הצבר בראיה בין תרבותית

דניה צ'למינסקי

מנחה: איתן ברטל

צמח הצבר המצוי, Opuntia Ficus Indica, הוא צמח שמקורו הבוטני במקסיקו, הצמח היגר ממקסיקו לישראל, כמוני. לצמח הזה משמעות תרבותית דומה בתרבות המקסיקנית, הישראלית והפלסטינית.  הצמח והפרי שלו מסמלים הגירה והתישבות, גבול בין ישובים, שורשיות ומקומיות.

בפרויקט זה, אני מתיחסת לצמח הצבר המצוי כאנלוגיה להגירה אנושית. 

התמקדתי בשלושה מאפיינים צורניים בולטים של צמח הצבר המאפשרים לצמח הגירה וקליטה. הקוצים שלו, יכולת ההשתרשות הגדולה שלו והמפרקים המחברים בין הגבעולים לענפים וביניהם. הקוצים ניתפסים בפרוות ונוצות של בעלי חיים ובבגדי אדם וכך מאפשרים הגירה של חלקי צמח ממקום למקום. לצבר יכולת השרשה של חלקים ממנו הנופלים לקרקע ומתפתחים מערכת שורשים ענפה גם בקרקע שלא מאפשרת נביטה של הזרעים.  המפרקים הצעירים גמישים וניתקים בקלות וכך מאפשרים לחלקי צמח ליפול לקרקע. 

בפרויקט זה הקוצים, השורשים והמפרקים של סדרת ה Opuntia  מהווים את מנגנון הענידה על הבגד וכן את המחברים לשרשראות. הקוצים גם מתפקדים כשיני שיבוץ. 

המפרקים באים לידי ביטוי  בחלקי תכשיט גמישים הניתנים לניתוק. 

חומרים: כסף, ברזל,  עורקים וגבעולי צבר מיובשים, אבקת חלודה, אפוקסי, פלדת אלחלד.

טכניקה: עבודת יד ויציקה.

גודל: 8.5 x 10.5 x 1  סמ'

צילום קרדיט: רן ארדה

www.daniachelminsky.com

dania.design@gmail.com