שלוש בריבוע

קורס הליבה של המחלקה לעיצוב פנים 'יסודות עיצוב פנים #2' מתקיים בשנה הראשונה של התואר, בסמסטר ב'. הקורס נערך בהנחיית אפרת לוי ונעמה אגסי והסתיים בהגשת תוצרים מוצלחת, מתוכה בחרנו להציג עבודות מוצלחות של שלוש סטודנטיות.

מורן זיסהולץ, עיצוב פנים

קורס הליבה של המחלקה לעיצוב פנים 'יסודות עיצוב פנים #2' מתקיים בשנה הראשונה של התואר, בסמסטר ב'. הקורס נערך בהנחיית אפרת לוי ונעמה אגסי והסתיים בהגשת תוצרים מוצלחת, מתוכה בחרנו להציג את עבודתן של שלוש סטודנטיות מוכשרות במיוחד.

אפרת לוי מספרת על הדרך המעניינת שעשו הסטודנטים והסטודנטיות בשני פרויקטים נפרדים בהם התנסו במהלך הסמסטר: "בסמסטר השני ללימודים במחלקה לעיצוב פנים, לאחר התוודעות בסיסית לעולם של חומר, צורה וצבע, נוגעות הסטודנטיות לראשונה בעיצוב חלל. האתגר המורכב של יישום רעיונות לחוויה כוללת של גוף במרחב דורש התבוננות מעמיקה, התנסות בייצוגים ויזואליים שונים ובכלי תכנון מגוונים ומורכבים".

תמונה: מודל סופי של החלל (צילום: מאי תורג'מן)

תמונה: מודל סופי של החלל (צילום: מאי תורג'מן)

התרגיל הראשון, 'תשע בריבוע' נפתח בסדרת מעשי התבוננות ומחקר במקומות ממשיים, וגם כאלו שקיימים רק בזיכרון. המחקר הויזואלי שימש את הסטודנטיות בהמשך העבודה כבסיס לאסטרטגיה בתרגיל עיצוב מרחבי. 'תשע בריבוע' הינו תרגיל לפיתוח ותכנון של מרחב, המבוסס על תרגום של מושגים ואסטרטגיה מפיתוח קונספט ועד תכנון קונקרטי, תוך פירוק המרחב למרכיבים עקרוניים ופיתוח הדרגתי של מורכבות בתכנון.

התרגיל מבוסס על סדרה של תשעה ריבועים, כל ריבוע בגודל 30*30 ס"מ, ויחד הם יוצרים ריבוע של 90*90 ס"מ. הריבועים מייצגים מרחב ביחס של 1:10, כלומר שטח כל ריבוע "במציאות" הוא 3*3 מ'. כל סטודנטית התחילה מתכנון של ריבוע מספר 1 ובו משטח בלבד, הגדירה לעצמה חוקי פעולה לפיתוח ושכלול של המרחב (לדוגמא: סיבוב, הכפלה, שבירה, חלוקה, פיזור), והמשיכה לפתח את הריבועים הנוספים על פי סדר ומורכבות הולכת ומתפתחת: שלושת הריבועים הראשונים, בשורה העליונה, הם סדרה של אלמנטים משטחיים. בשורה השנייה למשטחים מתווספים אלמנטים של הפרדה והכוונה (אלמנטים ורטיקליים, "קיריים"), ובשורה השלישית מתווספים אלמנטים של קירוי.

 הפרזנטציה הסופית של הסטודנטים מול מבקרים ומרצי המכללה (צילום: מורן זיסהולץ

הפרזנטציה הסופית של הסטודנטים מול מבקרים ומרצי המכללה (צילום: מורן זיסהולץ

פירוק המרחב למרכיבים הבסיסיים שלו מאפשרת לסטודנט/ית שליטה על המאפיינים והמרכיבים של מערכת מורכבת בעלת מאפיינים ייחודיים הנובעים מפיתוח קונספט אישי. עם התפתחות הפרויקט, הסטודנטיות למדו לתרגם מושגים מופשטים לטרמינולוגיה וחשיבה מרחבית, לתיאורים של תנועה, יחסי גוף ומבט ומפגשים עם חומר, וליישם את כל אלו בעיצוב מרחבי.

התרגיל השני עסק בפעולה "ביתית" במרחב ציבורי. במסגרתו תכננו הסטודנטיות חלל שמתיק  פעולה יומיומית שאנו רגילים לבצע במרחב הביתי, אל מרחב ציבורי, עירוני ופתוח. כל סטודנטית בחרה פעולה שגרתית המוכרת לה מהמרחב הביתי, התבוננה והעמיקה בה מתוך כוונה לתכנן חלל המיועד לתכלית זו, בקונטקסט חדש. האתר הנבחר היה סמטה קטנה בכיכר גבעון, לשעבר מגרש חנייה נטוש וכעור בגבם של בנייני משרדים ומסעדות, וכיום אזור ציבורי פתוח על גגו של מגרש חנייה תת קרקעי.

תמונה: מודל 1:25 (צילום: עמית טל)

תמונה: מודל 1:25 (צילום: עמית טל)

נסיבות התכנון דרשו מהסטודנטיות לנסח אסטרטגיות עיצוביות הנוגעות בסוגיות מהותיות בעיצוב פנים: אינטימיות וציבוריות, ביתיות ועירוניות, פרטיות ופתיחות, פנים וחוץ. הסטודנטיות בחנו את הסביבה העירונית בקנה מידה אנושי, וניתחו את המפגש בין גוף לסביבה. נדרשה העמקה ופיתוח של עבודה בחומר על מנת לייצר חוויה כוללת במרחב, מתוך התייחסות למגע, טקסטורה, אסוציאציה וקנה מידה.

הסטודנטיות תרגלו עבודה במורכבות מתפתחת, פיתוח של פרטים, ניסוח גישה עיצובית ויישום שלה באמצעי הבעה שונים. הן נדרשו לעבוד בקנה מידה וליישם עבודה בכלי תכנון דו ממדיים ותלת ממדיים. הדגש על פיתוח שפה אישית בא לידי ביטוי גם בפיתוח שפה גרפית ייחודית: יחד הכרנו אמצעי הבעה ולמדנו את הקשר בין אופן ביטוי לקידום תהליך היצירה.

תמונה: פרופורציות של דמות אדם במודל להגשה של עדי מתן ( צילום: עדי מתן)

תמונה: פרופורציות של דמות אדם במודל להגשה של עדי מתן ( צילום: עדי מתן)

הסטודיו זימן הכרות עם תהליך עיצוב החלל כתהליך יצירתי, רעיוני, אסוציאטיבי ותרבותי. הסטודנטיות פיתחו כלי חשיבה, כלי עבודה וכלי הבעה חזותיים, רכשו מיומנות בשימוש ועיבוד חומרים להבעת רעיון, והתנסו בתהליך מלא, החל מיצירת טריגר רעיוני, דרך חקירה ופיתוח תוצרים מושגים מופשטים, ועד למידה של האיכויות של התוצרים הללו ויישום המסקנות בפיתוח חללים מורכבים, אישיים ומקוריים.  

עמית טל, עדי מתן ומאי תורג'מן מספרות בקצרה על תוצריהן בתרגיל "פעולה ביתית במרחב ציבורי" ועל תהליך הלמידה שלהן במהלך הסמסטר.

עמית: פעולת האיפור תמיד הזכירה לי לבישת מסכה, אי אפשר לדעת מה מסתתר מתחת לפני השטח. מתחם גבעון שימש בעבר כחניון ציבורי לבאי האזור, ולאחר שיפוץ כללי הוסב למתחם אוכל ובילוי, כאשר החניון הועבר מתחת לפני הקרקע.

העולם הגלוי מול המוסתר היה קו מרכזי ביצירת תאי האיפור (חניון למתאפרת) כאשר החזית החיצונית בנויה מבטון מוחלק התואם לחזית המתחם, ופנים התא חושף את יסודות הבנייה כמעין מטאפורה לפעולת האיפור עצמה.

תמונה: (סקיצות וניסיונות חומריים- מתוך ההגשה של עמית טל (צילום: עמית טל)

תמונה: (סקיצות וניסיונות חומריים- מתוך ההגשה של עמית טל (צילום: עמית טל)

תחילת הניסיונות היו בצורת הקיפול של התאים כך שיוכלו להיבנות כיחידה אחת. לאחר שהקדשתי לנושא מחשבה נוספת, החלטתי ליצור פרטיות מירבית למתאפרת בתאים אילו והפכתי כל תא ליחיד בפני עצמו, עם אפשרות לשילוב מספר תאים באופן מודולרי.

