פתאום ברצלונה: חילופים ב-IED

הכרתי המון אנשים חדשים שכנראה יישארו חלק מהחיים שלי, ספגתי אמנות ועיצוב ברמה יומיומית, צברתי חוויות שלא דמיינתי, יצאתי למסיבות, ראיתי מקומות עוצרי נשימה, נהניתי מאוכל מדהים וחזרתי עם עבודות מגוונות שנהניתי מכל רגע בעשייה והיצירה שלהן. נסעתי לחילופי סטודנטים ב-Istituto Europeo di Design בברצלונה.

רותם פינס פז, תקשורת חזותית

השוק

מהרגע הראשון שהתחלתי ללמוד בשנה הראשונה, ושמעתי על תוכנית חילופי הסטודנטים הייתי חדורת מטרה להגיע לשנה השלישית ולנסוע ללמוד בארץ זרה. האמת שביני לבין עצמי לא באמת התעמקתי במה זה כרוך ולא חשבתי על זה עד הסוף. זה היה נשמע לי כמו משהו חווייתי. הזמן עבר מהר (יש שיחלקו עלי) והגיע הרגע המיוחל. וככה במקום להתחיל את סמסטר א’ של שנה ג’ בכיתה חדשה במסלול התמחות בפקולטה, מצאתי את עצמי בברצלונה. הבחירה בברצלונה הייתה בעיקר בגלל שהרגשתי שהמנטליות דומה, החורף לא קר מדי והשפה מאוד קליטה. הגעתי לדירה יפהפייה, באזור מדהים ושפה שמתנגנת ברחובות.

מסדרון האוניברסיטה

עבר לו שבוע והרגשתי שאני נמצאת בחופשה באירופה, ממש תיירת למופת שסימנה וי על עוד יעד בעולם ופחות הרגשתי סטודנטית, עד למפגש ההכרות. ממפגש החילופים הראשון באוניברסיטה חזרתי מבועתת. כל הסטודנטים שהיו בפגישה הגיעו מארצות שהשפה המדוברת בהן היא ספרדית, כך שהייתי היחידה שלא שולטת בשפה וכל הפגישה והסיור אוניברסיטה התנהלו בספרדית. כנראה זה היה השלב הקשה, כי מהנקודה הזאת הכל הפך להיות מדהים די מהר.

קורס בדים

אחרי מספר ימים הגיעה קבוצת סטודנטים נוספת של חילופים מאירופה, שגם הם לא שלטו בשפה הספרדית. היה חיבור מיידי ביני לבין סטודנטיות מגרמניה ומאיטליה ואנחנו חברות קרובות. הסמסטר התחיל והחלטתי לקחת קורסים גם מחוץ לתחום העיצוב הגרפי, כמו עיצוב נעליים ועיצוב בדים, בעיקר כי ההתמחות של האוניברסיטה היא באופנה וטקסטיל. החיבור החזק לאופנה מתקיים דרך שיתוף פעולה עם התעשייה, כאשר האוניברסיטה סיפקה לחברת ״Mango״ את צבעי הקולקציה בשנה שעברה. החיבור לאופנה מתקיים גם דרך קורסים שונים כגון קורס בדים שבו למדנו כיצד להכין צבעים לבדים מפרחים, תפרנו כרית ואת ההדפס צבענו באמצעות צבעים שהכנו בעצמנו.

גיפ מיתוג לחנות פרחים ע״פ 12 מזלות

הלימודים התנהלו בצורה שונה מהארץ, הביקורת הן אישיות לאורך כל הדרך ורק בהגשה הסופית ראיתי מה סטודנטים אחרים בכיתה עשו. הרגשתי שהמרצים מאוד פתוחים לרעיונות הסטודנטים ולעיתים שינו את הבריף בהתאם לבקשות הסטודנטים. למשל באחד הקורסים התבקשנו למתג חנות לבחירתנו בהשראת גלגל המזלות, בפורמט כפולה במגזין. בחרתי למתג חנות פרחים, והשתמשתי בפרחים עצמם המציגים את המזלות. כשהתחלתי לעבוד עם הפרחים הבנתי שהחלק המעניין הוא התנועה שאפשר לתת להם, וכך להמחיש את המזלות בדרך יותר מעניינת. העליתי את הרעיון בפני המרצה והוא אישר הגשה בפורמט gif.

סדרת אריזות לספרים ע״פ כותרת

תרגילים רבים היו בנושא אריזות. בקורס אחד התבקשנו לקחת מילים רנדומליות, למצוא את הקשר ביניהם וליצור סדרה של אריזות לספרים. בקורס אחר יצרתי אריזה חדשנית לעוגיות ובקורס שלישי אריזה לאביזרי בנייה, שבחרתי למתג כמו תכשיט. כל השיעורים היו מרתקים!

סדנה

הרגשתי שהאוניברסיטה מעניקה לסטודנטים את כל האמצעים הנדרשים בשביל ליצור. כך למשל יכולתי להשתמש בסדנת דפוס משי ולהיעזר במרצה תורן שנמצא שם. כשרציתי לחתוך פרספקס עבור קורס מסוים, הגעתי לסדנה אחרת וגם שם היה מרצה תורן שהדריך כיצד להשתמש במכונות השונות. התבקשתי ליצור איורים ענקיים לקירות של חדר הסטודנטים והשתמשתי במדפסת פלוטר לשימוש הסטודנטים באוניברסיטה. באופן כללי יכולתי להדפיס בצבע באוניברסיטה ללא עלות כספית. זה אפשר לחשוב בגדול, בלי מכשולים ומעצורים טכניים.

הרגשתי שהזדמן לי ליצור פרויקטים שלא העזתי לעשות במסגרת הלימודים בארץ. כמו כן, נחשפתי לטכניקות חדשות כמו איור דיגיטלי ותוכנות תלת ממד. במשך חצי שנה עבדתי על טיפוגרפיה באנגלית, וכך זכיתי להכיר המון פונטים חדשים שהעברנו בין הסטודנטים מהחילופים וכל אחד הוסיף את תרומתו למאגר. מהר מאוד מצאתי את עצמי מוקפת חברים, איתם טיילתי בכל ברצלונה ומחוצה לה ואחרי חודש כבר לגמרי הרגשתי בבית.

שער הניצחון, רותם פינס פז

לאט לאט השפה כבר לא היוותה שום מכשול והבנתי כמעט את כל מהלכי השיעורים שהתנהלו בספרדית. לא האמנתי שזה יקרה, אבל לפעמים אפילו תרגמתי ספרדית לאנגלית, עבור סטודנטים אחרים מהחילופים. הסמסטר עבר מהר אבל אני חושבת שהוא תרם לי המון! הכרתי המון אנשים חדשים שכנראה יישארו חלק מהחיים שלי, ספגתי אמנות ועיצוב ברמה יומיומית, צברתי חוויות שלא דמיינתי, יצאתי למסיבות, ראיתי מקומות עוצרי נשימה, נהניתי מאוכל מדהים וחזרתי עם עבודות מגוונות שנהניתי מכל רגע בעשייה והיצירה שלהן.

אני ממליצה לכל אחד שרוצה ויכול לעבור את החוויה הזאת. אני מרגישה שהיא העשירה אותי מכל הבחינות. והאמת? שווה לנסוע לכל יעד בין אם הוא מבוקש יותר או פחות כי ה"איפה" לא כל כך משנה, החוויה מלמדת ומרתקת בכל מקום והכי חשוב להיות פתוח למה שיבוא.

כל התמונות צולמו על-ידי רותם פינס פז

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *