me_toog הוא הרבה יותר מעמוד אינסטגרם — הוא קול ברור בשדה הפמיניסטי המקומי. דרך עיצוב גרפי ופרויקטים חברתיים יוצרות העמוד נוגעות במגדר, גוף, מיניות, בריאות נשים, חברה ופוליטיקה. בין פוסטים, סטוריז ופרויקטים מיוחדים, me_toog הצליח לייצר לעצמו קהילה חמה של נשים (וגם גברים) שמוצאות בו בית, מרחב בטוח וגם מקום לחשוב, להרגיש ולפעול.
לי ליצ׳י סגל, תקשורת חזותית
שלום תמר, הציגי את עצמך לקוראי וקוראות המגזין
אני תמר מושינסקי, מעצבת גרפית המתמחה בעיצוב למען שינוי חברתי, יוזמת Me_Toog ובוגרת תקשורת חזותית בבצלאל, אקטיביסטית, נשואה ואמא ל-3.
איך ומתי נולד העמוד? מה הייתה המוטיבציה לפתוח אותו?
הרעיון נולד ב‑2018, שלוש שנים אחרי שסיימתי את לימודי התקשורת החזותית בבצלאל. יצרתי עיצוב שמגיב לאמירה של יאיר נתניהו, וזה התפוצץ ברשת. מאותו רגע פיתחתי פורמט שיאפשר לי להשתמש באינסטגרם ככלי מחאתי: כל פוסט זז, כל גריד מספר סיפור. לא ידעתי שזה ירוץ כמה שנים טובות וזה יאפשר לי למנף כל מיני דברים שאני עושה.
פוליטיקה בוערת בי מאז הילדות. בעמוד יש לי מעין ‘חסות עיתונאית’ – אני משתפת פעולה עם יוצרות על מה שבלב סדר היום הציבורי. לדוגמה, בסדרת סטוריז ‘מלחמה, מגדר, ישראליות, תקווה ומרד’ יצרתי רצף ויזואלי של התמודדויות אישיות וציבוריות.
מה עומד מאחורי השם Me_Toog?
השם נוצר במפגש עם חבר. דיברנו על זה שאני מתעסקת בעיקר במיתוג לעסקים ולעמותות פמיניסטיות, ועל כך שיש יותר מודעות בזכות תנועת me_too. השם מי_תוּג התחיל כהברקה של רגע, החלטתי שאני לוקחת אותו ומאז הוא איתי.
איך נראה היום-יום של ניהול עמוד כזה?
זה לא דומה לניהול סושיאל של עמוד "רגיל". יש בעמוד אסופה אינטואיטיבית של דימויים אקטואליים — צילום, ציור, איור ואפילו כוריאוגרפיה. כאשר מתרחש אירוע רלוונטי (למשל יום האישה או אירוע חד־פעמי), אנחנו מגיבות ומעלות פוסט בצמוד לאירוע.
מה החזון והמטרות שהעמוד שואף לקדם היום?
אני פועלת כדי להתנגד לקלות הבלתי נסבלת שבה דימויים של נשים מנוצלים לפרסום מניפולטיבי. במקום זה, אני מקדמת מהפכה פמיניסטית מתמשכת – לא אירוע חד־פעמי אלא שינוי עמוק של פרדיגמות. אני מפתחת שפה חזותית חדשה, שמשלבת טיפוגרפיה אקטיביסטית, גרידים דינמיים ואלמנטים דיגיטליים, כדי להזמין אתכן ואתכם לחשוב, להגיב ולהשתתף. יחד עם קהילה רחבה של יוצרות ותומכות, ברשת וברחוב, אני חוגגת נשיות כחוזקה ולא כחולשה, מקדמת מסרים של תקווה ושוויון, יוזמת פעולות מחאה רחוביות ודיגיטליות, ובעיקר מעודדת מרד פנימי – היכולת להתעורר, לחשוב מחדש ולשנות דפוסי חשיבה חברתיים ואישיים.
באוגוסט 2015, בדיוק לאחר שסיימתי את לימודי בבצלאל וחזרתי לתל אביב, גרתי ברחוב לבונטין – שכונה שבעברה הייתה זירה של סחר בסמים, אלכוהול ומין. מדי ערב ראיתי על הרצפה כרטיסי ביקור שמעודדים שירותי מין. בהתחלה, כמעצבת, נדהמתי מהטיפוגרפיה המזעזעת, אך מהר מאוד הבנתי שמדובר בכלי שיווק למכירת שירותי מין ולניצול מיני. התעמקתי במחקר של נושא הזנות וסחר בנשים, ובאחת המחאות נגד מועדון “גוגו” בתל אביב פגשתי אישה שיצאה מעולם הזנות בזכות פעילות חברתית: היא סיפרה שפגשה קבוצה של פעילות חברתיות שהובילו אותה לעזוב את מעגל הזנות, ללמוד מקצוע ולבנות לעצמה קריירה חדשה. המפגש הזה היה עבורי רגע מכונן, שהפך את המחקר האקדמי לשיחה אישית ורגשית, והדגיש כמה העיצוב והמחאה יכולים להציל חיים.
צילום: תמר מושינסקי
אילו נושאים לדעתך הכי דחופים בשיח הפמיניסטי בישראל 2025?
לצד נושאים כבדי משקל כמו הזנות והיעדר נשים במערכת השלטונית, חשוב לי לדבר גם על חוויית הלידה: ילדתי שלושה ילדים בעצמי, ולידה היא חוויה פמיניסטית מטלטלת שמשפיעה על העיצובים והתכנים שלי.
את חשה שהעמוד מצליח להשפיע? איך זה מורגש בקהילה או בשטח?ֿ
כן! ציטוטים מהעמוד מופיעים על שלטים במחאות, נשים כותבות לי בהודעה פרטית על איך ‘שרשרת חיה’ העניקה להן כוח אחרי החלמה מסרטן, ואפילו למתנחלות. העמוד הזה מצליח לעבור קירות אידיאולוגיים.
את יכולה לשתף בפרויקט או בפוסט שקרובים ללבך במיוחד?
פוסט שדיבר על מקרה אונס שארע באילת והיה מלווה בציור של אנה ברגר, בצירוף הטקסט שכתבתי, נגע למאות, הובא ל־Timeout ולצינור.
בנוסף, תערוכת ״יפה לך!״ (מרץ 2019) שבה יזמנו יחד אני, סימונה כצמן, גל חוברה ויסמין בן שחר כ־100 עבודות עיצוב ואמנות רב־תחומיות (כולן בפורמט ריבועי אחיד של 20×20 ס"מ), שתכליתן להעניק ביטוי ויזואלי לנושאים של נשיות, תקווה, מחאה ומרד. כל העבודות נמכרו במחיר אחיד של 500 ש"ח – שמגלם בתוכו כיסוי עלויות ותרומה למטה למאבק בסחר בנשים ובזנות.
מה הלאה? לאן את רוצה לקחת את me_toog?
אני חולמת לבסס פורמט כלכלי בר־קיימא, לבזר סמכויות לקהילת יוצרות, וליצור זרועות נוספות בנושאי מגדר, בריאות ופוליטיקה – כדי שהעמוד יהפוך לפלטפורמה אמיתית לשינוי.
פרויקט שרשרת "חיה" תפס הרבה תשומת לב — תוכלי לספר עליו?
רעיון 'שרשרת חיה' נולד מתוך האהבה שלי לקמעות, לאמונה שנטענת במשמעות על כל קמע. תהיתי למה בוחרים במילה 'חי' במקום 'חיה', ועשיתי את החיבור בצורה גולמית ופשוטה – זה נולד ממשהו קטן ועדיין מתפתח.
מסר לסיום?
"לא עליך המלאכה לגמור ולא אתה בן חורין להיבטל ממנה" (פרקי אבות). שינוי חברתי הוא תהליך- אין צורך לעשות הכול, אלא על כל אחד מאיתנו לעשות את חלקו. ככה ניתן להניע את המציאות ולעבוד על שינוי אמיתי.
אינסטגרם:
