שריר הקליגרפיה: ביקור פול אנטוניו ב-H.I.T

כדי להבין קליגרפיה בפרט ואמנות הכתיבה בכלל, כדאי לכם לראות את פול אנטוניו בפעולה. בדרך שבה הוא מסדר את כלי העבודה שלו, דואג למברשות, ומתארגן לקראת ההרצאה, הייתה תחושה שנכנסו לממד אחר. קיבלנו הצצה ליוצר שמאוד אוהב את מה שהוא עושה ונהנה מכל רגע.

נאור טביב, תקשורת חזותית

פול אנטוניו, נולד בטרינדיד שבקאריביים שם גילה את הקליגרפיה בגיל 9, והחל מאז לתרגל את אמנות הכתב. כיום, הוא מתגורר ועובד בלונדון, משם הוא מייצר עבודות לחברות הגדולות והנחשבות בעולם. בין לקוחותיו ניתן למצוא את שאנל, דיור, סטורי ואפילו בית המלוכה הבריטי. אנטוניו אינו רק קליגרף מבוקש אלא גם מומחה בתחום שאוהב לחקור וללמוד אותו. הוא למד קליגרפיה ואמנות הכתב, משם המשיך לתואר שני בארכאולוגיה והתמחה בכתבים עתיקים לאורך ההיסטוריה. עבודותיו מושפעות משנים של מחקר, ובעקבותו גם תערוכה של עבודותיו ההיסטוריות מוצגות במוזיאון המטרופוליטן בניו יורק. אנטוניו נחשב מאוד בקהילת העיצוב, הוא מרצה פופולרי בקרב בתי הספר לעיצוב בעולם, בזכות התמחותו ביותר מ־3,000 שנה של קליגרפיה.

שיעור בהיסטוריה טיפוגרפית. פול אנטוניו במכון הטכנולוגי HIT

אנטוניו הגיע לישראל בעקבות שיתוף פעולה עם חברת פרסול, ומיתוג של קולקציית המשקפיים האחרונה שלהם: גרסת הקליגרף. חוץ מלדגמן את המשקפיים, שעוצבו בהשראת כלי הקליגרפיה, הוא עובר בחנויותיהם ברחבי העולם ומקשט את חלונות הראווה בקליגרפיה ידנית וסיפק גם עבודה לשלטי החוצות וסרטוני התדמית של הקולקציה.

אלפי שנים של היסטוריה בחצי שעה. פול אנטוניו בהרצאה

את ההרצאה במכון הטכנולוגי HIT, פתח אנטוניו עם קצת רקע היסטורי. הוא סקר אלפי שנים של קליגרפיה והמצאת הכתב מתקופת מצריים העתיקה, דרך המצאת הכתב הרומאי עד תחילת דרכה של הקליגרפיה והמצאת האמנות המודרנית. הוא הרצה בפתיחות ובמקצועיות והדגים על הלוח סוגי קליגרפיה, ועיטר אותו בעשרות כתבים שונים.

"הכלי עושה את ההבדל" אמר אנטוניו בסיקור ההיסטוריה הקליגרפית והטיפוגרפית. הוא הראה איך כלים שונים פתחו דלת להמצאת וחיבורי כתבים וגופנים שונים. עוד הסביר איך הגישה האמנותית העוברת במסלול המחזורי של פשטות מול מורכבות לא פסחה על הטיפוגרפיה. כמו הפשטות של אמנות תקופת ימי הביניים אל מול המורכבות היפהפייה של ציורי הרנסנס, גם בתחום הקליגרפיה עוברים מן המורכבות של הכתב ההירוגליפי המצרי, לפשטות האותיות הרומיות ובחזרה למורכבות של הכתב הגותי וכך הלאה במחזוריות.

אנטוניו גם לימד אותנו על מקצב הגופנים והאותיות. הוא הסביר איך קצב ומוזיקה משפיע על דרך וסגנון כתיבת האות, כיצד המוזיקה מכתיבה את הקצב. לדוגמה, סגנונו של הגופן ההומניסטי (Humanist minuscule) היה איטי ולקח זמן כמו הסגנון המוזיקלי של תקופת הרנסנס באיטליה. הוא הדגים אך טיפוגרפיה ועיצוב אותיות לוקח השראה, גם באופן בלתי מודע, מהסגנון המוזיקלי הפופולרי של אותה התקופה.

השילוש הקדוש – הכלי, המשטח והשקעה, אנטוניו בהדגמה חיה באודיטוריום

כל אמן קליגרפי, על פי אנטוניו, צריך שלושה כלים: כלי העבודה, כלי האימון וכלי המשחק. משתמשים בכלי העבודה כשעושים עבודה ללקוח,כשמרימים אותו המוח יודע שזה הזמן לעשות עבודה רצינית. לעומת זאת, כשמשתמשים בכלי האימון, המוח צריך לדעת להתאמן. כמה להתאמן? כמה יותר. כמה זמן? כמה שצריך. אנטוניו מעיד כי הוא מקדיש שעתיים ביום לפחות לאימון. זה מצב תודעתי בו המוח יודע שזה אימון ומתרגל ומפתח את השריר הקליגרפי. בכלי השלישי, כלי המשחק, אפשר להתפרע. כשמשתמשים בכלי המשחק, פותחים את הראש לדברים אחרים, זה הזמן לנסות ולטעות, להבין איך כתבים אחרים עובדים או פשוט – ליהנות מהמלאכה.

הדגמה חיה של פול אנטוניו

בחלקה השני של ההרצאה, אנטוניו עובר להדגמה חיה. הוא עובר ביסודיות על כלים ושיטות עבודה עכשוויות. הוא הראה את השימוש הנכון בכלים שונים ואיך הכלי מכתיב את סגנון הכתב. אנטוניו גם הסביר שלא רק הכלי והטכניקה חשובים אלא גם המשטח, ואף סביבת העבודה עושים את ההבדל.

אי אפשר להסביר את הדרך שבה פול אנטוניו מתנהל, האמן חי את עבודתו וכמות הידע שהעביר בהרצאתו לא ניתנת לתמצות. אנטוניו נתן לנו לחשוב. כפי שהבהיר בהרצאתו, אמן ומעצב חושב יותר ממה שהוא עושה. אנטוניו הוא ההוכחה הניצחת שהפרינט לא מת. הוא חי, בועט ונושם טיפוגרפיה. העובדה שהוא עושה את זה בהצלחה כבר קרוב ל-20 שנה, העובדה שיש לנו משיכה רבה לתחום הקליגרפיה, מוכיחה לנו שאנחנו זועקים למדיום שהוא לא מסך מחשב. גם כשהדגים את הקליגרפיה ממוחשבת, ועשה אותה במקצוענות יתרה, זה לא השתווה ולו במעט לאמנות הידנית שהדגים על הנייר.

צריך לראות את פול אנטוניו כדי להבין קליגרפיה. צריך לראות קליגרפיה כדי להבין את הקסם שבטיפוגרפיה. הרי קליגרפיה זה טיפוגרפיה בצורה הכי אמנותית שלה ובהרצאה של אנטוניו נכנסנו לחדר אמן.

כל התמונות צולמו על-ידי עומר ליפשיץ

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *