדיוסים ההולכים וגדלים מסיור לסיור, החל מבית הספר, למרכז העירוני ועד לשוליים העירוניים של המרחבים האורבניים, כאשר הסיור האחרון התקיים  במכון הטכנולוגי וכל אלה בליווי הילדים. בקורס האחרון מרחבי הסיור התקיימו בבית ספר ישעיהו, מרכז העיר חולון והעירייה, אגף החינוך גן הפסלים, כאשר הסיור האחרון התקיים בתל גיבורים, באזור הפילבוקס המשקיף על שולי העיר חולון. הילדים מובילים את הסטודנטים בעיר שלהם, בקצב שלהם למוקדי עניין שלהם, ומעדכנים את הידע של הסטודנטים. הכלי המחקרי העיקרי הינו תיעוד: צילומי סטילס, וידאו, רישומים בשטח, ותיעוד דברי הילדים במהלך הסיורים.

יחסי אדם מרחב וקצה, מגישים: מהדי מראעבה מור קרישר. חתכים

בתום השלב המחקרי בעיר הסטודנטים מגישים לוחות מחקר, אוצרים את הסיורים, למבנה ניתוח וקטגוריות. הלוחות מייצרים מיפויים של יחסי ילדים ועיר בהתבסס על הניתוח בקבוצות השונות. השלב העיצובי, הוא מהלך של התמקדות בלוחות המחקר, כאשר העיצוב מבוסס על העושר והדיוק של החומרים האמפיריים. השאלה המרכזית שנשאלת : מה המרחב מאפשר את ה – Affordences בלשונו של ג'ימס גיבסון? (Gibson,1986) וכיצד יש לעצב מתוך יחסים?

להלן מספר פרויקטים המשקפים ראייה בינתחומית זו של המרחב העירוני :

אלמנט, מגישה: לי זילברשטיין. אלמנט אופקי

אלמנט, מגישה: לי זילברשטיין

תחנות האוטובוס נבחרו כמקרה בוחן בפרויקט זה. בשלב הראשון תחנת האוטובוס פורקה לאלמנטים בסיסיים: עמוד, ספסל, קירוי, מילואה, קיר ופתח. לכל אלמנט בסיסי מסוג מוינו תנועות גוף משמעויות ואפשריות שחשפו הילדים במהלך המחקר בעיר. תחנות האוטובוס הוגדרו כמרחב יחסי של חופש על פי ניתוח תקדימים בתהליך העבודה, ומתוך כך כל אלמנט בסביבת תחנת האוטובוס יצר קטלוג של תנועות ולמידות. במהלך החקירה נבנה קטלוג של תנועות אפשרויות ואלמנטים כאבני בניין לעיצוב המרחב העירוני, קטלוג עשיר המשלב בין כוראוגרפיה לבין ארכיטקטורה.

יחסי אדם מרחב וקצה, מגישים: מהדי מראעבה מור קרישר

יחסי אדם מרחב וקצה, מגישים: מהדי מראעבה מור קרישר

האלמנט הטופוגרפי שהתגלה בחקירה, מאחד תנועות ותגובות פיזיות של הילדים במרחבי הקצה, לסירקולציה מעגלית תלת ממדית. המתקן יוצר שילוב של תנועות ושאלות על גופניות ומרחביות שהתעוררו עם הילדים במקום של קצה. בחירה תנועתית זו מאירה על היות הקצה מקום מרחבי רב פוטנציאל לעיצוב, מקום מעורר, מותח ומאתגר את גבולות המרחב הגוף והידע.

אזור הסף הקיר בקצה המערבי של ג'סי כהן, מגיש: הראל חובר

אזור הסף הקיר בקצה המערבי של ג'סי כהן | מגיש: הראל חובר

החומה המערבית של שכונת ג'סי כהן נבחנה כאזור "סף", העבודה מנכיחה את התנועות המשמעויות והשאלות שהעלו הילדים מול החומה. עיצוב הקיר מבטא התמודדות עם סף חומרי-פיזי. העבודה משלבת תהליך חשיבה בינתחומי המשלב תובנות מתוך עבודתו של קוין לינץ בספרו "The image of the city", עבודתו של הכוריאוגרף וויליאם פורסיית, וכמובן התנהגויות הילדים בנוכחות הקיר.

גשר אבנים, מגישה: אילת טרלובסקי. נמל יפו

גשר אבנים, מגישה: איילת טרלובסקי

העבודה בוחנת את מרחבי העיר כלוח משחק. האבנים המוטלות במרחבים עירוניים שונים, מאתגרות את ההליכה הרגילה בעיר. העבודה מגיבה לאבחנה כי ילדים מייצרים גשרים פיזיים בסיטואציות מרחביות מגוונות, כצורך בסיסי של התנהלות. העיר נבחנת במבט משחקי מאתגר, והמילה גשר מייצרת אפשרויות מרחביות ועירוניות רחבות יותר מהגשרים אותם אנחנו מכירים.

הזמנה לתנועה, מגישה: גילי בריקס

עיצוב התאורה מאתגר את היחסים בין אובייקט לגוף, כאשר כל אדם/גוף מדליק את התאורה באופן תנועתי אחר. אובייקט התאורה מציע תפיסה תנועתית אקספרסיבית בשתי הידיים, להפעלת מכשירים, אובייקטים ואלמנטים במרחב. אלמנטים המגיבים לניואנסים למקצבים ולתנועות מגוונות של אנשים שונים, וכך נוצר חלל מגוון במערכות יחסים ולאו דווקא באלמנטים.

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *