reset:MODERNITY!

הספר reset:MODERNITY! הוא אסופת מאמרים בעריכתו של ברונו לטור, שנכתב בעקבות תערוכה באצירתו. לטור, מגדולי הפילוסופים והאנתרופולוגים, מבקש לבחון את מושג המודרניזם דרך תחומי הפילוסופיה, האמנות, המדע, התיאולוגיה והאנתרופולוגיה, וכך מאפשר לנו קריאה מחודשת של עבודות מוכרות.

אורית בהרל רום

אם ניתן לחלק את המאה ה-20 לתקופה המודרנית והפוסט מודרנית (ויש שיגידו פוסט-פוסט מודרנית), איך אנחנו במאה ה-21 אמורים להגדיר את התקופה בה אנו חיים? לטענת ברונו לטור (Latour) עלינו לעצור, לבחון, ולאתחל את העולם המודרני כפי שאנו מכירים אותו, כשם שעלינו לאתחל מכשיר שלא עובד. הספר מחולק לשבעה שלבים לפיהם יש לנהוג, מעין פרקטיקות של בחינה, שינוי כיוון, וביצוע.

אם המודרניות היא דיכוטומית ומנגד, הפוסט מודרניות מציבה דברים על ספקטרום, אזי גישתו של לטור לעולם דורשת לבצע אתחול (Reset) לכל ההגדרות שאנו מכירים, ולהציב דברים על משטח גדול, בו הם אינם על ציר ואינם דיכוטומיים. הסיטואציה החדשה דורשת הסתגלות, שכן בעולם בו לא ניתן להגדיר דברים למול מה שהם אינם, קשה להבין מה הם כן. הספר עומד על נקודות השבר של המודרניזם, מבלי לנסות לאחות אותן, ומבקש להבין האם קיימת התכנות פרקטית לשינוי המושג “מודרניזם”, ומתוך כך לשינוי גלובלי. אתחול אינו פרקטיקה של לחיצה על כפתור, אלא של מעקב אחר הוראות פשוטות, פרקטיות, של תכנות המכשיר או האובייקט מחדש.

הספר מאגד מאמרים של כשישים כותבים מעולמות הפילוסופיה, האמנות, המדע, התיאולוגיה והאנתרופולוגיה, כל אחד מהם בוחן את המושג מודרניזם וכן את המשמעות של המילה “Reset”, את הצורך באתחול ואת הצעדים הפרקטיים בביצוע של תהליך כזה. התערוכה ממנה נוצר הספר, הייתה ניסוי מחשבתי באתחול מחדש של העולם המודרני בתקופה של משבר אקולוגי, פוליטי ותיאולוגי.

עבודתו של קספר דויד פרידריך

הפרקטיקה הראשונה (או הפרק הראשון) מדברת על מיקום מחדש של הגלובלי. אנחנו חיים בעולם שמתייחס לעצמו כגלובלי, אך בפועל כולנו חווים את חיינו כלוקאליים, ואין לנו יכולת לראות את הגלובלי מנקות מבטנו הצרה. בפרק זה לטור בוחר להתייחס לעבודותיו של קספר דויד פרידריך (Friedrich), צייר גרמני מהמאה ה-18. אחת מעבודותיו היא ציור נוף של נהר באזור דרזן. הציור הוא ציור נוף רגיל למראה, אך הנוף מתעגל בקצותיו, כאילו “עדשת” הצייר מצליחה לתפוס את העקמומיות של כדור הארץ. קספר דויד פרידריך מצליח לתפוס את הגלובלי מתוך הלוקאלי. מתוך נקודת מבטו המקומית, בגובה אדם, הוא מצליח להעביר נקודת מבט כמעט "לווינית" ולהראות את הקמירות של כדור הארץ. בעקבות הציור שלו בחר יוהן פיליפ ויית’ (Veith) כמאה שנים לאחר מכן, לייצר הדפס נחושת אותו הנוף, ללא העקמומיות. לפתע הציור מעורר ההשתאות של פרידריך הופך לתמונת נוף בנאלית להחריד. (עמ’ 66)

צילום של ג'ף וול, מתאר מדען מתבונן ביד של מומיה ומצייר אותה.

הפרקטיקה השנייה מתייחסת לתפיסת העולם הדיכוטומית של אוביקט/סובייקט המאפיינת את הגישה המודרנית. לטענת לטור, יש צורך לבחון מחדש את גישה זו, באמצעות מבט מחודש על העולם. לדוגמה, לטור מביא את סדרת הצילומים של סאם טיילור ג’ונסון (Johnson) בה מצולמים פירות כמו בציור טבע דומם. האובייקטים, שאמורים לפי תפיסת העולם המודרניסטית, להיות קפואים בזמן, משתנים ונרקבים, ומפתחים "חיים משל עצמם" (עמ’ 92, 101). בצילום אחר של תומאס שטרוט (Struth) נראים אנשים מתבוננים ביצירת אומנות בלובר (עמ’ 100). הם, המושא של הצילום, האובייקט, מתבוננים באובייקט אחר, הלא הוא הציור. אם כן, בעבודתו של שטרוט, האובייקט הופך לסובייקט ומאתגר את תפיסת העולם הקלאסית-מודרניסטית -דיכוטומית. בעבודה נוספת של ג’ף וול (Wall), מצולם אדריין ווקר (Walker), אמן והיסטוריון חוקר שמצייר יד של מומיה מתוך התבוננות. כותב המאמר מציין כי התרגלנו להתבונן באובייקטים ולהאמין שאנו רואים את העולם, שעה שאנו בפועל מתבוננים באובייקט דו ממדי, מצולם או מצויר (עמ’ 98).

סכר סיני. תופעת טבע אדירה מעשה ידי אדם

הפרקטיקה השלישית מדברת על היכולת של האדם להתמודד עם איתני הטבע. אם בעבר היינו משתאים לנוכח תופעת טבע אדירה או אסון טבע (בתנאי שלא היינו חלק ממנו), ומתייחסים אליו כאל תופעה על טבעית שהיא מעבר לשליטתנו, כיום אנו אחד מהגורמים המשמעותיים ביותר ליצירת אקלים טבעי שכזה. היכולת שלנו לתפוס את תופעות הטבע הללו כנשגב כבר איננה קיימת, מכיוון שאין לנו את היכולת להתבונן עליהן מתוך מרחב מוגן, פשוט כי אין מרחב שכזה. במו ידינו גרמנו להחרבות האקלים העולמי, והאחריות על תופעות טבע שכאלה היא עלינו בלבד. יצירה אחת שמופיעה בספר בהקשר הזה היא ציור של ג’ון מרטין (Martin) משנת 1834 (עמ’ 178). בציור נראה נחשול ענק שעומד להציף את העומדים בפניו. הציור אמור לגרום לנו, העומדים במוזיאון החם והיבש, לחוש את האימה של הדמויות העומדות בפני הגל האימתני. תמונה נוספת מעניינת היא צילום של ארמין לינק (Linke), בה מתוארת בניה של סכר עצום-ממדים בסין (עמ’ 178). המאמר מבקש להבין איך אנו מתייחסים ל"תופעת-טבע" מסוג זה, דבר אימתני ברמה כמעט בלתי ניתנת לתפיסה, שהוא מעשה ידי אדם?

מכונה המסמנת גבולות שזזים בעקבות ההתחממות הגלובלית

הפרקטיקה הרביעית גורסת כי הגיע הזמן להסתכל על מפה לעומק ולא רק כדבר שטוח. לא רק על מהו המקום, אלא ממה הוא מורכב. הקרקע (Land) שאנו רואים במפה מורכבת מאדמה (Soil), ועלינו להתחיל להתייחס לזה. ההבנה שאלמנטים פיזיים הם אלו שמרכיבים מקום משנה תפיסה. למשל, בצילום של סופי ריסטלהובר      (Ristelhueber) (עמ’ 249), שמצלמת מחסום של צה”ל בגדה המערבית, שמורכב למעשה מכמה סלעים שהוזזו ובקע בכביש שנוצר מסחף או משבירה מכוונת. האלמנטים הפיזיים כמו אדמה ואבנים מהם מורכב המחסום הם בני המקום, המשנים את התפיסה שלו ואת אופן השימוש בו. המצאה מעניינת שמוצגת בספר היא של הצבא האיטלקי, שנועדה לסמן את גבולות המדינה באלפים. עקב ההתחממות הגלובלית מתרחשת תזוזת קרחונים, ועמם זזים סימוני הגבולות הפיזיים של המדינות. כדי להתמודד עם התופעה, יצר הצבא האיטלקי מכונת "סימון גבולות" נעה, שמציירת את הגבולות על הקרח. המכונה מוזנת במידע מלוויני GPS ועובדת בכוח סולארי, ובמקרה של תנודת קרחונים היא מסמנת את הגבול האוסטרי- איטלקי מחדש. גם כאן המפה משתנה בעקבות שינוי פיזי של המקום, וישנו צורך להתאים את התפיסה הקונספטואלית של המונח גבול לרמה הפרקטית (עמ’ 250).

ככה מכינים טוסטר מאפס, בעזרת חומרים ראשוניים כמו אבנים ונפט לייצור פלסטיק.

הפרקטיקה החמישית מדברת על ההסתכלות האנושית על טכניקות שהן מעבר לתפיסתנו, כדוגמת מכשירים אלקטרוניים. כשמכשיר אלקטרוני לא עובד או לוקה בחסר, היכולת של האדם הממוצע להבין מה לא עובד בו ולתקן אותו היא אפסית. אנו חווים את המכשירים והטכנולוגיות הללו כנשגבים, ומייחסים להם תכונות דמוניות. המזרקות רבות הרושם שבגני ורסאי לא פועלות מעצמן, אבל אין אנו מקדישים מחשבה לטכניקה שמאחוריהן, אלא במקרה של תקלה. ריסטלהובר יצרה סדרת צילומי תקריב של מערכת צינורות שנמצאת מתחת למזרקות בגני ורסאי. הצינורות יוצרים רושם של יצור חי, והמתבונן מבין שהוא מייחס תכונה שאינה קיימת לאובייקט דומם (עמ’ 311). עבודה מעניינת נוספת היא של המעצב תומאס ת’וויסט (Thwaites), שהחליט להרכיב טוסטר חשמלי מאפס, בעזרת חומרים ראשוניים דוגמת אבנים, ונפט ליצירת פלסטיק. (עמ’ 354-361).

נאום של ברק אובמה בכנסיה כמאפיין של החיבור בין דת לפוליטיקה

הפרקטיקה השישית מדברת על דת ופוליטיקה. השילוב של שניהם יחד, מעורר את המלחמות המודרניות של המאה ה-21. לאטור תוהה איך אחרי שהשכלנו להבין את החילוניות ולאמצו, העולם התחיל לסבול יותר ויותר ממלחמות דת. האם אנו מבלבלים בין פוליטיקה לדת? אחת הדוגמאות המעניינות שלאטור מציין היא ניתוח של נאום שנשא ברק אובמה במהלך כהונתו כנשיא ארה"ב, בו הוא משלב נאום פוליטי אנטי-גזעני, עם רטוריקה נוצרית על חטא, סליחה וחסד. הנאום שהתרחש בכנסיה בה בוצע רצח של מאמינים שחורים על ידי גזען לבן, מנותח על-ידי לורנצה מונדדה (Mondada), ומוצג כמאמר בספר, וכן הוצג כיצירה בתערוכה (עמ’ 395-403). במאמר מתארת מונדדה איך הנאום הפוליטי מתאחד עם הרטוריקה הנוצרית לכדי נאום בעל אופי דתי-אפרו-אמריקאי, ואיך הקריאות מהקהל, מחיאות הכפיים והשירה מהלך הנאום, מעצבות את הנואם וכן את הנאום עצמו לכדי סיטואציה של אקסטזה דתית במהותה. מאמר אחר בוחן את השילוב של פוליטיקה בסרטים שעוסקים בדת, ובינם הסרט "קדוש" של עמוס גיתאי (עמ’ 370-380).

ישיבת צוות של אוצרי התערוכה

הפרקטיקה השביעית מדברת על הצורך שלנו להגיע לעמק השווה בדרכים דיפלומטיות, לעומת אי-היכולת שלנו לעשות זאת. בתמונות המלוות את הפרק מצולמים אוצרי התערוכה בתהליך העבודה שלהם בבחירת היצירות שיוצגו בתערוכה (עמ’ 410-419). מאמר אחר בפרק מדבר על הצורך ביצירת שפת סימנים גרפיים חדשים שיוכלו לגשר על הפער השפתי-תקשורתי בין בני שיח ממקומות שונים (עמ’ 475).

reset MODERNITY כריכת הספר

הספר בכללותו, והיצירות המוצגות בו, מייצרים סימביוזיה מעניינת. העבודות משפיעות על ההבנה של הקורא את המאמרים התאורטיים, והמאמרים משנים את הדרך בה הקורא מבין את היצירות. הוא לא ספר קל לקריאה והבנה, ודורש היכרות מוקדמת עם ברונו לאטור והגותו. עם זאת, הדרך בה הוא בנוי, כפרקטיקות סדורות הבנויות אחת על השנייה, ובתחילת כל פרקטיקה מאמר מקדים של לאטור שמסביר את ההקשר לקודמת, מקלה על הקריאה וההבנה. ניתן גם לקרוא רבים מהמאמרים בספר במנותק מההקשר הכללי שלהם, והם מעניינים ורלוונטיים למעצבים בפני עצמם. הספר הוא מעין ניסוי מחשבתי, ויש להתייחס אליו ככזה. ברגע שמשליכים את מה שאנו יודעים על המודרנה, ומתחילים לחפש דרך הסתכלות חדשה על העולם – נפתח בפני הקורא אופק חדש.

 

reset:MODERNITY!

בעריכת: ברונו לטור

הוצאה משותפת של MIT press, Cambridge, England עם ZKM, Karlsburg, Germany

2016

בספריית המכון הטכנולוגי חולון: RES 7.01

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *