עכשיו קוראים
אסתטיקה של מאבק

אסתטיקה של מאבק

[column]

ההיגיון השלט בציבור הישראלי הוא הישרדות: קח כמה שיותר, דאג רק לעצמך, אל תחשוב על המחר. כדי להניע אנשים לפעולה, יש ליצור שינוי תודעתי, ומעצבי התקשורת החזותית ניצבים בחזית השינוי, כמומחים להעברת מסרים מדויקים, מהירים ובעלי רושם חזק.

מולי יחבס, עיצוב תקשורת חזותית

[/column] [column]

נדמה שהשינוי התודעתי האפקטיבי ביותר כיום מגיע מהסביבה שבה אנחנו מבלים למעלה מחמש שעות ביום, ברשתות החברתיות. כאן נוצר הצורך באנשים עם מומחיות ביצירת תכנים ויראליים. ליטל ביטון למדה אמנות בדגש על מדיה דיגיטלית, אבל שנים של התנדבות כמנהלת ניו-מדיה של כמה מאבקים הכשירו אותה לעבוד כמעצבת.

ביטון: "אפשר להגיד שאני מגיעה אל העשייה מתוך המאבקים ומתוך דינמיקת הקשב הקצר של פייסבוק, יותר מאשר מחשבה על תולדות העיצוב. מבחינתי מי שבסופו של דבר מחזיק את השלט בהפגנה צריך לאהוב אותו. אם דיברתי עם הציבור או עם נבחרי הציבור מעל הראש של האדם שבגופו כעת מחזיק את השלט, אז עשיתי מעשה שהוא פחות יפה בעיני."

והיום, לדעתך, למעצבים שמייצרים תכנים לרשתות חברתיות יש יכולת השפעה? אפשר להוביל שינוי?

ביטון: "הזמינות של רשת האינטרנט, לא רק הרשתות החברתיות, פתחה עולם שלם של אפשרויות, שיכול בהחלט להיות מנוצל בכל מיני דרכים להובלת שינוי חברתי או פוליטי, לבניית קהילות, לשיתוף מידע חיוני ועוד. בקיצור, האפשרויות שם."

עבור ליטל ורבים כמוה התשוקה לעזור והרצון לעשות שינוי פיצו על היעדר הידע והניסיון, אבל לאסתי סגל יש מספיק מהכל. היא ממובילי מאבק הגז במקביל להיותה ארט דיירקטורית ב"קונספטים", המתמחים במיתוג חברתי ותרבותי. אם גם אתם שמתם לב שהקמפיין נגד מתווה הגז מתחיל לקבל אופי ואחידות, זה בין היתר בזכות העבודה שלה.

זה חיבור מעניין בין פעילות חברתית הארד קור לבין אסטרטגיות של פרסום. אלה לא תחומים מנוגדים אידיאולוגית?

אסתי: "פרסום הוא פרסום ומכירה זו מכירה. אתה יכול למכור סבון ואתה יכול למכור אידאולוגיה. בשני המקרים אתה מוכר את זה לקהל יעד שבכלל לא ידע שהוא זקוק למוצר שלך. ואם נהיה ספציפיים לגבי מאבק הגז אז כאן יש קשיים גדולים כי הנושא מאוד מורכב ו"לא מעניין". צריך להנגיש מידע, להסביר אותו, לגרום לציבור להבין שהנושא הגדול והמורכב הזה נוגע לו אישית, ישפיע עליו אישית. איך עושים את זה? איך עושים את הגז לסקסי? כאן העבודה."

המחאה נגד מתווה הגז שייכת בעצם לכל הזרמים הפוליטיים, ימין ושמאל. איך פותרים את הניגוד הזה של לייצר ביקורת נגד נתניהו מבלי להרתיע מצביעי ליכוד וכו'?

אסתי: "אם חושבים לעומק אז יש כאן מאבק פוליטי לגמרי בין גישה נאו-ליברלית לבין גישה סוציאל-דמוקרטית. אבל כן, תוצאות המתווה ישפיעו על כל הציבור – על הימין וגם על השמאל. שים לב שאנחנו לא מתייחסים לנתניהו כלל בכל הקמפיין. שים לב שכמעט בכל הממים שאנחנו מוציאים מובילים העובדות והנתונים. מאבק הגז הוא מאבק לאומי על דמותה של המדינה. כל מי שלאומי וציוני אמור להתחבר אליו."

אם גם בכן בוער להיאבק על עתיד המדינה שלנו כמו שבוערת בכן התשוקה לעיצוב, מטות המאבק זקוקים לכן!

אתר מאבק הגז
צדק חברתי – חדר המצב

[/column]

 

 

התגובות לכתבה

הוסיפו תגובה

כתובת המייל שלך לא תפורסם.