צבע טרי 2017

שמעתי על היריד צבע טרי בשנים קודמות ולא מעט אנשים המליצו לי עליו. סוף סוף השנה יצא לי להגיע. זו הייתה אחת התערוכות המרתקות שהייתי בהם, הרבה מעבר לציפיותיי. היה מעניין ומרשים לא רק מבחינת רמת המוצגים והגיוון, אלא גם היה פשוט כיף.

אריאלה מרטינז, תקשורת חזותית

השנה התקיים יריד "צבע טרי" התשיעי במספר, במוזיאון הטבע על שם שטיינהרדט. זהו בניין חדש במתחם אוניברסיטת תל אביב, שעדיין בתהליכי בנייה אך במצב שאפשר ליריד להתארח. התערוכה התחלקה לשני מבנים עיקריים: האחד היה אוהל, בעל קומה אחת, בו הוצגו יצירות אמנות נפלאות בטכניקות מגוונות: צילום, דיגיטלי, ציור, פיסול, קראפט, שילוב טכניקות ועוד. השני היה מבנה בעל 4 קומות, כשלכל מפלס עולם תוכן אחר: תערוכה בינלאומית, עיצוב תעשייתי, חממת אמנים עצמאים, וחממת וידאו. בין שני המבנים היה שטח פתוח לישיבה בו המבקרים נהנו מהפסקת אוכל ומנוחה. בכניסה למתחם הוצגה יצירתו המעוררת סקרנות של טל אנגלשטיין. אנגלשטיין הציב אופנוע שטח בראש עץ ברוש לאחר תאונה שעדיין מנסה להאיץ.

הצלם עדי שמעוני מול תצוגת הצילומים שלו

האוהל מחולק לביתני גלריות מכל רחבי הארץ וגם של אמנים עצמאים, כמו הצלם הישראלי עדי שמעוני. כל הצילומים שלו צולמו בארץ והוא משתמש בסוגים שונים של מצלמות כמו תרמית או נגטיב, כדי להגיע לאיכויות אסתטיות שונות. מה שהיה מדהים זה כמות הטכניקות המקוריות, כמו לוחות השעם של האדריכל אבנר שר בהם הוא יצר ציורים באמצעות חריטה וצריבה על גבי לוחות שעם והעץ גדולות.

להלי פרולינג, קולאז' וגזירת נייר

להלי פרולינג, קולאז' וגזירת נייר 2

יצירותיה של אמנית הנייר כרמל אילן, נראות מרחוק כמו צורות בנויות מקווים צפופים וכשמתקרבים מגלים שמדובר במספר רב של רצועות של נייר עיתון מודבקות על דיקט. ואם כבר מדברים על נייר, שני אמנים שהותירו רושם רב: להלי פרילינג ופלג דישון. פרילינג גוזרת את הנייר מעל פורטרטים של אנשים בשילוב עם קולאז' כך שמתקבל מבנה הפנימי של גוף אדם. דישון גם כן גוזר נייר, אבל בממדים שונים לגמרי. הוא בונה נופי ערים שמרחוק נראות כמו ציור עם טוש שחור עם הרבה פרטים קטנים ומקרוב מתגלים מודלים תלת ממדיים ממגזרות נייר.

שמן על קנווס, יגאל עוזרי

עוד סגנון אמנות שכיכב בתערוכה הוא ההיפר-ראליזם. בין האמנים שהציגו היו דנה זלצמן, נתן פרניק, דים יוז, אסנת יהלי ויגאל עוזרי. עוזרי, אמן ישראלי המתגורר בניו יורק, מצייר פורטרטים של נשים צעירות בנופים שונים. באמצעות מכחולים קטנטנים וצבעי שמן הוא מעניק חיים ראליסטים לרגעים חולפים, כמו עישון סיגריה בשדה. יהלי משתמשת בדימויים ארכיטקטוניים כמו רצפות, עציצים, עמודים, קירות ודרכם מדברת על התרבות המקומית.

לוחות פחם, זוודיטו יוסף סרי, מסדרה 'שוות'

האוצרות קרן ברוזה ושירי ברוזה, הציגו את הפרויקט "שוות", המציג את סיפורן של האמניות האתיופיות נירית טקלה (ציירת), אור טסמה (צלמת) וזוודיתו יוסף-סרי (פסלת) שעלו לארץ בילדותן. שלושתן הציגו באותו חלל והתייחסו לנושא אי השוויון של הקהילה האתיופית בארץ. יוסף-סרי הציגה לוחות מחוררים עשויים מפחם המעלים תחושה של משהו שרוף, חלקי, לא שלם. מדובר בזיכרונות על אמא שלה שעבדה עם פחם כשהאמנית הייתה ילדה קטנה באתיופיה. הצילומים של טסמה מציגים את האמנית מנסה ללבוש בגדים מסורתיים מהתרבות שלה, ללא הצלחה. היא מדברת על חוסר התאמה של המסורת בחיים שלה בארץ.

ליגל סופר, meter square 20, בטון, צמר ורשת ברזל

בחממת האמנים העצמאים, המציגים היו ישראלים, צעירים וחדשים בדרכם כאמנים. אחת מהמציגות, ליגל סופר בת 26, הציגה את עבודתה בהשראת הקיבוץ. העבודה "20 מטר מרובע" היא סידרה של לוחות בטון שנוצקו על רשתות צמר בצבעים רכים שהיא בעצמה סרגה ומעל לפני שהתייבש הניחה פלסטיק מעל, מה שיצר טקסטורה רכה על הבטון הקשיח שעל הצמר הרך. סופר מדברת על תחושת הקלסטרופוביה, על הקונטרסט בין רך לקשה, ובין כבד ונעים. כמו סופר היו עוד עשרות אמנים מדהימים ופורצי דרך שכדאי להכיר.

״wild animals״ סרטה של ירדן טאוב, סטופ מושן

חממת הווידאו הייתה מאוד מרשימה, במיוחד דרך מבט של סטודנטית במסלול מדיה. הסרט של נטע לאופר דיבר על החוסר הגיון בחומה שמפרידה בין מדינות, ועל מלחמה כאשליה של בני אדם. בסרט רואים תצלומים מהמצלמות שמפוזרות לאורך הגדר בגבולי המדינה ואיך החיות הבר מנהלות שם את חייהן הרגילים והפשוטים של הישרדות. הסרט של ירדן טאוב "Wild Animals" היה עשוי בטכניקת סטופ מושן. טאוב בנתה מודלים בתלת ממד ודרכם הראתה איך הטבע הפראי היא האמת שלנו ולא הציביליזציה.

סדרת גופי תאורה ״קונגו״, כרם קמינסקי

באגף העיצוב הוצגו סדרת כדים מעוטרים ידנית עם טקסטורות ייחודיות ויפיפיות, גופי תאורה בתוך מסכות אפריקאיות בסגנון מודרני, פקקי שעם שהפכו לבובות קטנות וחמודות וסדרה מטורפת של בובות בהשראת ציורי ילדים.

יצאתי מהיריד עם צמרמורות בגוף. התערוכה הציגה מגוון עצום של אמנות ועיצוב עכשוויים, המשקפים את עולם התרבות היום. קצת כפי שטכנולוגיה חדשנית מגלה לנו עולם חדש של אופציות ומאפשרת ליצור דברים שלא עלו על הדעת לפני כמה שנים.

כל התמונות צולמו על-ידי אריאלה מרטינז

צבע טרי 2017

אוצרת התערוכה: יפעת גוריון

הפקת התערוכה: פאזה
מוזיאון הטבע ע"ש שטיינהרדט
אוניברסיטת תל אביב

 

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *