קניין ופֶטיש

"ברית קדש היתה כרותה בין הדבר ובין בעליו, נכונה מזו: בין נפשות שניהם". ההשראה לתערוכה "קניין ופטיש" צמחה מתוך כתביו של ביאליק ומוצגת בביתו. התערוכה מתייחסת ליחסים המורכבים בין אדם לחפציו, ומזמינה את הצופה לחפש אחר המוצגים החבויים.

מאת: מולי יחבס, עיצוב תקשורת חזותית

התערוכה "קניין ופֶטיש" אפופה בתחושה מיסטית ומסתורית. הרעיון לתערוכה החל לצמוח לפני יותר משמונים שנה במסה "קנאת האדם לרכושו" שכתב חיים נחמן ביאליק, ובה עסק במהות הקשר הרגשי שלנו עם רכוש וקניין. כלומר, חפצים. כתיבת מסה זו לא הסתיימה מעולם, והפכה להיות האחרונה שחיבר בימי חייו. המבקרים בתערוכה יבחינו כי ביתו של ביאליק כאילו הצמיח מתוכו יצירות אמנות עכשוויות הממשיכות את מחקרו על הקשר אדם-חפץ. היצירות מוקמו ברחבי הבית באופן בלתי נפרד מאוסף החפצים האישי של משפחת ביאליק. חלקם בולטים במיוחד, אך אחרים מסתתרים כה היטב, שתצטרכו ממש לתור אחריהם בתוך מגירות וחדרים פינתיים. כך הם מעמיקים את השאלות שבבסיס התערוכה על הערכים המסתוריים שהופכים חפץ אחד ליצירת אמנות, אחר לפריט אישי, ואחרים לנחשקים: מתי הפכו המשקפיים של ביאליק מכלי עזר טכני לקריאה למוצג מיסטי?

עבודותיה של רותם ריטוב השתלטו על המגירות שהיו שמורות לשירים בתצוגת הקבע של הבית, וממתינות למבקר שיגלה אותן.

עבודותיה של רותם ריטוב השתלטו על המגירות שהיו שמורות לשירים בתצוגת הקבע של הבית, וממתינות למבקר שיגלה אותן.

שי עיד אלוני לוקח חלקי חפצים קטועים ומאחד אותם לכדי חפץ אחד שלם חדש, מעין טוטם פגני, המכיל בתוכו את המטען של מרכיביו הישנים ואת התוספת חדשה. מה שהיו פיסות דוממות חסרות תועלות מקבלות תפקיד חדש ככלי פולחן. כך הוא מתכתב עם המסה הלא גמורה של ביאליק: "ברית קדש היתה כרותה בין הדבר ובין בעליו, נכונה מזו: בין נפשות שניהם".

עבודות שונות של שי עיד אלוני. טוטמים פגאנים המורכבים מחלקי חפצים וממוקמים בין החפצים האישיים של ביאליק.

עבודות שונות של שי עיד אלוני. טוטמים פגאנים המורכבים מחלקי חפצים וממוקמים בין החפצים האישיים של ביאליק.

הטבעת של אלי גור אריה מבקשת לחקור את הרעיון שבו החפץ מקבל קדימות לאדם. היהלום הוחלף בפיסת בשר סלמון כתמתמה, וטיפות אדומות נוטפות מחזקות את הרמיזה ליהלומי דמים. על אלו מתווסף גימור פלסטי מבריק המקשר את היצירה לעולם הפרסום והצרכנות.

אלי גור אריה, "חיתוך יהלום", 2010. יצירה המבקשת לחקור מקרה שבו החפץ קודם לאדם דרך יהלומי הדמים

אלי גור אריה, "חיתוך יהלום", 2010. יצירה המבקשת לחקור מקרה שבו החפץ קודם לאדם דרך יהלומי הדמים

רותם ריטוב לקחה פיסות מתכת דקיקות הגזורות בצורה של מכונות מלחמה, וסידרה אותן בשורות במגירות השירים שבקומה העליונה. כך היא מרמזת לאבסורד שבתפיסת הבעלות על הטבע של המערב הקולוניאלי, עבורו מיסמור פרפרים וציד בעלי-חיים נחשבים סגידה לטבע. רעיון זה מתקיים בעבודות נוספות שלה, בהן היא סידרה את פרפרי המתכת שלה לצורה של זרי אבל, באופן שלוכד את תנועת מעופם הפרוע של פרפרים חיים.

רותם ריטוב, "הזר של עדהלעד", 2015. מכונות מלחמה ממתכת שנראים כאוסף פרפרים במעופם.

רותם ריטוב, "הזר של עדהלעד", 2015. מכונות מלחמה ממתכת שנראים כאוסף פרפרים במעופם.

גיא זגורסקי הציב סדרה של כדורי בדולח בתוך הספרייה של ביאליק. הבדולח לוכד בתוכו חלל המדמה את האופן בו בני האדם אוגרים חפצים. הכדורים מוצבים לצד ספרי גאומטריה, "והיה העקוב למישור" של ש"י עגנון, ותרגום לעברית של "המניפסט הקומוניסטי" של קארל מרקס. מרקס טבע את המונח "פטישיזם של סחורות", ודיבר על הערך הרוחני הטמון ביצירות אמנות, המקנה להן ערך רב יותר מאשר העמל שהושקע ביצירתן.

גיא זגורסקי, הצבה פיסולית בספריית הקבע של ביאליק.

גיא זגורסקי, הצבה פיסולית בספריית הקבע של ביאליק.

ב"קנאת האדם לרכושו" ביאליק תוהה על המוסריות שבמשיכה שלנו לקניין, ורואה זאת כדחף אנושי, כמעט צורך, ואת הקשר שלנו לחפצים כטבעי. יצירות האמנות הממלאות את חלל ביתו מסקרנות ומעניינות, וממשיכות לתהות על שאלותיו. את התערוכה אוצרת ד"ר סמדר שפי, שלצד פיתוח קונספט, הצגת התערוכה ואיסוף העבודות הייתה צריכה יחד עם הנהלת המקום למצוא פתרונות יצירתיים להצגת התערוכה במבנה שנועד לשימור. כל הנחה של פסל על שולחן לא נעשתה כלאחר יד, ותלייה של עבודות על קירות שאסור לפגוע בהם, דרשה חשיבה יצירתית במיוחד. אך ההשקעה השתלמה לכדי תערוכה מעוררת מחשבה, המעודדת השתתפות פעילה של הצופה, ובסופו – מתוגמל היטב.

"קניין ופֶטיש" – תערוכת אמנות עכשווית בבית ביאליק – עיריית ת"א

18 בנובמבר עד ה-18 בדצמבר 2016

אוצרת: ד"ר סמדר שפי

אוצרת ראשית ומנהלת מתחם ביאליק: איילת ביתן שלונסקי

בהשתתפות האמנים:

שי עיד אלוני | אלי גור אריה | גיא זגורסקי | רותם ריטוב

בית ביאליק, רח’ ביאליק 22, תל-אביב

http://beithair.org/about/bialikh/

כל התמונות בכתבה צולמו על-ידי מולי יחבס למעט הצילום של בית ביאליק (דינה גונה)

תגיות

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *