לקרוא את העיר

ירין אלמוג

מנחה: סיגל ברניר

העיירות והבניינים בנוף האורבני הם מעין ספרייה. כל בניין וכל בית טומנים בחובם סיפור.  

סיפורם של הבתים אוצרים בתוכם זיכרונות וחוויות השזורים בציר הזמן של תקופות מוקדמות ומאוחרות של אנשים, דיירים, חפצים ואירועים, וכך נוצר זיכרון עירוני שהוא חלק מזהותה של עיר.

מרבית המבנים והשטחים בעיר נמצאים איתנו כיום, ואנו חיים ביניהם וחולפים על פניהם בשגרת יומנו, בלי לדעת מה התרחש שם בעבר, ובלי לדעת אם יש לנו איזשהו קשר למקום.  

נקודת המוצא שלי לעבודה זו הייתה עיון בספרו של סבי שמעון אלמוג "חיי" והנספח הנלווה לו "חיי בתל אביב שלי".  בספרו הוא מתאר את רחובות תל אביב בה גר משנת 1924 עד 1950. 

הגעתי למסקנה כי הסיפורים האנושיים, המעשיות והאפיזודות היומיומיות שנתפסים לכאורה כשוליים ומינוריים, בונים מארג ייחודי של מידע ומאפיינים, ויכולים להוסיף נדבך נוסף של ידע מעבר לפרטים טכניים והנדסיים המצויים במוסדות העירוניים השונים, כדי להנגיש את המידע הזה, אפיינתי ועיצבתי את הפלטפורמה "לקרוא את העיר" כאשר ביתו של סבי שימש לי כמקרה מבחן.

הפלטפורמה "לקרוא את העיר" היא ממשק טכנולוגי, מעין "ויקיפדיה של המרחב האורבני" המאפשר שיתוף מידע אודות מבנים בעיר ויצירת תמונה הוליסטית של חיים במרחב פיזי נתון.

הפלטפורמה מתבססת על רשתות חברתיות, על ארכיונים, על מפת הGIS ועוד. היא מקטלגת את המידע המוזן בה ע"פ קטגוריות תוכן שונות, כך שכל משתמש יוכל למצוא בה את הנושאים המעניינים אותו במבנה מסוים, בין אם נמצא סמוך לו או לא.

תרומתה של הפלטפורמה היא ביצרת מפה עירונית עשירה ברובדי מידע בתחומי ההיסטוריה, האדריכלות והאנתרופולוגיה. 

"לקרוא את העיר" נעה במרחב הפיזי של העיר וגם במרחב התרבותי שלה. המשתמש בפלטפורמה מזין בה פרטי תוכן, ובד בבד ניזון מהאינפורמציה שכבר קיימת בה הודות לשיתוף ההמונים. "לקרוא את העיר" חושפת את האופן שבו מוצג זיכרון של מרחב חיים כבעל ערך, מנגישה אותו ומאפשרת למשתמש ללמוד על פנים הבניין ועל סביבתו.