תמונה: מודל 1:10 - תאי האיפור מתוך ההגשה של עמית טל (צילום: עמית טל)

תמונה: מודל 1:10 – תאי האיפור מתוך ההגשה של עמית טל (צילום: עמית טל)

עדי: החלל שלי מאפשר הכנת תה. בתור חוויה רגשית זה דבר שאני אישית מאוד מחוברת אליו. מסיבה זו בחרתי בפעולה זו כבסיס לעיצוב החלל שלי. לקחתי השראה משבירת השגרה כאשר אנו שותים תה, ועושים הפסקה במהלך היום. רציתי להראות זאת באמצעות חומרים שונים ומחיצות שונות.

תמונה: מחיצת הצינורות השקופים מעוותת את דמות האדם הניצב מאחוריה, ומשנה את החלל. מתוך ההגשה של עדי מתן (צילום: עדי מתן)

תמונה: מחיצת הצינורות השקופים מעוותת את דמות האדם הניצב מאחוריה, ומשנה את החלל. מתוך ההגשה של עדי מתן (צילום: עדי מתן)

הכניסה מורכבת ממחיצת צינורות שקופים שמאחוריה מופיעה דמות אדם הנכנס לתוך החלל ומכניס אליו חיים. מהצד ניתן לראות איך האדם מתעוות ומשפיע על צבע המקום. ממש כמו צבע התיון המשפיע על המים בכוס.

מבחוץ ניתן לראות שאותו אדם נמצא כרגע בהפסקה והוא שינה את שגרתו כמו ששינה את מראה החלל. מחיצה נוספת היא מחיצת הנייר שמדמה את התיון, בה אפשר להניח חפצים. השתמשתי בחומרים טבעיים הלקוחים מהטבע ומחברים אותנו לחווית שתיית התה- במבוקים, עץ, אבן ומים. המטרה הייתה ליצור את רגע ההשהייה, כשאני שותה תה אני בהפסקה והשגרה נעצרת לרגע באמצעות הכנת התה ושתייתו.

תמונה: שתי צורות ישיבה: הספסל מאפשר ישיבה לחוד ומזכיר את טקסי התה מעולם המזרח, שולחן הבר והשולחן הרגיל מאפשרים ישיבה קבוצתית , כמו שתיית תה באנגליה. מתוך ההגשה של עדי מתן ( צילום: עדי מתן)

תמונה: שתי צורות ישיבה: הספסל מאפשר ישיבה לחוד ומזכיר את טקסי התה מעולם המזרח, שולחן הבר והשולחן הרגיל מאפשרים ישיבה קבוצתית , כמו שתיית תה באנגליה. מתוך ההגשה של עדי מתן ( צילום: עדי מתן)

מאי: בתחילת הפרויקט התבקשנו לבחור פעולה שאנו מבצעים בבית עליה נתבסס לאורך כל תהליך העבודה. הפעולה שבחרתי היא חיתוך סלט, פעולה שאני מבצעת באופן

יומיומי בצורה כמעט אוטומטית. האוטומטיות של החיתוך הובילה אותי לקצב שבה הפעולה מתבצעת, והמבנה שלי בנוי ממפלסים שונים שמעידים על קצב.

תמונה: הפרזנטציה הסופית מוצגת על הקיר מתוך ההגשה של מאי תורג'מן ( צילום: מאי תורג'מן)

תמונה: הפרזנטציה הסופית מוצגת על הקיר מתוך ההגשה של מאי תורג'מן ( צילום: מאי תורג'מן)

המבנה מחולק ל4 עמדות כאשר בכל מפלס מתבצעת פעולה כחלק משלבי החיתוך וההכנה הסופית של הסלט. החומרים שבחרתי להשתמש בהם הם עץ (אדמה, ירקות, שורשים) וחומר דמוי שיש (מעולם המטבח).

תמונה:  גבהים שונים למפלסים בהשראת קצב חיתוך הירקות (צילום: מאי תורג'מן)

תמונה:  גבהים שונים למפלסים בהשראת קצב חיתוך הירקות (צילום: מאי תורג'מן)

הגשות התרגיל הדגימו את הרמה הגבוהה במחלקה לעיצוב פנים ואת הידע הרב שמועבר לסטודנטיות ולסטודנטים בתקופת זמן כל כך קצרה. הלימודים האינטנסיביים מפתחים יכולת לעמוד בלחץ זמן תוך פיתוח קונספט רחב, מתרגילי התנסות של חומר וצורה ועד למודלים מבניים שמראים חלל בצורה מדויקת.

תגיות

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *