(id)ea.code++ Algorithmic Objects

++id)ea.code) מציבה זרקור על האופן שבו שימוש בקוד ככלי לעיצוב ויצירה, המשפיע על תפישת המרחב התרבותי. התערוכה עוסקת במערכת היחסים הנרקמת בין המכונה לאדם והשלכותיהן על מושג האנושיות בעידן של מכונות יוצרות. התערוכה מתקיימת כחלק מפעילות הגלריה המחקרית של התואר השני בעיצוב משולב הממוקמת בחלל גלריה "ויטרינה".

לי אדלר, עיצוב משולב

בתערוכה מוצגות אוסף עבודות בעלות חדשנות צורנית בתחומי העיצוב, המנכיחות את השימוש באלגוריתמים ומערכות כללים אחרות, בכדי לפרוץ אל מעבר לתבניות המחשבה הקיימות באופן שאפשר את תנאי יצירתם. תערוכה זו הנה תוצר של הקורס "סוגיות מתקדמות בעיצוב המרחב" אותו העבירה ד"ר יעל אילת ון-אסן, אשר משמשת בשנים האחרונות כאוצרת בפועל של הגלריה המחקרית.

הסדנה התמקדה השנה במושג של העיצוב הגנרטיבי (Generative Design) ובמסגרתה חקרנו תחום חדשני זה באמצעות שימוש בגישה מתודית המבקשת לבחון ולאתגר את מושא הבדיקה. העיצוב הגנרטיבי תר אחר מהלכים עיצוביים חדשים מתוך סוג של ראייה רקורסיבית המבוססת על שימוש בקוד, והמתבצעת באופן איטראטיבי על האובייקט הנוצר. זהו תהליך המתכנס אל ליבת הרעיון העיצובי על ידי "צריבת" עקבות שלביו על פני האובייקט (והאנטי-אובייקט) ויצירת סינתזה בין המבע הסטטי של האובייקט לבין הדינמיות המשתקפת מהפעולות שמחוללות אותו.

גישה מתודולוגית זו לעיצוב התפתחה מאוד במהלך השנים האחרונות לאור היכולת המתעצמת של תשתיות מחשוב להחיל אלגוריתמים על מערכות מורכבות, תוך שימוש בטכנולוגיות של אינטליגנציה מלאכותית ו-Big Data. יכולות אלו מובילות לשינוי בדרכי הפעולה של המעצב והאמן וממקדים אותם בעיצוב של מערכות המדמות תהליכים של אבולוציה וצמיחה בהן אפשרויות המופע הצורני נשלטות על-ידי שורה של פרמטרים המשתנים על גבי מנעד רחב של תפישה רעיונית מבחינה ערכית ואסתטית.

במהלך הסדנה נבחנו היבטים שונים של טכניקות גנרטיביות בהקשריהן האנלוגיים והדיגיטליים כפי שהן באות לידי ביטוי במגוון תחומים שונים. הדיון בפרקטיקות אלו נעשה על-ידי בחינת משמעויות השימוש בהן בהקשרים תרבותיים ופוליטיים. כל אחת מהמשתתפות בסדנה חקרה היבט נבחר של התחום. בין השאר נבחנו גישות הפותחות צוהר לסוג של אסתטיקה חדשה כחלק מעיצוב של מערכות מורכבות כגון: מנגנוני התהוות ושימוש בדקדוק גנרטיבי, תהליכי אופטימיזציה, אינטליגנציה מלאכותית, עיצוב פרמטרי ומנגנוני יצירתיות, כמו גם היבטים רבים הנשענים על גישות אבולוציוניות הלקוחות מהטבע כולל מנגנוני חיים.

כחלק מהמחקר סקרנו שורה של אמנים ומעצבים היוצרים עבודות בטכניקות אלו, וזאת באמצעות בחינה ביקורתית של המשמעויות הפילוסופיות והתרבותיות הנגזרות מהחלה של מנגנונים אלו על תוצרי עבודתם. סקירה זו נעשתה בגישה אשר הרחיבה את מנעד הקורס לתחום האוצרות כדיסציפלינה מחקרית ביקורתית, השמה דגש על לימוד מושגי יסוד הקשורים לפרקטיקה האוצרותית על היבטיה התיאורטיים והמעשיים. במסגרת זו ערכנו סיור לימודי במוזיאון תל-אביב לאמנות, אשר נעשה מנקודת מבט אוצרת ובה נבחנו מערכות הקשרים שבין התמה ובין ביטויי ייצוגה בתערוכה, ובכלל זאת נושאים כגון מנגנון בחירת העבודות ועיצוב התערוכה.

התוצר של בחינה ביקורתית זו לווה בפעילות אשר במהלכה אצרנו ביחד עם ד"ר יעל אילת ון-אסן את התערוכה ++id)ea.code), אשר נשענת על מכלול הפרקטיקות הנדרשות לכך. כשלב מקדים כל אחת מחברות הצוות הציגה תמה הקשורה לעולמות התוכן הרלוונטיים ובחרה בעבודות התומכות בתמה ובשאלת המחקר. בהמשך הוגדר הקונספט האוצרותי עבור התערוכה, נכתב קול קורא לאמנים ונבחר השם לתערוכה. במקביל נכתבו טקסטים על העבודות המוצגות. דגש רב הושם על גיבוש קונספט עיצובי לתערוכה, בו נעשה ניסיון על ידנו לעצבו באופן שיחיל את התפישה הגנרטיבית כמטא-טקסט על חלל התצוגה ויכוון את אופן העמדת העבודות במרחב הגלריה כך שיתמכו בתמה הכללית של התערוכה. הגלריה עוצבה על בסיס חישובים פרמטריים של המוצגים עצמם ושל מסלולי תנועה אפשריים בחלל הגלריה.

התערוכה ++id)ea.code), אשר שמה מהווה הומאז' לתפישת המונח "עיצוב גנרטיבי" על-ידי האדריכל האיטלקי סלסטינו סודו (Suddo), חושפת תחום עיצוב מרתק וחדשני זה באמצעות יכולתה לקיים דיון פילוסופי באשר למערכות היחסים הנרקמות בעידן הנוכחי בין מכונות ליצורי אנוש והשלכותיהן על מושג האנושיות בעידן של מכונות יוצרות. בתערוכה רבת חשיבות זו משתתפים אמנים בינלאומיים, לצד יוצרים ישראלים העוסקים בתחומי העיצוב והאמנות הגנרטיביים והמרבים לעשות שימוש בקוד, כמו גם בפרקטיקות משלימות, כגורם מעצב.

"אונטולוגרף", אופיר ליברמן. צילום: עמיחי שיטרית

אחד המציגים בתערוכה הוא אופיר ליברמן, בוגר התואר השני לעיצוב משולב במכון הטכנולוגי המציג את פרויקט הגמר שלו "אונטולוגרף". זהו רובוט הקולט מידע מהסביבה באמצעות חיישנים, ומייצר מכך עקבות חזותיים וקוליים. המידע הנדגם מתורגם באמצעות קוד לפקודות המאפשרות לו לרשום דימויים על משטח ציור עגול, המעובדים על ידי הרובוט ה"מנגן" אותם למוסיקה בזמן אמת. כך נוצר ייצוג א-ליניארי של מקום וזמן מסוימים, המאחד בין מערכות תחושתיות לצלילים, כזה המציע מבט חדש על השימוש במידע הנרחב שעומד לרשותנו כיום.

(Ken Feingold) קן פיינגולד, “Box of Men”

"Box of Men" היא אנימציה ממוחשבת של היוצר האמריקאי קן פיינגולד (Feingold) המציגה 6 בובות תיאטרון המנהלות דיאלוג בשפה טבעית שהינו תוצר של תוכנת אינטליגנציה מלאכותית. הדיאלוגים המופיעים על המסך מתמקדים בפשע לא ידוע ובאשמים אנונימיים בביצועו. השיחה מתקיימת בהתאם לאפיון האישיותי של הדמויות המהווה גם הוא פרמטר באפליקציה הממוחשבת. הסיטואציות הנידונות מעלות שאלות בנוגע למשמעות החיים ומתכתבות עם מחזותיו של סמואל בקט ובכך מרחיב פיינגולד את הדיון במשמעות מושג האנושיות, למציאות של ראשית המאה ה-21 בעידן של תקשורת בין אנשים למכונות.

(Mario Klingman) מריו קלינגמן ,“Makeover-Net Portrait”

עבודה נוספת המוצגת בתערוכה היא "Makeover-Net Portrait", עבודתו של מריו קלינגמן (Klingemann), אמן גרמני, שנוצרה באמצעות קוד הגנרטיבי CycleGAN המושתת על רשתות נוירונים ואשר פותחה על-ידי מדענים ממעבדת המחקר לאינטליגנציה מלאכותית באוניברסיטת ברקלי. המודל העצבי מפעיל מנגנוני למידה על קבוצות תמונות שונות בכדי להפוך כל תמונה להיראות כמו תמונה מהקבוצה השנייה. קבוצה ראשונה כללה תמונות 'סלפי' של נשים ואילו הקבוצה השנייה הכילה דיוקנאות גברים בשחור-לבן שנסרקו מספרים. מתקבלת דמות היברידית בה במקביל לשילוב הצבע, הפכו דימויי הגברים להיראות נשיים תוך החלה של מראה מוחלק המעניק תחושת מסתורין לדימוי המתקבל.

דנה זליג. צילום: דניאל שכטר ,“Sessile”

דנה זליג, מעצבת, מציגה בתערוכה שתי עבודות. העבודה "Sessile" היא פרי שיתוף פעולה בינה ובין המחלקה לפיזיקה נומרית באוניברסיטה העברית בירושלים. בבסיסה גיליון היברידי העשוי משני חומרים בעלי שונות: ג'ל מגיב ורשת בד, היוצרים בחיבור שביניהם "חומר מתוסכל" המוגבל ביכולת התנועה שלו. התהליכים הפרמטריים הנובעים מהמערכת המורכבת מחוללים, משכללים ומתחזקים את הצורות המתהוות בדומה למערכת טבעית, תוך חילופי אנרגיה וחומר עם הסביבה.

“Moth Generator”, לורן שמידט וקטי רוז פיפקין, (Loren schmidt Katie “Moth Generator”

העבודה המשותפת של לורן שמידט (Schmidt) וקטי רוז פיפקין (Pipkin) מארה"ב, "Moth Generator" משתמשת ב- Twitter bot בכדי לחולל דימוי יומי חדש של עש שתוכנת באמצעות Javascript ולפרסמו בטוויטר. הקוד מבוסס על ההגדרה האנטומית של העש והיחסים בין אברי גופו השונים. לכל עש מוצמד שם שנוצר בקוד מתוך צירוף מילה אקראית באנגלית למאפייני השפה הלטינית. המחולל יכול לייצר אינסוף סוגי עש מבלי לחזור שנית על אותו הדימוי, וכך ליצור גיוון אינסופי המדמה בהצלחה מרובה מהלכי גיוון אבולוציוניים של החיים בטבע עצמו.

"Tuscanian Cities Identity", סלסטינו סודו (Celestino Soddu)

ההדפסים של סודו הינם תוצר של מחקר המבוסס על גישה אבולוציונית לעיצוב המנסה להחיל פרשנויות עבר על קריאה אפשרית של העתיד תוך שימוש בפרקטיקות גנרטיביות. מהלך זה מתקיים באמצעות יצירת DNA מלאכותי כקוד המאפשר לחולל אינסוף אפשרויות ייחודיות ובלתי צפויות למידול ערים ומבנים בתלת ממד. סדרת העבודות שעוסקות באדריכלות ממוקדת ברובה בזהות של ערים איטלקיות מימי הביניים שזהותן אינה מתייחסת רק למרכיביהן הצורניים והצבעוניים, כי אם בעיקר לתהליכים המורכבים שעברו עליהן במהלך השנים.

עבודה משותפת על התערוכה במסגרת קורס של תואר שני בעיצוב משולב: תמי אדלמן נקב, אליס גורדון, אביגייל האנט, לי זילברשטיין, איילת טרלובסקי, אורנה לאלו, אירה לוברסקי. אוצרת: ד”ר יעל אילת ון-אסן.

האמנים המציגים: אורי אלישר, איתן ברטל, אליס גורדון, אילן גריבי, ערן הדס, דנה זליג, בוריס לבה (ספרד), פיני ליבוביץ, אופיר ליברמן, סלסטינו סודו (איטליה), ליליאנה פרבר, רותם ריטוב, לורן שמידט וקטי רוז פיפקין (ארה"ב), קן פיינגולד (ארה"ב), מריו קלינגמן (גרמניה), שירלי שור.

19.7-17.8.2017

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *