הפרויקט מציג שני מצבים, העוסקים במורכבות היחסים בין גוף לאוכל אצל נשים עם הפרעות אכילה.

האובייקטים מציעים דרך הסתכלות עמוקה ומספרים על המשמעויות הרגשיות הנלוות לאכילה, הקונפליקט בין ההגיון הבריא, לבין הרצון בשליטה על הגוף, ויותר מכך- על חיינו. הסבל בחוסר הבחירה, הרצון לחמלה והכמיהה שיראו אותנו עמוק יותר, פתוח יותר, חומל יותר.

המיצג הראשון "שליטה | שחרור" מציג שני אובייקטים, לבוש גוף ולבוש כיסא. המיצג מעביר את הקונפליקט הפנימי המתקיים בהפרעות אכילה. שליטה ומשמעת עצמית אל מול שחרור ורצון לקבלה וחמלה, אשר מתקיימים במקביל במלחמה פנימית. 

המיצג השני "התרוקנות | התמלאות" מציג שני אובייקטים, לבוש גוף ושולחן-אסלה, אשר מציגים את הקשר המתעתע בין אכילה להרעבה, בין התמלאות להתרוקנות. השולחן בא להציג דרך הסתכלות שונה על שני צרכים בסיסיים ויומיומיים שלנו, מצד אחד שולחן מעיד על אוכל והנאה, מצד שני אסלה היא מקום לפורקן והתרוקנות. אך יש הרגשה שלא משנה באיזה חלק של ה"שולחן" נבחר להיות- הכל אותו דבר. הפרעת האכילה היא השולטת, ברגשות, מחשבות ודפוסי התנהגות, וכל בחירה אשר נבחר תוביל בסופה לסבל ורגשות קשים. 

בחרתי לעסוק בנושא של הפרעות אכילה ממקום של התמודדות אישית עם המחלה. מאז היותי ילדה קטנה, האוכל היווה עיסוק מרכזי בחיי. במהלך השנתיים האחרונות אני מטופלת במחלקה להפרעות אכילה, מה שחידד לי את ההבנה שזה יותר מאוכל, יותר מהגוף. העיסוק המתמיד באוכל, הראייה המעוותת על האוכל והגוף, מגיעה ממקום עמוק יותר, ממצוקה נפשית מאוד גדולה.

העבודה הזו משקפת את הרגעים הכי אינטימיים ונסתרים שקיימים ביני לבין המחלה, בתקווה לתת אומץ לחשוף, לפתח שיח, לגעת ולהראות, שאנחנו, כולנו, הרבה יותר מגוף .